30+ בגידות
"אבל תמיד את מקבלת את התפקידים הכי שווים! זה כזה לא פייר!" התלוננה קלרה הסנובית, שתמיד מקבלת את תפקידי המשנה, בכל הצגה.
"קלרה, אני מצטערת אבל זה התפקיד שקיבלת. אני לא זאת שמקבלת את התלונות, אמילי בואי לכאן"
התעוררתי ממחשבותיי, אני? תפקיד ראשי? פעם ראשונה!
"כן??" שאלתי את המורה סברין.
"את התפקיד הראשי נכון? מי הבן זוג שלך?" היא שאלה והבעת פנייה השתנו לגמריי כשראתה את קלרה בועטת בקיר, ומתייפחת .
"קלרה, בואי לכאן" המורה אמרה באי רצון, כך זה נראה.
"מה את רוצה?! זה לא פייר!!! " המשיכה להתייפח.
"אמילי את מוותרת על התפקיד הראשי נכון? יופי מעולה, קלרה תלמדי את התפקיד , שלא היו פאדיחות בערב ההצגה." אמרה המורה סברין והסתכלה עליי, בעודי פעורת פה.
פשוט שתקתי, החלטתי לשתוק.
אני יודעת שעם אני אריב איתה לא יצא מיזה כלום!
היא תמיד הייתה הילדה הכי מפונקת בכיתה, מין הסתם, היא ילדה יחידה הורייה עשירים וביתם מפואר.
אני פשוט שונאת אותה!!!
קלרה וסברין יצאו מאולם החזרות, והשאירו אותי שם, פעורת פה.
רגע! למה היא מקבלת כל מה שהיא רוצה?!
למה אני זאת שמוותרת?!
ולמה המורה אפילו לא שמעה את דעתי?!
אני מרגישה שאני אוויר, פשוט אף אחד לא מסתכל עליי!
ועכשיו אני מגלמת דמות אחרת ´עץ´ זה תפקיד המשנה שלי, לעמוד ולא לעשות כלום! כמו.. עץ!!!
"תמיד היא מקבלת הכול…" מלמלתי לעצמי, בעודי מסתכלת על דף החזרה להצגה.
למה תפקיד של עץ צריך דף חזרה?!
התחלתי לקרוא:
´לזוז לימין, לזוז לשמאל. לצאת מהתחפושת … ´
לצאת מהתחפושת?! מה?! אני הפיה?!!
יש!!!
לפחות אני תפקיד מ-א-גניב !
קפצתי עד השמיים, בלב כמובן.
כי עם אני אקפוץ מול כל הציבור, יחשבו אני מטורפת שלוקחת ריטלין.
קמתי ממקומי, והתקדמתי לכיוון היציאה של אולם החזרות.
הפלאפון שלי צילצל לפתע, עניתי:
-התחלת שיחה-
אלין:"היי מה קורה?"
אני:"אחלה ואיתך?? דרך אגב! אני הפיה!! איזה כיף!"
אלין:"יאאא כיפלךךך! אני העכבר .. אוףףף"
אני:"תעשי סקוויק "
אלין:"סקוויק סקוויק"
אני:"פשש את עכבר מוושלם♥"
אלין:"אני עכבר מושלם וממותק!"
אני:"חחחח טוב נדבר אחר כך"
אלין:"רגע! אני בחוץ הברזתי, תבואי לחצר האחורית"
אני:"אני לא יכולה, יש עכשיו מדעים!"
אלין:"את מתכוונת למדעשעמום ! נו בואי!!"
אני:"טוב אני יבוא… אבל עם תופסים אותנו זה באשמתך!"
אלין:"אחלה יאללה בואי"
-סיום שיחה-
יצאתי לחצר האחורית, ולא ראיתי אף אחד, כשלפתע,
"אמילייי" אלין קפצה עליי.
"קומי י´שמנה" צחקנו.
"מי קיבל את התפקיד הראשי?" אלין שאלה,
"קלרה…" עניתי בעצב.
"מה?! קלרה?!! איך?!!!" עינייה נפערו.
-סיפרתי לה את כל מה שקרה-
"וואי! איזה ילדה מפונקת!! " אלין אמרה, כוונתה לקלרה.
"נכון! אוף יואו!! לא סובלת אותה..!" אמרתי בדיכאון, אבל אחרי כמה שניות התאוששתי.
אני הפיה! אז מה, לא קיבלת תפקיד ראשי.
אבל בכל זאת אני דמות מגניבה!
המשכנו לדבר, צחקנו וזה..
ואז ראיתי את המורה סברין מתקרבת אלינו…
תגובות (1)
פרק יפה..מבטיחה שאני אמשיך לקרוא מחר,פשוט אני עוד שנייה נרדמת על המקלדת מרוב עייפות.אני אלך לי לישון,מדרגת 3 אני בטוחה שכבר מחר אני אסיים לקרוא את כל הפרקים שהעלת..: )
(תגובה ארוכה..)