Blue eyes-פרק 1

זה סיפור על אישה שלא האמינה באהבה. ואם היא קיימת היא לא אמיתית…
אם זה לא ברור, האישה זאת אני..
חולצה,חצאית,ג׳קט,שיער אסוף לגולגול מושלם.
זה התלבושת שאני בדרך כלל הולכת איתה לעבודה, כדי להראות מכובדת שכדי שייקחו אותי ברצינות כי זה לא קורה בדרך כלל…
עברתי מישראל חצי שנה לאחר שסיימתי צבא.
אני גבוהה,שיער חום כהה,עיניים ירוקות,עור שזוף מושלם,עבודה טובה עם משכורת גבוהה בגלל תפקיד בכיר ואני גרה בפנטהאוז.
החיים יפים…
רק דבר אחד אין לי, אהבה.
כאילו שאני באמת צריכה…
חברה שלי, עדן, תמיד אומרת לי שאני כל כך יפיפייה ואיך אני לא מוצאת אחד?
התשובה פשוטה: אני לא רוצה!
הרבה בחורים מתחילים איתי אבל זה פשוט לא יקרה…
יש לי 3 חוקי ברזל. תמיד אמרתי לעצמי:
1. אף פעם אל תגיד לא- תאמין בעצמך.
2. אין דבר כזה לא רוצה יש דבר כזה לא יכול.
3. אהבה לא קיימת והיא מיותרת
תמיד נצמדתי לזה ותראו לאן הגעתי בחיים.
תמיד בכל בוקר כאן יש צפירות!
וזה כאב ראש רציני!
אבל איכשהוא, תמיד יש לי כוח לעבוד.
אני פוסעת למשרד בבניין האמפייר סטייט בקומה ה-21 וניגשת למשרד שלי כמפרסמת כל מיני מוצרים..
אך לפני כן לוקחת מידיו של העוזר שלי סיימון סימונס את הרגיל שלי.
״מיס אנדרסון הנה ה….״
״אפ אפ אפ אפ!!!״ קטעתי אותו
״קייט…״
״כן?״
״הנה הרגיל…״ נאנח בחיוך.
לקחתי מידיו נס הפוך חלש עם אקסטרה קצפת.
תמיד אהבתי את סיימון. הוא חנוני כזה וזה חמוד…
לא חמוד בצורה כזאת לכל הקופצות!
סיימון הוא די זקן… בן 40…
טוב לא עד כדי כך אבל בסדר…
יש לו אישה ו-2 ילדים…
אני מתקדמת למשרדי בעל הקיר החצי שקוף (כאילו קירות שרואים מה קורה בצד השני אבל לא זכוכית שקופה, כאילו מחוספסת כזאת…)
ועליו רשום על לוחית זהב:
_______________
| סגנית מנכ״ל |
| קייט אנדרסון |
|______________|

נכנסת למשרד בעל הנוף היפייפה ביותר בכל ניו יורק ומניחה את התיק שלי על גב הכיסא ומוציאה קלסר מן מדפי הקלסרים שלי, ומתחילה לתייג חשבונות וכו׳….
אני ממש מסודרת בקטעים כאלה…
ואז נכנס מנכ״ל החברה מר סטנלי השמנמן עם הזקן הג׳ינג׳י ואמר:
״קייט יש לי חדשות בשבילך!״
״כן?״ אמרתי בחוסר עיניין מתרכזת בעבודתי
״בגלל שזה סוף שנה ובכל זמן כזה צריך להגיש דו״ח שנתי.
ובגלל זה,האחריות מוטלת עליך להגיש אותה…״
״מה?! אתה נורמלי?! זה מלא! הוצאות הכנסות סיבות לקוחות!
וזה רק הפירור של זה!״
״כמו התפקיד שלי שעומד ללכת אליך…״
״מה?״
״הגיע הזמן לפנסיה, ואת הסגנית אז… למה לא?״
״טוב נו….״ נאנחתי
״יופי״ שמח ודילג מהמשרד.
רשמתי ביומן:
15 ביוני- הגשת דו״ח שנתי
חצי שנה מעכשיו…
צלצל לי הטלפון ולא אכפת לי מי זה היה אז פשוט עניתי:
״הלו?״
״קייטיייייי!״
״מי זאת?״
״נו מה? שלוש שנים בניו יורק וכבר שכחת את החברה הכי טובה שלך?״ שמעתי את הרכות שבקול המסתורי והבנתי…
״עדן! מה קורה?״
״בסדר, בסדר… אני רק התקשרתי להזמין אותך לחתונה שלי״
״מה באמת?!״
״כן אני טומי מתחתנים!״
״מזל טוב!״
״אז תפתחי את היומן השמן שלך ותכתבי ב-15 ליוני: חתונה לעדן המלכה שאני סוגדת ומעריצה!״
״חתונה…. לעדן המל… היי!״
״אוף כמעט הצליח לי!״
״היומן העלה משקל אני מה זה דואגת לו…״
״חחח יופי אז את כל השאר אני כבר אמסור לך אחר כך אוקי?״
״אוקי..״
״ביי!״
״ביי… רגע חכי!!״
מאוחר מידי היא כבר ניתקה…
היום של החתונה זה באותו יום של הדו״ח… שיט…