💌OTRA PARTE DE MI💌 – פרק 9 ואחרון

פרק 9⃣ אחרון💝
《עומרי》
התחלתי להתעורר לאט לאט וחיפשתי את אלכס לידי במיטה ולא מצאתי אותה, אז פשוט קמתי לסלון שלה, בטוח היא לבושה כבר לעבודה ומוכנה לצאת בכל רגע נתון. פתחתי את הדלת וראיתי אותה בידיוק בשיחת טלפון ומרוב סקרנות האזנתי לה
"דניאלה תפסיקי לצרוח לי באוזן כמו נערה מתבגרת, בסך הכל ישנו ביחד" היא אמרה לה והצחיקה אותי בנימה שבה היא דיברה "כן, היה לי כיף ומוזר בו זמנית, אני לא רגילה להיחשף ככה למישהו" היא הוסיפה והעלתה חיוך על הפנים שלה "ממש לא, אני לא מאוהבת ולא כלום תפסיקי להגיד את זה, הוא בסך הכל נשאר פה כי הוא טוב במיטה אני אצטרך לעשות בזה שימוש נוסף" היא התחילה לצחוק ואני עמדתי שם כמו מטומטם, עם אגו פגוע, בחיים אף בחורה לא התייחסה אליי ככה, לאף אחת אין את האומץ ואני כמו אפס הקשבתי לבכי שלה מאתמול בלילה וניחמתי אותה. יצאתי מהחדר לגמרי וסגרתי את הדלת בטריקה ומיד היא הסתובבה אליי "מה אתה עושה פה?" היא נבהלה "ישנו יחד אם את זוכרת אחרי שהתחננת אתמול" ניסיתי להזכיר לה כמה היא רצתה אותי אתמול שאהיה איתה "תקשיב, זה באמת לא מה שאתה חושב, אני אמרתי לה את זה…" היא התחילה להתגונן ולהתקרב אליי "מעניין מה התירוץ עכשיו" התחלתי לצחוק "את בחיים לא תשתני" השבתי לה ועמדתי ללכת אבל היא עצרה בעדי "עומרי חכה שנייה, באמת שזה לא כמו שזה נשמע" היא ניסתה להתחנן "תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב" התעצבנתי והצמדתי אותה לקיר באיום "אני לא רוצה לראות אותך ואני לא רוצה לשמוע אותך, את מתה מבחינתי" זעמתי ועפתי לה מהבית. אני לא מבין איך מכל הבחורות בעולם דווקא החרא הזה של להתאהב קרה לי איתה

《אלכס》
כשהוא יצא מהדירה שלי רציתי למות, משהו בתוכי נשבר… מעולם לא חשבתי שגבר יצליח להשפיע עליי בצורה כזו, כמו שאבא שלי השפיע עליי בעבר. הייתי צריכה לסתום את הפה המטומטם עם ההומור הציני שלי. אחרי כמה דקות של תסכול דניאלה חזרה אליי אחרי שניתקתי לה בפנים "מה קרה?" היא נבהלה
"קרה שאני מטומטמת, שעד שיש לי משהו טוב בחיים אני הורסת את זה…זה כאילו אני לא מסוגלת להנות מהדברים הטובים בחיים" התעצבנתי על עצמי "אבל תסבירי מה קרה" היא נלחצה "מה שקרה זה שהוא שמע את כל השיחה שלנו, בעיקר את החלק שאמרתי שאני ממש לא מאוהבת בו ושאני איתו בגלל הסקס" השבתי לה "רגע אבל זה לא מה שהתכוונת, זה היה בצחוק…החלק השני של המשפט לפחות" היא התרגזה כאילו לה קרה המקרה "אני יודעת שזה היה בצחוק, אבל הוא לא הקשיב לי, הוא פשוט ברח מפה… למה אני חייבת להיות כזו חסרת פילטרים?" דפקתי את היד בראש מרוב ייאוש "ולגבי החלק הראשון של המשפט, שאת ממש לא מאוהבת בו… איך תכננת להסביר לו את זה?" היא שאלה עם מעט פחד והמון סקרנות "אני לא יודעת איך להגיד לו את זה בכלל" התייפחתי "שמה?" היא שאלה וחתרה לתשובה שאני אמורה לספק לה
"את יודעת בידיוק מה"
"את צריכה להגיד את זה"
"ש… שאני אוהבת אותו" התקשתי להגיד אבל בסוף אמרתי "אז עכשיו תלכי לחפש אותו, תדפקי בכל דלת ותתחנני שיקשיב לך, תצעקי לו שכל העיר תשמע כמה שאת אוהבת אותו, הוא חייב להיות בטוח בקשר לזה כדי שתוכלו לנהל קשר רציני" היא הסבירה לי "אבל דניאלה אני לא יכולה פש…" שוב ניסיתי להתחמק והיא לא אפשרה לי "אין לא יכולה אלכס, זה מה שאת מרגישה ואת תסתכני בשביל זה כי הוא מסתכן בעצמו או שתאבדי אותו-החלטה שלך"
"אני שונאת שאת צודקת" השבתי ומיד ניתקתי לה את הטלפון והתחלתי לחפש אותו בכל חור אפשרי.

סיימתי את שתי פגישות העבודה החשבות שלי שלא יכולתי להתחמק מהן בשום צורה, אבל למעשה לא הייתי מרוכזת בהן, לא הפסקתי לחשוב עליו…אני כמעט בטוחה שסגרתי עסקה שאפילו לא הייתי מעוננינת בה.
השעה הייתה כבר שמונה בערב ושיערתי שהוא עדיין עובד, אז כמובן שמיד אחרי סיום העבודה נסעתי אליו למשרד… לא הפסקתי לחשוב כל הדרך איך אני אמורה לדבר איתו, מה אני אמורה להגיד? איך אני אעשה שיקשיב לי?
הזמן עבר כל כך מהר שלא שמתי לב שאני כבר הייתי בחניית המשרד שלו. נכנסתי מהר לתוך הלובי ומיד ניגשתי לפקידה "היי את צריכה משהו?" היא שאלה בסקרנות, כנראה זה מוזר מידיי שבשעה הזו יגיעו לשם "כן, את עומרי דחוף" דרשתי "הוא לא מקבל אנשים בשעה הזו" היא הייתה נראית כאילו היא מקנאה "לא שאלתי אם הוא מקבל או לא, אני צריכה להיכנס וזהו" התעצבנתי "מה זה כל הצעקות האלו?" פתאום הוא יצא מהמשרד שלו עד שהבחין בי "מה את עושה פה? הייתי ברור איתך היום" הוא צעק עליי בפני המזכירה שלו "אני רוצה לדבר איתך, אפשר שניכנס?" שאלתי בלחש בזמן שהתקרבתי אליו, לא הייתי מוכנה שסתם מישהי תדע על הסיפור בינינו "אלכס תעופי לי מהעיניים" הוא השיב לי וטרק את הדלת מאחוריו…הרגשתי מושפלת מול המזכירה הקנאית והמטומטמת שלו שעלה לה חיוך זחוח על הפנים "אני אשמח אם תלכי, אנחנו סוגרים" היא התרברבה בפניי "בטח" השבתי עם חיוך מזויף והלכתי…לא לפני שהפלתי "בטעות" את אגרטל הפרחים והמים שהיה מונח על שולחנה "אוי בטעות" השבתי והלכתי ממנה.

נכנסתי לבית שלי ומצאתי את פלג ודניאלה מתנשקים לי על הספה "לא ידעתי שזה בית מלון לפי שעות" אמרתי בזמן שהנחתי את התיק על השולחן ושניהם הסתכלו עליי "נו מצאת אותו?" דניאלה שאלה בלי להתייחס לדבריי "דניאלה אחר כך" אמרתי בחשש לדבר ליד פלג "אל תדאגי אני יודע הכל" הוא קרץ לי והרבצתי לדניאלה "מלשנית" סיננתי והוא צחק "את האמת שזה עומרי סיפר לי, אבל סבבה" הוא המשיך לצחוק "מה אני אמורה לעשות?" שאלתי את שניהם בזמן שפתחתי בקבוק יין לבן ומזגתי לכוס "לדבר איתו כמו שאמרתי לך" דניאלה השיבה לי "אה באמת, לא חשבתי על זה" השבתי בציניות "רק בעיה קטנה, הוא לא מקשיב" הוספתי והיא העיפה לי את הכוס מהפה "מה זה לא מקשיב?" היא התעצבנה "זאת לא אלכס שאני מכירה, כי אלכס שאני מכירה לא שומעת לא בחיים, היא מתפרצת וצועקת עד שיקשיבו לה" היא הגיבה בדרמטיות שהצחיקה את פלג ופתאום הבנתי שהיא צודקת, אין מישהו שיכול להגיד לי לא ובטח שלא גבר, ויותר מזה אין סיכוי בעולם שאפסיד אותו עד שסוף סוף הייתי מוכנה לצעד הזה. "לאן?" דניאלה שאלה לא מבינה כשקמתי בנחישות לחדר שלי "להתלבש הכי סקסי שיש ולהשתיק אותו כמו שצריך" השבתי בחיוך.
לבשתי שמלה שחורה רפוייה עם כתפיות דקות ונעלי עקב מגפונים, התאפרתי מעט ופיזרתי את שיערי- אין סיכוי שהוא יראה אותי ככה ולא יתמוטט "ואוו" דניאלה אמרה שיצאתי מהחדר "נקווה שזה יעבוד עליו קצת" אמרתי "שלא יהיה לך ספק" פלג התרשם ממני ומיד חטף מכה מדניאלה.

שוב עמדתי מחוץ לדלת הבית שלו, חיכיתי שיחזור מהעבודה ואכנס יחד איתו לבית… כל כך נלחצתי אבל הייתי חייבת להראות הכי קולית שיש- אז נשענתי על הקיר ולא הפסקתי להסתכל על המעלית עד שהיא הגיעה לקומה ונפתחה וכמובן הוא יצא משם חתיך כמו תמיד ונעצר לבהות בי.
הוא סקר אותי מכף רגל ועד ראש ולא הצליח לומר מילה "מה את עושה פה?" הוא שוב התעצבן בזמן שהכניס את המפתח לדלת שלו
"באתי לדבר איתך ואני לא מקבלת לא כתשובה"
"כמה חבל, כי אני לא שואלת אותך" אמרתי בחוסר אכפתיות ונכנסתי לתוך הדירה שלו "מה את משיגה בזה אה?" הוא שאל לא מביו בזמן שזרק את המפתחות על השולחן "מקווה שאותך" עניתי בהתלוצצות שלא הצחיקה אותו בכלל "את חושבת שזה מצחיק? את נהנהת לשחק בגברים כאילו הם בובה שלך?" הוא התרגז יותר "עד לפני חודש היית בידיוק אותו הדבר" התחלתי להתרגז עליו בחזרה, על הצביעות הזו "לפני שהתאהבתי בך התכוונת" הוא פלט מפיו, התקרב אליי והמיס אותי מיד, לא הצלחתי להגיד כלום "כרגיל שותקת" הוא הניד בראשו "כי קשה לי" התחלתי למלמל "קשה לך מה בידיוק?" הוא צעק מעצבים בזמן שהורדתי את ראשי "נו דברי כבר" הוא המשיך לצעוק ולא אמרתי דבר, הוא התקדם אליי במהירות והרים את ראשי עם האצבע כדי שאסתכל לו בעיניים "דברי" הוא שוב כעס ותבע ממני תשובה עם המבט הכי כועס שראיתי בחיי "קשה לי מה שאני מרגישה" השבתי בחזרה בזעם ובתסכול "קשה לי שאני רואה אותך והדבר היחידי שאני רוצה זה לחבק אותך ולנשק אותך, אני רואה איתך עם מישהי אחרת ואני מתה מקנאה, אני לא מצליחה לדמיין את עצמי בלעדייך אפילו לשנייה, אתה מצחיק אותי, אתה מעלה לי חיוך תמיד ומעמיד אותי במקום… כשאני איתך אני מרגישה שאני מרחפת באוויר, ששום דבר אחר חוץ מאיתנו לא קיים, אני לא ישנתי איתך בשביל שנשכב, אני ישנתי איתך כי רק ככה נרגעתי, רק ככה אני מרגישה בבית" שפכתי את ליבי בפניו והוא פשוט בהה בי, הוא לא ידע מה להגיד ואיך להגיב ומעבר לזה הוא ציפה שאגיד לו את מה שאני אמורה להגיד לו "ואם לא הבהרתי את עצמי כמו שצריך עדיין אני…" התחלתי לגמגם "אני אוהבת אותך, אני אוהבת אותך מהשנייה הראשונה שראיתי אותך" התוודתי בפניו… הוא עדיין לא הגיב אבל תוך שניות ספורות הוא התקדם אליי בכזו מהירות ואחז בפניי ומיד הדביק לי נשיקה שגישרה על הכל, הוא נישק אותי כמו שמעולם לא התנשקנו. הלשונות שלנו התנגשו אחת בשנייה ולאחר כמה שניות התנתקנו כשעדיין הראשים שלנו צמודים זה לזה "את מטריפה אותי" הוא אמר בשמחה ובכעס בו זמנית "עומרי אני רוצה להיות איתך בכל המובנים, אני רוצה שתנשק אותי בבקשה ובעדינות, שאני ארגיש כל רגע, אני רוצה שנעשה אהבה" ביקשתי ממנו במעט מבוכה שפגה כי באותה שנייה הוא המשיך לנשק אותי כשהוא מרים אותי לחיקו כשרגליי נכרכות סביב מותניו, וככה אנחנו הולכים לחדר השינה שלו, ממשיכים להתנשק בעדינות ועם זאת בתאווה… הגענו לחדר השינה ונשכבנו במיטה שלו כשהוא רוכן מעליי ומנשק את צווארי בעונג ובאיטיות מענה, התחלתי לפתוח את כפתורי חולצתו לאט לאט והשלתי אותה ממנו תוך כדי שאני מלטפת את גבו, אוחזת בו חזק ומנשקת את ידו. בתוך השנייה הוא התיישב על המיטה והושיב אותי עליו בפישוק כשהוא ממשיך לנשק אותי "אני אוהב אותך" הוא אמר בין נשיקה לנשיקה ולאט לאט עם שפתיו החמימות הוריד את כתפיות שמלתי והשיל אותה ממני ומיד עצמתי את עיניי… מעולם לא היינו בסיטואציה כזו שאני באמת מביטה לתוך עיניו "תסתכלי עליי" הוא תבע ממני ותוך שנייה פקחתי את עיניי והחיוך עלה על פניו….הרגשתי הכי נוח שיש לצידו, לא הרגשתי ערומה כמו שבפעמים אחרות ששכבנו הרגשתי הכי טבעי שיש, הרגשתי חשופה מבכל הבחינות. הוא המשיך לנשק אותי תוך כדי שהוא סוקר את גופי בידו "אני אוהבת אותך" השבתי ומיד הוא הוא הסתכל עליי בחיוך "תגידי את זה שוב" הוא התלוצץ והבאתי לו מכה קטנה "אני לא צוחק תגידי שוב" הוא הפך לרציני "אני אוהבת אותך" הגבתי "ושוב" הוא ביקש עם חיוך ממזרי על פניו
"אני א ו ה ב ת אותך!" הדגשתי את האוהבת והוא צחק "אני אוהב אותך".