15 ודי! פרק 5

וראיתי את ספירי
"אהה!מה את עושה פה משוגעת!"חלפתי על פנייה ויצאתי מהשירותים והיא אחריי.
"השאלה היא למי דיברת כול כך הרבה זמן!"
"לא עיניינך"
"תעצרי שנייה!"עצרתי לשנייה,הסתובבתי והיא נבהלה.
"מה?!"
"מה עובר עלייך בשבוע האחרון?הפסקת לספר לי דברים,הפסקת ליהות במרכז העיניינים,לאן נעלמה קורל 'מלכת השכבה'?,אני מרגישה שעובר עלייך משהו.."
"מכונית חחחחחח סתם,בואי אלי בארבע" אמרתי בחיוך.
הורדתי מהר את החיוך וגילגלתי עיניים.
1 בצהריים.
"היי קורל את באה הביתה?" התקרב מאור וחברים שלו בזמן שישבתי וצחקתי עם השכבה שלי,מאור הוא האח הגדול שלי.
"כן,רגע" קמתי לקחתי את התיק והבאתי לכולם נשיקה.
שמתי את האוזניות והתחלנו ללכת הביתה,בדרך שמתי לב שחבר שלו,רון,משליך אליי מבטים מדי פעם.
הסתכלתי עליו בחזרה אחריי שזה התחיל לעצבן אותי.המבטים שלנו התנגשו ופתאום הלב שלי התחיל לפעום מהר.
"טוב מאור,אני חותכת לסיפריה" "טוב חנני,תתקשרי כשתיהיה בדרך הביתה."נתתי לו נשיקה וחציתי את הכביש,פתאום מזווית העין קלטתי את רון,נפרד מהם.
הגעתי לכניסת הספריה ועצרתי כשהבנתישהוא עוקב אחריי הוא עבר אותי החזקתי אותו ביד הוא הסתובב
"אני מוכנה לדעת,למה אתה עוקב אחריי?"
"אני לא עוקב אחרייך פשוט יש לי עבודה בספרות."עזבתי לו את היד במבוכה ונכנסתי לסיפריה.
"היי שלום רות,אני יכולה את כול העיתונים של השנתיים האחרונות?"אמרתי לה בלחש.
"כן כמובן."היא נתנה לי קופסא לבנה מלאה בעיתונים.
"אני חושב שאת צריכה עזרה בלהרים את הקופסא עד השולחן"אמר הילד שהקול שלו לא היה לי מוכר כי היה מאחוריי.
הסתובבתי וזה היה..