Be like snow, beautiful but cold-11

'אצלי ב8' כתב ניק בקבוצת הווצאפ של חבורת אמפריה, 'זורם לי' הגיבה מישל, אני מוכנה להתערב שעל פניו של ניק מתנופף עכשיו חיוך, בזמן האחרון הוא ניסה כצ כך להתקרב אליה אבל היא לא שמה לב.. הם אפילו יושבים יחד בשיעורי אנגלית. אני מפחדת שהיא תפגע בו בטעות כי מישל היא בלתי מושגת, היא גם יפה בטירוף והאופי שלה אפילו יותר יפה מהאופי (דבר כמעט בלתי אפשרי בהתחשב בזה שהיא מינימום דוגמנית). כל מי שניסה להתחיל איתה זכה לכישלון, היא לא מעוניינת בחבר.

'מאושר?' שלחתי לניק בהודעה פרטית.
'עד הגג' השיב.
'ניק.. אני מפחדת שתיפגע, היא בלתי ניתנת להשגה' כתבתי.
'מקנאה?' התלוצץ.
'אני רצינית.. כדאי שתרד מהעניין כל עוד זה טרי ואתה יכול' החזרתי.
'איזה טרי זה כבר חודשיים ככה' רשם לי.
'לפחות תספר לה' חשבתי לעצמי שהכי נורא זה שהיא משלה אותו בלי כוונה, היא נמרחת עליו לפעמים ומלטפת לו את היד כשהוא מצחיק אותה וזה יכול לבלבל אותו, למרות שזו ההתנהגות הטיפוסית של מישל. והכי גרוע היה שנאלצתי להסתיר את זה ממנה, דבר שלא עשיתי בחיים…
'אני ביישן' כתב ניק את הידוע.
'תתגבר. נו ניק תסמוך עליי' כתבתי לו.
'לא יקרה' רשם והתנתק.

קיבלתי עוד הודעה, מהקבוצה של האימפריה.

'כן אחי אני אביא שתייה' רשם מייקל, אנחנו נפגשים כל שישי אצל מישהו אחר כבר ארבעה חודשים בערך, ותמיד מייקל מעלה את עניין השתייה.
'מעולה' רשם לו גייב 'אני גם אבוא' הוסיף, בדרך כלל גייב לא בא.
'גם אני באה' רשמה ישר קים, יש את זה ביותר ישיר? צחקתי עם עצמי עליה.
'בא' רשם לוקאס בפשטות.
'בטח שאתה בא, מה נעשה בלי חשפן?' רשם לו ניק.
'בטח שלא ביד' עקץ אותו לוקאס.
'וואי אחי רצחת' רשם לו גייב.

החבורה ממש הייתה מאוחדת, אהבתי את זה כל כך. רק דבר אחד נשאר לא פתור, הריב שלי ושל מייקל…

'אני וסנואו באות' רשמה דניאל.
'וואלה? תודה שהודעת לי' גיכחתי.
'באמת באסה שהודיעו לך. אח תבואי' רשם לי מייקל בילדותיות.
'מה תעשה בלעדיי מהההה' הגבתי, ניסיתי לא לפתוח את זה לריב.
'שתקי' לא ידע מה לענות לי.

בשעה שבע מישל באה אליי והתחלנו להתארגן ביחד,
"פאק יש מצב אני משאילה ממך את החולצה הזאת?" שאלה.
"קחי אותה במתנה, היא קטנה עליי" הושטתי לה אותה.
"יש חולצה שעולה עלייך בכלל עם הבלונים האלה?" הצביעה על החזה שלי.
"קורעת" אמרתי וגלגלתי עיניים.
"סתם נו.. וואי תמדדי את זה" אמרה והושיטה לי ג'ינס אפור עם קרע בברך, שכחתי כבר מקיומו.
"זה ילד מדהים עם חולצת הנירוונה שלי" חייכתי ולבשתי את הגינס ונעלתי נעלי אולסטר לבנות.
מישל שמה את החולצה הלבנה שנתתי לה, ושרוול בצבע בורדו עם כפכפים שחורות. בישמנו את עצמנו ואני הסתרקתי בזמן שהיא התאפרה קצת.
"אז ניק.." החלה מישל לומר,
"מ..מה אי..איתו?" גימגמתי.
"את בטח חושבת שאני מטומטמת" אמרה תוך כדאי שהיא מחליקה את המסקרה על ריסייה.
"ברור שלא!" הסתכלתי עליה ברצינות.
"אז תסבירי לי מה הולך איתו" אמרה, אז היא יודעת…
"הוא ביקש ממני לא לספר." הרכנתי את ראשי.
"אז הוא סיפר לך?" שאלה.
"כן.. ממזמן כבר. פעם ראשונה שיש לו קראש על מישהי" אמרתי.
"ווואוו.." הייתה קצת בשוק.
"שתקי גם אני עדיין לא התאהבתי" אמרתי לאור התגובה שלה.
"ואת מרגישה אליו משהו?" שאלה, כנראה כי אנחנו כל כך קרובים אז הרבה חושבים שאנחנו ביחד או משהו כזה.
"אני אוהבת אותו" אמרתי,
"ידעתי" חייכה חיוך ניצחון.
"בתור ידיד…." סיימתי את המשפט.
"ואיך הוא הגיב כשאמרת לו את זה?" שאלה.
"מה?" לא הבנתי.
"אחרי שהוא סיפר לך שהוא אוהב אותך…" המשיכה.

ורק אז נפל לי האסימון, היא חושבת שהוא אוהב אותי, לא אותה!

"הוא לא סיפר" אמרתי, לא בטוחה איך לצאת מהסיטואציה הזאת.
"אז למה אמרת ש.."
"שנצא? אנחנו מאחרות" קטעתי אותה.
היא הביטה מבט חטוף בשעון ואז יצאנו מהבית.

"יפה שלי" חיבקתי את ניק כשהגענו לביתו, גם מישל חיבקה אותו.
"היייייי" צעקתי כשנכנסתי לביתו, האמפריה ישבה בסלון וכולם החזירו לי חיבוקים, כולם חוץ ממייקל כמובן.
"איפה לוקאס?" שאלתי את דניאל כשהתיישבתי לידה.
"יבוא יותר מאוחר" ענתה.
"למזוג לך משהו?" שאל גייב, ראו שהוא קצת שיכור.
"היא לא שותה" ענתה דניאל במקומי.

אז זה הקטע, יש לי אח גדול, קווין. כרגע הוא לומד רפואה בקולג', אבל לפני זה הוא עבד בתור ברמן. מאז שהייתי קטנה הוא נתן לי לנסות לשתות, אהבתי את זה. ההורים שלי היו בעד שאני אשתה, כבר מגיל 12 הם עודדו אותי לשתות כדי שאני מה הגבול שלי ואתרגל לשתייה, וכמובן כדי שאשתה בסביבה טובה. בחטיבת הביניים עשו לי 'שטיפת מוח', הייתי בפרוייקט 'עמיתים' כי המורה בחרה אותי, כל מטרת הפרוייקט היה לשכנע צעירים לא לשתות ולעשן. מאז לא שתיתי, למרות כל נסיונות השכנוע של משפחתי, אפילו לא יין בקידוש!

"כן.. אני לא שותה" עניתי.
"למה?" שאל אותי מייקל, הופה מדבר איתי… התקדמות.
"כי לשתות עוזר לשכוח, ואני מעדיפה לזכור" עניתי בערפול.
"לשתות עוזר להשתחרר, ואת ניראת לי לחוצה" ענה בחזרה.

חשבתי על דבריו כמה דקות.. אף פעם לא חשבתי למה אני לא שותה, זה היה ברור- כי אני לא רוצה להיות ילדה רעה.

אבל מי אמר שמי ששותה הוא ילד רע?

"לא תודה" סרבתי בכל זאת לכוס השתייה החריפה אבל המחשבה נותרה בראשי.

"אנחנו צריכים לדבר" לחשתי לניק והצבעתי על חדרו.
"אוהווווו" גייב, מייקל וקים ששמעו חיממו.
"את נפרדת ממני?" גיכח.
"פשוט בוא" אמרתי לא בפנים רציניות שהלחיצו אותו מעט ונכנסתי לחדרו, הוא סגר את הדלת אחרינו.

"מישל חושבת שאתה מאוהב בי" הפלתי את הפצצה.