התלבטות

מכירים את ההרגשה שאתם רוצים לעשות משהו, אבל לא באמת רוצים לעשות אותו?
זה מה שקורה לי כל יום!
ולפעמים, זה קורה ומיד אני פותרת את זה. אבל שזה קורה במקרים מסובכים יותר, אני יכולה לשכב במיטה שעות, להביט בתקרה, ולחשוב "מה לעזאזל אני עושה?"
אז קבלו מקרה מסובך, שעד היום אני חושבת "מה לעזאזל אני עושה?"
————————————————————————————————————–
הוא שתק, שתקתי גם אני, שתק, שתקתי….
בתוך תוכי רציתי להיפרד, אבל בתוך תוך תוך תוכי, לא רציתי להפרד.
מה אני עושה?
הוא חייך אלי ונשק לשפתיי.
לא הרגשתי בנוח, הוא אוהב אותי, ואני רוצה להפרד ממנו?! איזה בנאדם אני?!
הרחקתי אותו ממני. הוא הסתכל עלי במבט לא מבין.
"אני לא מרגישה ככה יותר" לחשתי ודמעות זלגו מעיני.
"מה?! אני לא מבין" אמר בכעס. "למה את מתכוונת רוני?!"
שאל אותי.
"אל תעשה את זה קשה ממה שזה!" אמרתי בבכי.
"לא לעשות את זה קשה ממה שזה? רוני את פוגעת בי!" הוא צעק.
בכיתי. יצאתי מהחדר שלו והלכתי לבית שלי.
נשכבתי על המיטה וכבר התגעגעתי אליו.
"למה נפרדת ממנו, מטומטמת!" אמרתי לעצמי בשקט.
צלצול הטלפון התנגן, ומי זה היה? הוא.
אל תעני. אמרתי לעצמי. אך בכל זאת עניתי.
"הלו?" יצא לי קול שבור, אוף.
"את באמת רוצה לעשות את זה?" שמעתי אותו. הוא בכה.
ידעתי את זה.
"כן" אמרתי וניתקתי. למה עשיתי את זה? הבנתי שאם עשיתי את זה , ללב שלי יש סיבה.
הבנתי שכנראה שכבר לא הייתה בנינו אהבה.
שטפתי את פני. וידעתי, "עכשיו אני רווקה"