bad company-פרק 1

הרוח הכתה בחוזקה בפניי מהחלון הפתוח של האוטובוס הישן וגרמה לי לפחדים ,
התחלתי לבהות בשדות שעברנו בדרך וראיתי באופק את המתחם של הקולג'.
לנה קטעה את חלומות ההקיץ שלי במכה במרפק .
"מתרגשת?"
"יותר מידי"
"חכי שאני יכיר לך את החברים של דין את תמותי עליהם"
"אף פעם לא סיפרת לי עליהם"
"היינו נפגשים הרבה בסופ"שים ובחגים וזהו אז לא היה טעם לספר"
שתקתי בעצב כי הרגשתי בחילה שגוברת ככל שאנו מתקרבים למתחם, הבחילה נבעה מההתרגשות שלי שמלווה בלחץ ועצב.
למה עצב ? כי קינאתי בלנה בזה שיהיה לה קל להתרגל למקום החדש , יש לה חברים ואת בן דוד שלה דין שיעזור לה להסתדר שם , ולי , אין אף אחד חוץ ממנה .
כל החברים החתיכים וה"מקובלים" של דין מכירים אותה אז כמובן שברגע שאנחנו נדרוך שם היא תהפוך רשמית מהילדה החדשה לאחת מה"מקובלים".
השקט שהיה המשיך לשרור , נשמעו רק חריקות של גלגלי האוטובוס וצליל הרוח שנשב בחוזקה . לנה כהרגלה שברה את השקט .
"יש שם מישהו" היא אמרה
הסתכלתי עליה בעייפות "מי?"
"לא הטיפוס שלך, אבל דין חושב שאת היחידה שיכולה לרסן אותו"
"לא תודה"
התכוונתי להגיד את זה כבר אחרי הלא טיפוס שלך אבל לנה שונאת שמתפרצים לדבריה , אין לי כוח להתמודד עם החברים השיכורים של דין .
"חבל" היא לחשה מבעד לשקט
"לא" עניתי לה
והאוטובוס עצר בחריקה רועשת והרגשתי את הקיא עולה לי .
אני ולנה תפסנו את המזוודות והיא תפסה את ידי בידה הפנויה ומשכה אותי לעבר היציאה .
עצרנו לכמה רגעים להסתכל על המבנה הענקי והיפה הזה והחרדות גברו עם הזמן.
לנה נראתה ממהרת , אני מניחה שהיא התרגשה מאד לפגוש את דין ואת החברים שלה ותוך חצי דקה של התפלאות היא חטפה את המזוודה שלה והלכה במהירות לבפנים , אז הבנתי את הרמז ולקחתי את שלי , אבל להבדיל ממנה , אני לא מיהרתי .
נכנסנו למתחם ששם כל הסטודנטים בהו בי ובלונדון (השם המלא של לנה), אני מניחה שלכל החדשים זה קורה ,אבל דין ועוד מישהו שהתלווה מאחוריו עם שיער חום קצוץ ועיניים ירוקות מדהימות שברו את הרגע המביך וברגע שכולם הבינו שלונדון עם דין היא הפכה רשמית מחדשה למקובלת , כמובן.
לנה חיבקה אותו חזק ואת החבר השני שלו והם החלו לדון על כל מיני נושאים שלא הרגשתי צורך להתערב בהם . התקדמתי עם המזוודה קדימה במסדרון ושמעתי מאחוריי את דין צועק לי " ג'ון(june (, מה שלומך?"
עצרתי והסתובבתי אליו " בסדר" והמשכתי ללכת .
המסדרון הזה היה ארוך כל כך שהרגשתי שהוא לא נגמר , רציתי להגיע מתי שהוא למזכירות לרשימת חדרים .. לבדוק איפה אני ישנה , הרגשתי מאד עצבנית , גם בגלל שהייתי עייפה מהנסיעה הארוכה לפה , וגם בגלל לנה , היא נטשה אותי .
ידעתי שזה יקרה אבל זה מעצבן אותי בכל זאת .
מחשבותיי נקטעו כאשר ראיתי אותו . ראיתי אותו , וישר ניחשתי שהוא ראש החבורה פה , כל בת שעברה לידו קרצה לו והוא חבר שלו התלחששו ביניהם.
התביישתי לעבור לידו אבל כשעברתי תפסתי אותו בוהה לי בתחת ולוחש לחבר שלו
" מי זאת הכוסית הזאת עם הבת דודה של דין?"
הרגשתי טוב לדעת שמישהו חושב שאני "כוסית" אבל האמת שזה הכעיס אותי יותר שגברים לוקחים אותי כמובן מאליו רק כי יש לי כוס.
המשכתי ללכת ובזווית העין שלי תפסתי אותו ואת החבר שלו הולכים מאחוריי , עוקבים אחריי ,והתחלתי למהר עד שהוא הקדים אותי ועמד בדרכי ואמר לי תוך כדי שצחוקו מתגלגל
"לאן את חושבת שאת הולכת בובונת?" והמשיך לצחוק עוד יותר עם חברו וזה היה הרגע שבו הלב נפל לי לתחתונים .