against you – פרק 2 'הפגישה'
הוא ישב שם והסתכל עליי "יולי?" הוא חייך חצי חיוך ופרע את שיערו עם ידו ואז עלה לי פלאשבק.
~פלאשבק~
"חברים שלי רוצים להכיר אותך" דניאל חייך אליי חיוך גדול מאוזן לאוזן אבל אני לא אהבתי את הרעיון "לא, אני לא רוצה.. אבל תודה על ההצעה" החיוך שלו ירד "למה את לא רוצה? אתה מפחדת מהם?" הוא שאל בעוקצנות "כן! למען השם כן! אני גם מפחדת ממך !" הסתובבתי והתחלתי ללכת אבל ידו החזקה עצרה אותי "אחח דניאל תעזוב אותי כואב לי!" צעקתי ,הוא שיחרר את ידי במהירות והוציא בקבוק מים ושתה טיפה ממנו "רוצה?" הוא הושיט את הבקבוק ואני לגמתי לגימה ארוכה ממנו וכשבלעתי את המים הרגשתי צריבה בגרון אז לקחתי עוד לגימה כדיי להעביר את הצריבה ולאט לאט לאחר כל לגימה הייתה פחות ופחות צריבה, נהייה לי חם אז הורדתי את הג'קט ונשארתי רק עם גופייה הצמדתי את שפתיי לבקבוק כדיי לקחת עוד לגימה אך הצטערתי לגלות שלא נשארו מים …הרגשתי חום בגרוני, הצמדתי את ידיי למקום שבו אני מרגישה חום "מה זה?" הוא גיחך "זה למה אני אוהב תמימות" ואז התחלתי להרגיש שחרור.. כאילו מישהו פשוט ניתק את המוח שלי והדאגות שלי מגופי.. הרגשתי פאן! התחלתי לצחוק "בואי נכיר את החברים שלי" ואני צחקתי "חסר לך שלא יהיה כיף!" .
~ מציאות~
"יולי?" ירדן שאלה ברוגע "את בסדר?" היא היסתכלה עליי ודניאל היסתכל עליי גם .. אני לא יודעת למה אבל הרגשתי צורך ליצעוק הרגשתי דברים מגעילים בבטן כאילו יש לי יותר מידיי רגשות ואני צריכה להוציא אותם! "אההאהאההאהאההאההאהאהההאההה" צעקתי צעקה מחרישת אוזניים דנאל וירדן סתמו חזק את אוזניהם ושומרים הגיעו ותפסו אותי ואני ניסיתי להישתחרר "דיי עזבו אותי! דיי!" אני צעקתי.
צעקתי שוב ושוב אך צעקתי רק לדלת הסגורה של החדר שלי ,מנסה להוציא את כל מה שיש לי בבטן. חיברתי את ידיי מאחורי ראשי והיתישבתי על המיטה מקופלת קטנה ופגועה.
אני רוצה לשכוח מהעבר שלי! אני רוצה להפסיק לקבל פלאשבקים ולהיזכר שוב ושוב מה שקרה לי בעבר… נימאס לי להיות משוגעת! אני רוצה לחזור להיות נורמלית…
בבוקר שאחרי 2 שומרים הובילו אותי לחדר של ירדן התיישבתי לידה "את שונאת אותי?" היא שאלה במבט אטום "לא" החזרתי לה באותו טון והסתכלתי על כל דבר אחר חוץ ממנה "אם הייתי אומרת לך שיש לך הזדמנות לצאת מהמקום הזה, להתחיל התחלה חדשה ולחזור להיות נורמלית? מה היית אומרת?" אוטומטית יישרתי אליה מבט "יש לי הזדמנות כזאת?" היא חייכה "כן והיא כבר פתוחה מחכה לך" אני הייתי מאושרת! סוף סוף אני יכולה להיות נורמליית! "אבל…" נאנחתי למשמע ה'אבל' שום דבר לא יכול להיות מושלם אמרתי לעצמי "יש תנאי…"
תגובות (1)
תמשיכיי