bad girl פרק 6 מעט גס!

אחרי שחיכיתם כול כך הרבה זמן החלתי ירשום פרק!!!תהנו!
אל תשכחו לגיב על הפרק של "המלאך שלקח את לבי ושבר אותו"

"למה את לא עונה לי?"

לבי קפץ בבהלה כשזיהית את הקול,הקול שלו.

הוא עוקב אחרי?

איך הוא ידע שאני במועדון?

עצמתי את עניי לא מתייחסת אליו,אנשים לא אמורים לדעת עלינו.

"תעני לי כשאני מדבר אייתך"

חזר ללחוש לאוזני וחיזק את אחיזתו במותניי,מעט מכאיב לי.

מי הוא חושב שהוא?

הוא לא אבא שלי,הוא בסה"כ משהו שאני שוכבת אייתו בשבי לקבל כסף ולבנות לעצמי חיים יותר טובים מהחיים החרא האלו.

"תוריד את הידיים שלך מימני"

עניתי בארסיות מסתובבת אליו. נפגשת בעניו הירקות.
אני לא מפחדת מימנו!

"את שייכת לי"

אמר בעצבנות מושך אותי אל מחוץ למועדון!

"יאיר תעזוב אותי!"

צעקתי עליו מצליחה לצאת מכפות ידיו השריריות.
באמת לולה?
אתה באמת חושבת שתצליחי להלחם עם משהו שהיה בקבע בצבא והוא כול כך שרירי וסקסי מתי שהוא עצבני?

הרגשתי את התחושה החמימה בבטן שלי.

אני חרמנית.

עליו?

לא יודעת.

"את שייכת לי!"
צעק עליי דוחף אותי לתוך הרכב שלו.
וגורם לי להאנח בחסרות אונים.
אני לא שלו!

אני לא חפץ!

"אני לא שייכת לך!"

סיננתי בין שיניי,מביטה בו ומתאפקת לא להחטיף לא כפה על החוצפה שלו!

"את כן!בעיה שלך שנכנסת לחוזה הזה איתי!"

הביט בכביש בעצבנות.

"אני לא הולכת לשכב איתך היום!"

עניתי בפשטות משלבת את ידיי.
זה שהוא יותר גדול מימני אני לא הולכת לכבד אותו!

"מה את חמודונת"

זלזל במילים שלי והמשיך בשלו.

אני ממש רצינית אני לא הולכת לתת לו את מה שהוא רוצה!

אני רוצה את עודד!

איפה הוא מתי שצריך אותו?

לעזעזל!

עלינו במעלית אני בקצה והוא בצד השני,המתח המיני קיים זה כבר ברור אך אני הולכת ללכת עם המחשבה שלי עד הסוף!

הוא לא חבר שלי אני בסהכ עובדת אצלו אני לא שייכת לו.

"את ניראת מדהים הערב"

לחש בקול צרוד שרק גורם לאיבר שלי להתקבץ ולשלוח רטטים של עונג בגופי.

אל תיכנעי אליו!

הקול שבתוכי צעק לי,אך היצר של שפתיו על גופי היה כול כך חזק.

נכסנו לדירה שלו.

אני יודעת שהוא רוצה רק לגעת בי,אך אני לא רציתי.
רציתי את עודד.

אבל אני חייבת את הכסף הזה.
כדי להראות לאמא ולבעל המזדיין שלה עד כמה החיים טובים בלי שתיי הם.

והאמתי אשמת המפלצת הזאת.

כפות ידיו השריריות נחו על הבטן שלי.מצמידו אותי לחזה שלו,גורמות לי להרגיש את אברו על הישבן שלי.

הוא חרמן וגם אני.

עצמתי את עניי מתמכרת לתחושה של שפתיו על העורף שלי.

כפות ידיו החסונות גורמות לשרשרת שלי ליפול לרצפה יחד עם השימלה שלי.

וכך גופי נחשף עם החזייה האדומה ואת התחתון החוטיני האדום שלבשתי.

אין מה עשות כשעודד בוחר לי את ההלבשה התחתונה.

הוא כול כך עקשן וחמוד!

וחתיך

ושרירי.

הלוואי שהוא היה במקום יאיר.

הי היי!
הקול שבתוכי נזף בי!
מה אני בכלל חושבת עליו!
אני לא אוהבת אותו!

הרגשתי את האצבעות הגבריות שלו מלטפות את אחוריי גורמות לי לנגוח כשסטר לי שם.

"את כול כך שייכת לי"

גנח באוזני.

זורק אותי למיטה ועולה מעליי.

"זה"

מחץ את החזה שלי גורם לי לקמר את גבי אליו.

"שלי"

צבט את הפיתמה שלי.

"זה"

אמר שוב מכניס את שתי אצבעותיו לתוכי.

"שלי"

לחש נושך את צווארי.

"מה שתגיד"
אמרתי בזילזול הופכת אותו,ככה אני מעליו.רוצה קצת לקחת שליטה.

תפסתי בעורפו מעמיקה את הנשיקה שלנו,שאין בה אפילו שמץ של אהבה מבחינתי.

ושוב ידיו נחו על המותן שלי,מחזיקות בי בחוזקה.

"תזיין אותי"

לחשתי לו,רוצה את הקשיחות שלו.

רוצה את זה חזק ומהיר.

"פאק"

גנחתי וקירבתי את אגני לאגנו.
מחדירה אתו יותר לתוכי.
רוצה בזה כול כך!

כול הרכושנות הזאת כול כך עושה לי את זה.

"כן תשמעי לי עד כמה את נהנת"

לחש לאוזני נכנס לתוכי שוב בחוזקה.

ואני רק מושכת בשערו יותר חזק.מקרבת אותו אליי.

רוצה אותו קרוב אליי.
לפחות להרגיש נאהבת לכמה שעות.

**************

"הקשב"

צעקנו כולן ביחד במסדר בוקר שדיי איחרתי אליו.

אך בגלל שהמנהל מקבל כספיים מאמא שלי הוא סותם את הפה שלו.

נכנסתי לכיתה רואה את יאיר ואת המורה להסטוריה מדברים.
ישר לבי קפא.

מה הוא עושה פה?

המשכתי ללכת בראש מורכן לשולחן שלי,והייתי עסוקה בפלאפון רואה כמה הודעות מעודד.

"בוקר!היום אני ואת אצלי בבית!ישלי בית ריק!:)"

אוחח שוב הוא קובע לי דברים! אך להתאהב בו זה דבילי.

הוא לא רוצה אותי!הוא רק אוהב לשכב איתי.

אני לא רוצה באהבה.

זה כול כך שטותי להיות נאהבת על ידיי משהו.

תמיד אני אפגע אחרי זה.
אני רק צריכה את הכסף שלי ולעוף מפה לחיים חדשיים!

"נראה אם יתחשק לי"

שלחתי לו בחזרה מכנסיה את הפלאפון לתיק ומתחילה להקשיב למורה.
היא כול כך מסכנה.
היא לא מודעת לזה שבעלה בוגד בה.
אני לא מרגישה אשמה.אני בס"הכ מתפרנסת מזה.
זה בעיה שלו לא שלי.
אני לא מאמנה שאמא בהריון.
הרגשתי איך שהלב שלי נמחץ.
ילד המפלצת הזאת?
שאנס אותי כול שני וחמישי.
הוא כול כך דבילי!
אני רוצה שהוא ימות.
הרגשתי את השנאה מתגברת בתוכי.

"פסס פססס"

הקול של ענה גרם לי לקום מהמחשבות שלי ולהפסיק לבהות במורה.

"ממ"
סובבתי את ראשי לצד מביטה בה.

היא כולה בלונדינית עם עניים כחולות.
יפיפה כול כך!

לפעמיים באלי להיות כמוה.

היא לא פגומה כמוני.

"לאן נעלמת אתמול?"

שאלה בלחש.

גורמת לי לשקוע בעניי הים שלה.

"מחזור"

עניתי בקצרה מסכמת את כול הערב שהיה לי, אני יודעת שאני משקרת להם אך זה לטובתן!
החיים האלו הם שקר!
החיים שלי כול כך שפלים שאני אפילו לא מנסה להציל את עצמי.
ככה טוב לי!שהלב שלי קשה כמו אבן והוא עם מלא חומות וצבא שלם נגד האויב!

אני לא אתן לאף אחד לגשת אליי.

וגם לא לעודד