30+ בגידות- פרק 2

"מה אתן עושות כאן בחוץ?!" שאלה המורה סברין בקרירות.
"אה…" גמגמתי, לא הצלחתי להוציא הגה מפי.
"תחזרו מיד לכיתה! ליפני שאני אתחרט על זה!" אף פעם היא לא הייתה נחמדה, היא תמיד הסתכלה על כל דבר ברצינות, כל הזמן.
היא תמיד קרת רוח, ואגרסיבית.
כרגיל.
רצנו במהרה לכיתתנו, התיישבנו במקומותינו , והמורה בארני לא היה ממש שמח לקבלת הפנים שקיבל מימנו.
"מדוע איחרתן?" הוא שאל, מנסה להישאר מפוקס.
פתאום המורה סברין נכנסה לכיתה וביקשה כמה דקות עם המורה בארני.
המורה בארני יצא מהכיתה, והתחיל רעש ומהומה.
כולם דיברו, העיפו פתקים, וכ´ו…
ואז גם ציירו את המורה בארני על הלוח.
אלין התפקעה מצחוק, וכך גם אני.
התקדמנו אל עבר הלוח וצחקנו ללא הפסקה.
כשלפתע המורה בארני נכנס,
"אמילי! אלין! מי צייר את זה?!!" הוא אמר בכעס, ועוד שנייה זה ניראה כאילו הוא עומד להתפוצץ.
"אה…" אלין ניסתה להשחיל מילים,היא לא שטינקרית.
"אני מבין, אלו אתן! מיד למשרדו של המנהל!!" הוא צווח.
"מה אבל אלו לא אנחנו!" אמרתי, מנסה להגן על הצד שלי ושל אלין.
"אז מי?! סבא שלי?! מיד למשרדו של המנהל! ליפני שאהיה חמור יותר!!!!" המשיך לצווח, פשוט אני ואלין היינו בשוק, כאילו, מורה של בית ספר מתנהג כמו… חיה?!
אני ואלין הלכנו למשרדו של המנהל והתיישבנו על ספת הקרם , שהייתה בצד שמאל של החדר.
צמודה לקיר.
חיכינו שהמנהל ייכנס, ואתו כמובן גם המורה.
"…אתה מבין איזה חוצפה יש להן?!" אמר המורה בארני, מנסה לשמור על קור רוח.
"שלום בנות, מה עשיתן הפעם?" שאל המנהל בנחמדות.
הוא האיש ה-7 הכי נחמד בבית הספר, כן יש מורות | מורים, שכן אהובים עליי.
"אני חושב שכדאי שהם לא ישתתפו בהצגה" אמר המורה בארני.
"לא ! בבקשה המורה!!! אנחנו נשתדל להכנס בזמן לכיתה! וגם הקטע עם הצייור.. לא אנחנו ציירנו! באמת!" כמעט צווחתי.
"לא, בארני לא נלך כ"כ רחוק. עדיף שהם ירשמו 50 פעמים ´לא נצייר את המורה´ מסכים איתי?" אמר המנהל.
"אני רוצה את ה-50 פעמים עוד חצי שעה, זריז!" הוא אמר וקפצתי מאושר, לפחות לא הוציאו אותנו מההצגה.
אני ואלין התחלנו לרשום את העונש, גמרנו אחריי 20 דקות והגשנו למורה בארני.
"אני מקווה שלמדתן לקח." אמר המורה בארני בגאוותניות.
***
אני ואלין חזרנו מבית הספר, הגענו לבית, אלין נפרדה מימני בחיבוק והלכה לדרכה.
נכנסתי לביתי, מצפה שמישהו יזרוק עליי בלון צבע, או משהו בסגנון…
´מוזר..´ אמרתי לעצמי, והמשכתי לכיוון המטבח.
בדיוק כשפתחתי את דלת המטבח, נשפכו עליי מים קפואים!!!!
´ידעתי שמשהו יקרה..´ אמרתי לעצמי, ´אפצ´י´ אוף יואו מקוררת.
"חחח! רואה אמרתי לך שזה יצליח!" אמר דני אחי הקטן, לתאום שלו , דן.
הם צחקו והתגלגלו על הרצפה, הם בני 7 ומותחים אותי כל הזמן!!
"חכו חכו.." אמרתי להם ואז הוספתי, "אתם על הכוונת" .
הם רצו לחדרם בצחקוקים, ואני המשכתי לכיוון המקרר שעליו היה מונח פתק, כמובן מאמא.
´לאמילי יפייפה שלי, האוכל במקפיא.
תוציאי ותחממי במיקרוגל,
אוהבת, אמא♥´
עשיתי את הוראות של אמא, והלכתי להתקלח.
לפחות 3 דקות בשביל לנקות מימני את כל היום הזה.
יצאתי מהמקלחת, לבשתי גופייה בצבע ורוד, וסקיני צהוב.
נעלתי את נעליי הבית הפרוותיות שלי, אני יודעת שעוד מעט יש מפגש, עם הכיתה.
ביגלל זה התארגנתי.
סירקתי את שיערי החום, ואספתי אותו לקוקו גבוהה.
התאפרתי קצת, מסקרה שפתון סומק, וצללית בצבע ורוד חלש, שלא ממש רואים.
הלכתי למטבח, וקראתי לבנים.
"דני! דן! בואו יש אוכל!" צעקתי אליהם, הם ירדו בטיל, ואכלו כאילו לא ראו אוכל מעולם.
מהר יצאתי , כי אני יודעת שהעניינים עומדים להתלכלך, ללא ספק.
סימסתי לאלין:
אני:"אלי? איפה את?"
אחריי כ3 שניות היא ענתה.
אלינוש♥:"אני בגינה, עם כולם. יאללה בואי"
אני:"אני באה."
עניתי והמשכתי לכיוון הגינה.
"הייי! " אלין קפצה עליי בחיבוק.
"הייי!" החזרתי לה.
"טוב תקשיבי," היא אמרה והוסיפה "יש מסיבה בתל אביב, כפרעליך את באה!!" היא אמרה במבט מתחנן.
"אני לא יודעת.. פשוט .." היא קטעה אותי ואמרה:
"את יודעת שאני חולת מסיבות! בבקשה!!!" היא עשתה את ה´פאפי פייס´ שלה, הפרצוף הזה שאני לא יכולה לעמוד בפניו.
"בסדר… אבל הולכים משם מוקדם." אמרתי בכנע.
"אוקיי אמא!" אמרה וגיכחנו שתינו.