7 Things-פרק 3

אלינור התיישבה על ספסל אשר ראתה בקרבתה.
היא הוציאה ממזוודתה את ארנקה והתחילה סופרת את השטרות אשר נמצאו בו.
מה תעשה עכשיו? לאן תפנה?
דמעות חמות החלו זולגות על לחיה. היא הביטה בשמיים השחורים נטולי הכוכבים. איך החשיך כה מהר?
היא הוציאה שקית ניילון בה היו מטבעות ושטרות רבים. "כל החסכונות שלי" מלמלה.
היא ספרה את כל הכסף אשר היה בשקית והוסיפה את כל הכסף אשר היה בארנק.
"5467. אכן היה שווה להתחיל לחסוך מגיל שבע וחצי" חייכה לעצמה. לפתע הביטה בדמות אשר התקרבה אליה. גופה החל לרעוד. מי זה?
היא הכניסה את כל כספה בחזרה אל המזוודה, מחשש שירצה את כספה, וקמה מהספסל.
"ילדה" שמעה קול קורא בשמה. גופה קפא במקום. מי זה? מה הוא רוצה?
לפתע הבחינה בפניו של הגבר. אותו האחד שנתקל בה בצהריים. היא הביטה בו, בוחנת את פניו.
הוא הביט בה וניסה להרגיע אותה "אני מצטער אם הפחדתי אותך" אמר ברוגע, מתקרב לעברה בזהירות.
"אני דין" חייך אליה חיוך יפה .
"אלינור" לחשה בשקט והביטה בו במבט חושש מעט. "את בת שש עשרה וחצי, נכון אלינור?" שאל אותה דין וחייך אליה חיוך זהיר. אלינור הנהנה באיטיות. חייך והושיט לעברה את ידה "אני דין, בן 22" אלינור לחצה את ידו "אלינור, בת 16 וחצי" חייכה חיוך קטן.
היא התיישבה בחזרה על הספסל והביטה בדין במבט סקרן.
דין חייך חיוך יפה והתיישב לצידה. "רוצה לספר לי למה ברחת מהבית?" שאל בעדינות והביט בעיניה.
עיניה של אלינור התמלאו דמעות. "זה סתם.. לא משהו מיוחד" חייכה מבעד לדמעות והשפילה מבט.
שיערה השחור נפל על עיניה החומות, והדמעות החמות זלגו על לחיה.
דין הביט בה בשקט והשפיל מבט גם הוא. "יש לך לאן ללכת?" שאל בשקט.
הדמעות המשיכו לזלוג על לחיה. "לא.. אין לי מקום לגור בו" מלמלה בשקט.
דין חייך אליה. "את יכולה לבוא לגור איתי ועם עוד 2 חברים שלי בדירה. אני מבטיח שנהיה ילדים טובים" צחק והביט בה, מחכה לתשובה.
אלינור הנהנה בחיוך קטן "תודה דין" חייכה אליו.
הוא חייך אליה וקם מהספסל, מושיט לה את ידו. "בואי, אני אראה לך את הבית החדש שלך".
אלינור הביטה בידו המושטת בחשש. מצד אחד, פחדה שאולי כל זה משחק, כמו אצל אושר. מצד שני, רצתה לתת בדין אמון.
דין הביט בה בחיוך, מחכה.
אלינור הושיטה לו את ידה בחשש, נעמדת על רגליה בזהירות.
"אני שמח שהחלטת לבטוח בי אלינור"