~23~

היום בבית הספר עבר דיי בקלילות בשבילי,
״רק עוד שעה לסוף היום…״ מלמלתי לעצמי
המשכתי לעבוד בחוברת החשבון שלי, היה דיי משעמם..טוב בדרך כלל בשעה כזאת אני יושבת מול הטלוויזיה בסלון טוחנת צ׳יפס..
כעבור שעה הגיע הצלצול לסוף היום.
״הגיע הזמן!״ אמרתי ודחפתי את כל הספרים לתיק.
״היי.״ ניגשה אליי איזה ילדה אחת עם שיער מתולתל בטירוף
״היי.״ אמרתי והמשכתי להתארגן
״תגידי, יש בינך ולבין הילד החדש משהו?״ שאלה והמבט שלה נהיה הרבה יותר כועס
״מזאת אומרת?״ שאלתי ונעמדתי מולה
היא הוציאה את הפלאפון והראתה לי את התמונה האחרונה שהעלית באינסטגרם
״אהה זה..לא זה כלום, הוא סתם מלמד אותי לרכוב על סוסים..״ אמרתי
״הוא מדריך לרכיבה על סוסים?״ שאלה בהתלהבות
״כן..״ אמרתי וגלגלתי עיניים
היא הלכה משם ושמעתי אותה אומרת לחברות שלה שהיא כל כך הולכת להרשם..
״עידן?״ שאלתי
״כן?״ אמר והרים את התיק שלו
״איך אתה בידיוק חוזר הביתה?״ שאלתי בעודנו יוצאים מהכיתה
״ברגל.״ אמר
״ברגל? מהבית שלי אני כבר מסיעים אותי לחוג איך אתה הולך ברגל?״ שאלתי
״קצת ספורט.״ אמר וקרץ לי
גיחכתי.
״מצטערת שהתפרצתי עליך קודם, פשוט אני והוא לא הכי מסתדרים..״
״אני מבין.״ אמר בחיוך
״טוב אני צריכה ללכת הביתה, ביי.״ אמרתי בחיוך והלכתי לכיוון הנגדי
כעבור עשר דקות של הליכה הגעתי הביתה.
״מישהו בבית?״ שאלתי , אין עונה.
״טוב..״ לחשתי
״אלכס? אוכל!״ צעקתי ובמקביל שמתי אוכל בקערה של אלכס, בשניה שהוא שמע את המילה אוכל הוא הופיע.
״מי רוצה לאכול? מי?״ שאלתי בחיוך והנחתי את הקערה על הרצפה.
לקחתי את המחשב הנייד של אמא וזרקתי את עצמי על הספה, לאחר חמש דקות שמעתי נביחות של אלכס, הוא נעמד ליד הדלת
״טוב הבטחתי למישהו טיול כפול..״ אמרתי וסגרתי את המחשב
חיברתי את החגורה לקולר שלו ויצאנו החוצה טיילנו מסביב לפארק, פתאום אלכס החליט לרוץ.
״אלכס!״ צעקתי וניסיתי למשוך את החגורה, הוא היה דיי חזק לגור.
בסוף הוא עצר ליד איזה כלב אחד קצת קטן יותר ממנו,נראה קצת מוכר..
הרמתי את מבטי וראיתי את דניאל
״תתחדשי..״ אמר
״על מה?״ שאלתי בזלזול
״זאת הכלב החדש.״ אמר והעיף מבט על אלכס
״שיהיה..״ אמרתי במרירות והרמתי את החגורה של אלכס מהרצפה
״תקשיבי שניה, יש משהו מוזר מאוד בעידן ו..״
״אל תתחיל.״ אמרתי בכעס
״לא מכוונה רעה! יש בו משהו ממש מוכר אני לא יודע מה זה אבל הוא ממש מזכיר לי מישהו אבל אני לא יודע את מי..״ אמר
״נו באמת תחסוך ממני.״ אמרתי, לאחר כמה שניות קלטתי שגם לי הוא הזכיר מישהו..את דניאל
״הוא סתם נער שעובד בחוות סוסים.״ אמרתי
״מה השם משפחה שלו?״ שאל
״טוב מה אתה חוקר אותי עזוב את זה כבר!״ אמרתי בעצבנות
דניאל תקע בי מבט והלך משם, נפלה לא תמונה מהכיס
״רגע הפלת..״ התחלתי לומר
״זה לא יכול להיות..״ מלמלתי ולקחתי את הפלאפון שלי והשוואתי את התמונה שנפלה לו מהכיס לתמונה שהייתה לי בגלריית התמונות, הייתי בהלם!