~16~

״חבר?״ הסתובבתי אליה במבט מופתע
היא שתקה..
״ממתי את מרגישה ככה?״ שאלתי
״אני לא יודעת..כנראה שכדי להבין את זה הייתי צריכה איתך איזה זמן לבד.״ אמרה והסמיקה
״אני חייב להודות שגם אני..חיבבתי אותך בתקופה כלשהי.״ אמרתי וגירדתי ואת הראש
הייתה בינינו שתיקה מביכה..
״אז מה…״
אמילי קטעה אותי בנשיקה, נישקתי אותה חזרה.
חיבקנו את אחד השניה.
״אני אוהב אותך.״ לחשתי לה באוזן
״גם אני.״ חייכה
לאחר כמה שעות של דיבורים החלטנו להזמין לנו משהו לאכול מהמלון.
״טוב אז את בטוחה שאת רוצה רק מים?״ שאלתי
״כן..אני רוצה לנסות ללכת לישון..״ אמרה בקול מאוכזב
״מה קרה?״ שאלתי והנחתי את הטלפון
״אני מתגעגעת לנאור..״ אמרה בעצב
״אל תדאגי הכל יהיה בסדר.״ אמרתי וחיבקתי אותה
״הוא בטח חושב שלא אכפת לי ממנו ושאני לא רוצה לראות אותו!״ אמרה ופרצה בבכי
״אני בטוח שהוא מבין אותך…״ אמרתי וניחמתי אותה
״טוב אני אנסה להרדם..״ לחשה ונשכבה על המיטה
״לילה טוב יפה שלי..״ אמרתי ונישקתי אותה במצח
פתחתי את המחשב הנייד והסתכלתי על הפייסבוק היו מלא כתבות …
הייתה אח. שמשכה את תשומת לבי ׳נאור קרול בן 18 פצוע קשה, יועבר לטיפולים בספרד׳
הייתי בשוק! רציתי לספר לאמילי…היא ישנה, אני אספר לה בבוקר
סגרתי את המחשב הנייד, והלכתי לישון.
למחרת , קמתי ופתחתי את עיני! מתתי לספר לאמילי את החדשות שהיא הולכת לראות את אח שלה!
היא לא הייתה לידי, חיפשתי אותה בכל החדר בתוך חדר האמבטיה היא לא הייתה בשום מקום.
החפצים שלה נעלמו, לאחר חצי שעה של חיפושים מצאתי פתק בתוך המגירה של הארון..