~21~

~נקודת המבט של אמילי~

נאור היה חסר לי כל כך..
פשוט אמרתי לעצמי לא לחשוב עליו בכלל,
"ראית את אלכס?" שאלתי את אמי בעודי מחפשת אותו מתחת למיטה
"לא." אמרה והמשיכה בענייניה
"אני צריכה להאכיל אותו ו.." התחלתי לומר
ראיתי אותו רץ למטה במדרגות רץ אליי וקופץ עליי, צחקקתי
"מי כלב טוב? מי??" שאלתי והובלתי אותו לקערת האוכל שלו,שמתי לו אוכל בתוך הקערה.
הוא הסתכל עליה ולא אכל
"נו..? מממ טעים.." אמרתי וניסיתי להאכיל אותו, הוא סירב לאכול, גלגלתי עיניים
"טעים.." מלמלתי והעמדתי פנים כאילו שאני אוכלת את האוכל שלו, הוא ברח משם למעלה בדרגות..
"אוף נו.." מלמלתי בעצבנות
"אמרתי לך שחיית מחמד זאת אחריות גדולה." אמרה אמי וגיחכה
"שיהיה.." לחשתי והנחתי את הקערה על הרצפה, פתאום אלכס בא משום מקום והתחיל לאכול.
"נו באמת!" אמרתי ביאוש, ואמי צחקקה
"טוב את מוכנה?" שאלה
"מוכנה למה?" שאלתי ופתחתי את הטלוויזיה
"לשיעור שלך, לא ביטלתי אותו אתמול, רק העברתי אותו להיום." אמרה
"למה לא אמרת לי?!" צעקתי סגרתי את הטלוויזיה ועליתי להתארגן,
"חמש דקות ואני למטה." צעקתי
שמתי את הלבוש המתאים ואספתי את השיער בצמה ולקחתי תיק, ירדתי למטה בזריזות ולקחתי לעצמי תפוח ויצאתי החוצה למכונית של אמא.
"פעם הבאה תודיעי לי כשאת מעבירה את השיעורים שלי.." אמרתי ובדקתי שיש לי הכל בתיק..
כעבור חצי שעה היינו חווה
"ביי אמא!" אמרתי ויצאתי מהמכונית שלה לכיוון החווה, לא ראיתי שם את עידן..
נכנסתי לחווה
"הלו?" שאלתי
"בו!" קפצתי בבהלה, הסתובבתי וראיתי את עידן
"אתה הפחדת אותי למוות!" אמרתי ונתנתי לו מכה קטנה בכתף
הוא גיחך
"טוב מוכנה לשיעור?" שאל
"כן." אמרתי בחיוך
היום בשיעור יצא לי סוף סוף לרכוב על אנה, היה כל כך כיף אחרי שעה החלטנו לעשות הפסקה,אכלתי את התפוח שלי.
עידן התחיל לצחוק
"מה מצחיק כל כך?" שאלתי, אחרי כמה שניות התפוח שלי נחטף לי מהיד על ידי אחד הסוסים שם.
"אל תדאגי, עם את רוצה יש לנו כמה עצי תפוחים מאחורי החווה.." אמר
"אז אנחנו הולכים לקטוף אותם או משו..?" גיחכתי
"כן." אמר
"טוב, עם אין לי ברירה.." אמרתי בציניות
הוא הוביל אותי למאחורי החווה, היה שם מראה כל כך יפה של עצי תפוחים.
"איך אני אמורה להגיע לשם?" הצבעתי על התפוחים ושאלתי
"סולם." אמר והביא סולם צהוב שהיה מונח על הרצפה
"אהה.." אמרתי בחיוך ובמבוכה
טיפסתי על הסולם ולקחתי כמה תפוחים, היה אחד אדום אחד שנראה ממש טוב אבל הוא היה דיי גבוהה..עמדתי על קצה האצבעות וניסיתי להגיע אליו
פתאום הסולם התנדנד ונפלתי..זה היה כל כך גבוה, הטלפון יצא מהכיס ואיכשיהו צילם תמונה
בידיוק כמצאתי את עצמי על זרועותיו של עידן.