Another world (על וואן דרקשן)-פרק 9

"מה קרה נייל?" שאלתי אותו. "הלכנו לאיבוד" נייל ענה בבהלה. "נראלי שמשם הדרך" אמרה לו, הלכתי לבדוק, "חכי" צעק נייל ורץ לכיווני. היה מאוד חשוך בקושי יכולנו ליראות משהו הלכנו ופתאום…
"אייה" צעקה דניאל. "מה קרה" שאל נייל. "נראלי שנקעתי את הרגל!" אמרתי לו. נייל בדק לי את הרגל… "איה!" " נראלי נקעת את הרגל, בואי אני יעזור לך" אמר נייל, והרים אותי על הגב והמשיך ללכת, שמתי את ראשי על הכתף שלו , פתאום ירד גשם נייל מצא מחסה והוריד אותי ישבנו וחיכינו שהגשם יגמר אבל הוא נעשה חזק יותר, היה לי מאוד קר, פתאום נייל הוריד את הז'אקט שלו ולבש אותו עליי, "נייל יהיה לך קר!"אמרתי לו. "זה בסדר" אמר נייל. שמתי את הז'אקט של נייל עליו וחצי עליי והתכסינו בוא ביחד. הרגשתי כל כך בטוחה ליד נייל. לבינתיים כולם חיפשו את דניאל ונייל כולם היו מודאגים בעיקר ליאם וזאיין. הם ניסו להתקשר אליהם אבל אף אחד לא ענה,ליאם וזאיין יצאו לחפש אותם (בגשם) וכל השאר נשארו באוהלים…
"נייל תנסה להתקשר!" אמרתי לו. "אוקיי שנייה…לא! אין קליטה. אמר נייל. הם חיכו..
פתאום הם ראו את ליאם וזאיין. "כל כך דאגנו,איפה הייתם?" אמר ושאל זאיין. "אני ראיתי קרשים ורצתי להביא אותם ונייל הלך אחריי, באנו לחזור ולא ראינו אף אחד אחר כך נפלתי ונקעתי את הרגל ונייל עזר לי, ופתאום התחיל לרדת גשם חזק נייל מצא מחסה והנה אנחנו כאן". אמרה דניאל. "את נקעת את הרגל? את יכולה לעמוד?" שאל ליאם. "כן" עניתי לו. "בואו מהר לפני שהגשם יתחזק." אמר זאיין. קמתי, "איה" פתאום זאיין העלה אותי על הגב שלו והמשכנו ללכת לבסוף הגענו למחנה,זאיין הוריד אותי והכניס אותי לאוהל "תחכי" זאיין אמר לי … הוא חזר והביא תחבושת והוא חבש את הרגל שלי "תודה זאיין" אמרתי לו. הגשם פסק, שיר ועדי יצאו "מה קרה? איפה היית?" הם שאלו אותי. "זה סיפור ארוך…" עניתי להם. "בואו נדליק את המדורה כדאי להתחמם". אמר נייל. הבנים הלכו והביאו את הקרשים שכולם אספו והדליקו את המדורה, ישבנו מסביב למדורה, "אפצי'י,אפצ'י נראלי שהצטננתי" זאיין הוציא את הז'אקט שהחזרתי לו וכיסה אותי "תודה זאיין" אמרתי לו , "בבקשה" הוא ענה לי וחייך אליי. "דניאל למה את אדומה?" שיר לחשה לי ומהצד השני שלי עדי היא אמרה"או בגלל שהיא מצוננת או בגלל זאיין." "דיי! לא נכון" צעקתי בטעות."מה קרה?" שאל לואיס. "לא כלום…" אמרה לו דניאל. "תשירו לנו שיר בבקשה!" אמרה שיר. "טוב בואו נשיר
stole my heart , "שיר מאוד יפה!" אמרה דניאל. "אני עוד לא מאמינה שאנחנו יושבות ומדברות איתם!" אמרה עדי. "חחח עדי את מצחיקה" אמרתי לה. לאחר שהבנים סיימו את השיר הלכנו לישון "לילה טוב לכולם" אמר נייל. "לילה טוב" כולם ענו לו. לאחר כמה שעות בוקר "בוקר טוב לכולם!" צעקה עדי. ארזנו את הדברים והכנסנו אותם למכונית, "רוצות ללכת לים?" שאל הארי. "כן" הבננות ענו בשמחה, הם נכנסו למכונית ונסעו לים כעבור כמה דקות הגענו לים ירדנו מהמכונית, והלכנו להחליף לבגדי ים וכולם רצנו ונכנסו לים, דניאל לא הרגישה טוב,אבל עדיין היא נכנסה לים ,דניאל: התחלתי ליראות מטושטש, והעיניים שלי התחילו להיעצם, ופתאום היא התעלפה…

המשך יבוא….