Be like snow, beautiful but cold-2

"אני שונאת 'תחילת שנות' הן פשוט חסרות טעם.. שוב פעם המורה חופרת עם שאלות מפגרות כמו- מה עשינו החופש, מה זה עניינה בכלל?" התלוננה מישל, כשהרביעייה צעדה אל עבר ה'מעגל', ספסל בטון בצורת חצי עיגול שמולו ניצב ספסל עץ צבוע באדום, זה נהיה מקום המפגש שלנו כל הפסקה בבית הספר.

"אני דווקא אוהבת התחלתות חדשות, בעיקר התחלות שנה. כל הילדים החדשים שמצטרפים לבית הספר… זה מרגש." חייכה לעצמה דניאל בביישנות.

"אני לא נגד להכיר ילדים חדשים, אבל לפחות שיהיו חתיכים" התגוננה מישל.

"סנואו מקפידה לריב עם כל החתיכים אז מה זה עוזר לך?" גיכחה קים והניפה את ראשה הצידה, לכיוון מייקל שישב על הגדר עם שאר שחקני הפוטבול.

"מאוד מצחיק" אמרתי בציניות בזמן שהבנות צחקו צחוק חצי משועשע חצי אמיתי. "לא דיברנו בחיים, למה הוא כל כך נגדי?" שאלתי בלחש, אך הבנות כבר דיברו על נושא אחר ולא שמעו את שאלתי… הסתכלתי אליו, מהורהרת בשאלה, נוצר ביננו קשר עין- הוא דאג לנתק אותו מיד לאחר מכן ולהמשיך את השיחה עם חבריו.

"סנואו? כדור הארץ לסנואוווו?" מישל עמדה סנטימטרים ספורים מולי והניפה את ידיה מול עיני.

"מה את רוצה ימשוגעתתת??" דחפתי אותה ממני.

"מיליון פעם שואלים אותך- מה השעה הבאה שלך במערכת?" קים חייכה.

"אה אמממ.. ספרות אני חושבת" עניתי, "לכן?".

"לי יש לשון, למישל וקים יש חינוך מיני" אמרה דניאל כשהלכנו במסדרון, מחפשות את כיתות הלימוד שלנו – ומתפצלות.

"ניק" אמר לי ילד, הוא היה שזוף עם עיניים חומות וחיוך משגע.
"סנואו" חייכתי בחזרה.
"אכפת לך?" שאל והצביע על הכיסא שלידי, הנהנתי בראשי לשלילה, בדיוק כשהמורה נכנסה לכיתה.

"ידעתי שאתה מוכר לי" קפצתי, אנרגטית כהרגלי.
"שקרנית" כיווץ את עיניו. "לא לא, אני רצינית. ידעתי!" מנסה לשכנע אותו, לאחר סיום השיעור.

כל השיעור ניק ואני החלפנו ביננו פתקים, גיליתי שהוא היה איתי בגן ובבית הספר היסודי, ואף שהוא אחייה הגדול של חברה שהייתה לי פעם, איתה איבדתי את הקשר עוד בגיל 12.

"אז איפה אליסון עכשיו?" שאלתי מסוקרנת.
"אחותי? היא לומדת בבית ספר אחר בעיר, בHenders High" אמר.
"וגם אתה למדת שם?" שאלתי, בהתחשב בעובדה שבחיים לא ראיתי אותו.
"כן, עברתי יחד עם החבר הכי טוב שלי".
"למה?" שאלתי.
"זה סיפור לפעם אחרת" חייך ונתן לי נשיקה על הלחי.

"מי זה???" קפצו עלי הבנות ישר כשהלך.
"ששששש תשתקו הוא 2 מטרים מפה, ולא ממש חירש" ציחקקתי. הסתכלתי מאחורי לראות אם ניק שמע, אך כל מה שראיתי היה את מייקל, נשען על הקיר המרוחק ובוהה בי עם עינוי המהפנטות.

"מי זה היה?" קים צעקה לאוזני וקטע את חוט המחשבה שלי.

"ניק" אמרתי במילה אחת, השם שלו העלה בי חיוך. "קוראים לו ניק".