Another world (על וואן דרקשן)-פרק 8

בבוקר למחרת…
"הפאלפון מצלצל!"! אמרה שיר. "עניתי" צעקתי לשיר. "הלו מה קורה?" אמר ליאם. "מי זה?? צעקה עדי. "ליאם" צעקתי לשיר ועדי. הם רצו אליי "תעשי רמקול מהר!!" אמרו עדי ושיר, "בסדר אני עושה" אמרתי להם. הכל בסדר ליאם. "אנחנו יוצאים לים את, זאת אומרת אתם רוצות לבוא איתנו? הוא שאל. "כןןן!!" צעקו לו עדי ושיר. "טוב אנחנו נבוא לאסוף אותכם במכונית אז תתארגנו עכשיו" אמר ליאם. "טוב בסדר, ביי" אמרתי לו. "ביי" אמר ליאם בחזרה. בואו להתארגן אמרתי לעדי ושיר. לבשנו את בגדי הים ומעליהם בגדים , לאחר 10 דקות הפאלפון צלצל עדי ענתה "הלו" היא אמרה וענה לה ליאם " אתן מוכנות הוא שאל. "כן!" עדי אמרה. "אז תצאו אנחנו מחכים למטה" אמר ליאם. "עדי מי זה היה?" שאלה שיר. "זה היה ליאם אני לא מאמינה שדיברתי איתו בפאלפון! הוא אמר לצאת הם מחכים למטה" אמרה עדי. "דניאל את באה??" צעקה שיר. "כן שנייה אני ייקח את הז'אקט של זאיין שכחתי להחזיר לו אותו, אני באה.." אמרה דניאל. לאחר 5 דקות יצאו ההבנות… "הנה הם!" צעקה עדי. רצנו לכיוון המכונית, זה היה גיפ' היה שם הרבה מקום עדי ושיר ישבו בהתחלה, ואני ישבתי בסוף ליד נייל וזאיין. "זאיין אני שכחתי להחזיר לך את הז'אקט, קח הבאתי אותו." אמרתי לו. "תודה" זאיין אמר לי. לאחר 10 דקות הגענו לים.
כולנו ירדנו מהמכונית, הלכנו למצוא לנו פינה ליד הים החלפנו לבגדי ים. "איזה חתיכים הם!" עדי אמרה לעצמה. "אני הולך לקנות גלידות" אמר זאיין. "אני יעזור לך" אמרה שיר והם הלכו לקנות גלידות. "יאללה, בואו לים!" אמר הארי, כולנו רצנו לים, שחינו ופתאום ליאם צלל והרגשתי שאני עולה למעלה ושמתי לב שזה היה ליאם, הוא הרים אותי על הכתפיים שלו. "בואו נעשה מלחמת מים" אמר ליאם. כולם התחלקו לזוגות נייל צלל והרים את עדי. "אני לא מאמינה שאני על הכתפיים של נייל" אמרה עדי. לואיס צלל והרים את הארי. ליאם התקרב אל לואיס והארי "בואו מלחמת מים נגד לואיס והארי". אמר ליאם. עוד שנייה נפלתי, דחפתי את הארי והוא כמעט נפל, ניסיתי לדחוף את הארי ובטעות נתתי לו מכה חזקה בפנים ונראה לי שפגעתי לו בעין, והוא נפל. "הארי! אתה בסדר?" צעקתי לו. הארי קם וענה "אני בסדר רק שורפות לי העניים בגלל הים, הארי רץ ופתאום הוא ניתקה בעמוד, הוא נפל וקם העיניים שלו עדיין שרפו לו אז הוא המשיך לרוץ בעיניים סגורות לכיוון המגבת, זאיין ושיר התקרבו והארי רץ במהירות והתנגש בזאיין ושיר וכל הגלידות עפו עליו, אני,עדי,נייל,ליאם ולואיס יצאנו מהים וראינו את הארי מכוסה בגלידה וכולנו צחקנו ביחד, הארי הלך להתקלח, ובינתיים הלכנו לקנות גלידות חדשות,אכלנו אותם ואז אני שיר ועדי הלכנו להתלבש וגם הבנים הלכו להתלבש, הבנים סיימו להתלבש וחיכו לנו,
כעבור כמה דקות יצאנו, "אתן רוצות לבוא איתנו למחנה עכשיו אם אוהלים ו…" שאלו הבנים את הבנות
"כןן" ענו שיר ועדי , "בסדר" ענתה גם דניאל. "יש לנו במכונית אוהלים פנסים ובגדים, אתם גם צריכות לקחת בגדים להחלפה, ניסע אליכם תקחו מה שאתם צריכות ואז נסע." אמר נייל. "בסדר" אמרתי לו.
נכנסנו למכונית ונסענו לכיוון המלון שלנו, לאחר כמה דקות הגענו. עלינו במהירות לארוז כמה בגדים
ועוד הרבה דברים… (עדי) "עדי למה את צריכה לקחת איפור, זה במלא מחנה ואנחנו כולה יום שם!" אמרה לה שיר. "בגלל שאני צריכה להיראות יפה" אמרה עדי, וארזה גם מראה בתיק. "חחחחחח" אני ושיר צחקנו, "סיימתם?" שאלתי. "כן" אמרו עדי ושיר, ירדנו למטה, התיישבנו במכונית, והתחלנו לנסוע
לואיס נהג, אני ישבתי בין ליאם ונייל, עדי ושיר ישבו עם זאיין מאחוריי פתאום הייתה פנייה חדה ובטעות "נפלתי" על ליאם. "סליחה ליאם!" אמרתי. "זה בסדר" אמר ליאם וחייך. שיר ועדי הבחינו שזאיין הסתכל על דניאל, לאחר כמה דקות הגענו, כולנו ירדנו והבנים הלכו להקים את האוהלים…
"דניאל! נראלי שזאיין אוהב אותך!"אמרה שיר בשקט. "מה?! אין מצב! אני סתם ילדה רגילה והוא מפורסם" אמרה דניאל. "רגילה אהה… רגילה ועדיין יוצאת עם וואן דרקשן ליראות סרט,לים ולמחנה
וזאיין ישן במלון שלנו!" אמרה שיר. "כי יש לזה הסבר כשהכרתי את זאיין הוא לקח אותי לרופא והיה את העניין עם הפפארצים וכשהלכנו לים החלפתי איתו מכוניות בגלל זה היה לכם את המפתחות של המכונית שלו!" אמרה דניאל בביטחון. "אוקייי…אז כנראה זאיין סתם הסתכל" אמרה שיר.
"סיימנו אם האוהלים" אמרו הבנים. הם הרכיבו 3 אוהלים גדולים, אוהל אחד היה שלנו ו-2 האוהלים האחרים של הבנים, "צריך לחפש קרשים למדורה". אמר זאיין. "בואו נלך לחפש קרשים, בואו לכיוון הזה.." לואיס אמר. כולם הלכו לחפש קרשים "חכו!" לואיס צעק. "מה קרה?" שאלה שיר. "יש שם ענף גדול, חכו אני ירים אותו" אמר לואיס. לואיס הרים את הענף הגדול וחכה עד שכולם יעברו, ואז לואיס הווריד את הענף ובא ללכת. הארי בא לעבור ובדיוק הענף ירד אליו, לואיס מסתכל במהרה ורואה את הארי על הרצפה. "הארי סליחה! חשבתי שכבר עברת!" אמר לואיס ועזר להארי לקום. "הארי אל תתרחק מאיתנו כי כל הזמן קוראים לך דברים, (במיוחד כואבים)" אמר לואיס. הם המשיכו ללכת…
דניאל ראתה קרשים אז היא רצה להביא אותם, ונייל רץ אחריה כדאי שהיא לא תלך לאיבוד, לאחר כמה דקות הם באו לחזור ולא ראו אף אחד בסביבה.

המשך יבוא…