💌OTRA PARTE DE MI💌 – פרק 2

פרק 2⃣
《אלכס》
"ואוו מי זה הבחור הכרימזטי הזה?" דניאלה התלהבה מהסיפורים שלי על הבחור מהחדר כושר מיד אחרי שסיימתי להתקלח "אל תתלהבי, כזה טיפוס יהיר, ממש צפוי ומעצבן שמתחיל עם כל דבר שזז ובטוח עצמו" המשכתי לומר בזמן שהתמרחתי בקרם גוף "למה דווקא איתך כל הטיפוסים האלו מתחילים כל הזמן?" היא התעצבנה מקנאה וצחקתי ממנה "אם את רוצה אני אביא לך אותו עטוף בסרט" המשכתי והיא צחקה "איך יודעים שאלכס רוצה מישהו- כשהיא שונאת אותו יותר מידי, את אוהבת אקשן" דניאלה אמרה ומיד העלתי חיוך רחב על פניי, כי ידעתי בתוכי שזה באמת נכון "אוי נו, לכי תראי סרט עצוב ותאכלי גלידה או משהו" סטיתי מהנושא וירדתי עליה כמו תמיד "הנה אלכס שאני מכירה- מתגוננת כדי לא להודות באמת" דניאלה המשיכה להנות מהסיטואציה הטיפשית הזו "עוד רגע אלכס שאת מכירה מחליפה מפתח למשרד ולבית שלה כדי שדניאלה תשאר בלי כלום" איימתי עליה "טוב בסדר מה את עושה?" היא שאלה בזמן שהתלבשתי "מתארגנת לפגישה שלי עם הבחור ההוא שגידי סידר לי" הסברתי לה בזמן שלבשתי ג'ינס שחור צמוד בעל גזרה גבוה "בטח תתלבשי יפה והוא יהיה חתיך ומי יודע איפה הלילה הזה יגמר" דניאלה העירה עקב ההיסטוריה שלי גם גברים "אל תדאגי אחרי הפגישה הזו אני מפרסמת בכל העיר תמונה שלך עם המספר טלפון שלך שמישהו יקח אותך פעם אחת ולתמיד" השבתי לה ברשעות "איזה חברה טובה אולי במקום זה תשאילי לי את המגפיים שלך שאני אוהבת?" דניאלה התחנפה "רעיון טוב אני אחזיר לך תשובה תוך 15 ימי עסקים" אמרתי וניתקתי את הטלפון.

הייתי מוכנה- ג'ינס שחור סקיני גבוה, חולצת גולף לבנה ומעליה בלייזר שחור, נעלתי מגפון עקב והשארתי שיער פזור ומיד יצאתי לרכב שלי "שאני לא אפול על פסיכופט אובססיבי אמן" התפללתי והתנעתי את הרכב.

נכנסתי למסעדה יוקרתית בעיר, שם בדרך כלל מבצעים עיסקאות של אנשי עסקים, כל המבטים נישאו אליי.
הקדמתי בחמש דקות והמארחת שלחה אותי לשולחן 5 איפה שהפגישה נקבעה… התקדמתי אל פנים המסעדה ויחד עם הספרה 5 אני רואה שמי שיושב שם זה הבחור ההוא מהחדר כושר, לא האמנתי שאני נמצאת בסיטואציה הזו, רציתי להעלם אבל, עוד לפני שניסיתי הוא הרים אליי את מבטו וסקר את גופי עם חיוך משועשע מה שאילץ אותי להתקרב אליו ולהתיישב מולו "אני מת אם עכשיו את אומרת לי שאת זו אלכס קאופמן" היא התחיל לומר בצחוק מלגלג כאילו היה מרוצה מעצמו "מי אמר שצירופי מקרים זה לא דבר מטומטם?" שאלתי כשהנחתי את התיק שלי על הכיסא "אני לא מאמין בצירופי מקרים" הוא אמר בחיוך ממזרי ועשה לי עיינים.. ואין מה להגיד-יש לו עיניים כל כך יפות יחד עם החיוך הזה "באת להתחיל איתי או לעשות עסקים?" שאלתי בזמן שפתחתי את תפריט היינות "באמת תהיתי מתי הרוע שלך יתחיל להתפרץ" הוא ענה בציניות והשבתי לו חיוך מזויף.
לאחר שקיבלנו את היין התחלנו לדון בעסקים בצורה שנועדה לכישלון בגלל האגו של שנינו ובעיקר בגלל ההיכרות הפחות טובה שלנו.
"אני לא מבין מה הבעיה עם הסכום שאנו מציעים לך לתקציב הבדים" הוא התחיל להתייאש באיזה שהוא שלב "הבעיה היא שאני לא בוטיק בגדים באיזה שוק, המותג שלנו יוצר הד גדול יותר ממה שתכיר מכל חנות בגדים אחרת" השבתי לו "גם בעבודה בלתי נסבלת וגם במציאות" היא סינן בזמן ששתה מהיין שלו "הייתי קוראת לזה אשת עסקים טובה" השבתי לו ולגמתי מהיין שלי "אשת עסקים טובה שעומדת לצאת בלי שום עסקה" הוא התחיל להתעצבן "טוב זה לא עובד אני ואתה, תשלחו מישהו אחר כי זה לא יקרה" עניתי לו "חבל מאוד, כי אנחנו לא נשלח אף אחד אחר, אבל אולי תשלחי את מישהי אחרת בטוח היא תביא יותר תוצאות ותהיה יותר נחמדה" הוא שוב התחיל להתעצבן ולא היה לי שום דבר להשיב לו, אני שונאת להשאר חסרת מילים ועוד יותר שונאת להרגיש שאני מביאה את האגו מהחיים לעבודה, הרגשתי שאני צריכה לנצח אותו בכל מחיר ושלא יצא מסופק "טוב, בואי נעשה את זה פעם אחרת יש לי עוד מה לעשות" הוא השיב וקרא למלצר לתשלום. המלצר הגיע לשולחן והביא את החשבון תוך שנייה מיהרתי לפתוח את הארנק "את ממש לא משלמת" עומרי אמר לי והעלה לי חיוך קטן ומטופש שמיד העלמתי "אנחנו לא בדייט אתה לא צריך לשלם עליי" השבתי בזמן שהנחתי סכום כסף על השולחן ומיד יצאתי מהמסעדה.
התקדמתי לחניון ועם חוסר מזל פתאום גם הוא הופיע שם "לימדו אותך נימוסים תגידי?" הוא צעק מאחורי ומיד הרמתי לו אצבע משולשת "עונה לך על השאלה?" חייכתי והתקדמתי לכיוון הרכב שלי רק שהוא רץ במהירות אליי, הצמיד אותי לרכב ולקח את המפתחות מהיד "מה אתה עושה?" התעצבנתי והוא צחק "את הבחורה הכי מעצבנת שהכרתי בחיים שלי" הוא אמר תוך כדי שהוא מביט לי בעיניים עם החיוך הממיס שלו "תודה על המידע החדש, עכשיו תביא את המפתחות" ניסיתי לקחת בעצמי אבל הוא לא אפשר לי "מה קרה? הרבה זמן לא קיבלת מגבר?" הוא התחיל להיות גס וחשב שזה יעליב אותי כמו כל בחורה אחרת "ואתה? הרבה זמן לא קיבלת דחייה ממישהי שלא מעוניינת בך?" השבתי מלחמה "לא הייתי קורא לזה דחייה, יותר כמו בחורה היסטרית שמנסה ליצור אתגר" הוא השיב לי והעלה לי צחוק "את מי שאני רוצה אני משיגה ומי שלא אני פשוט דוחה, אם לא הבנת אותי עדיין אני דוחה אותך" סיננתי לו "אה אוקיי אין בעיה" הוא אמר והתחיל ללכת "המפתחות" צעקתי לו והוא הסתובב אליי חזרה "אה ברור" הוא השיב והתקדם אליי בזמן שהוא מושיט לי אותן ובשנייה שאחזתי בהן- הוא תפס את ידי ומשך אותי לנשיקה כל כך סוערת שבכלל לא ניסיתי להתנגד לה-אין מה להגיד זה היה חלומי! לא עברה שנייה והלשון שלי נכנסה לשלו, הוא אחז עם ידו הגדולה את עורפי והצמיד אותי לאוטו. איך שהוא התנתק מהנשיקה אני נשארתי תלויה באוויר עם עיניים עצומות, לא מבינה לאיפה השפתיים שלו נעלמו "אם לזה את קוראת דחייה אני לא יודע מה זה שאת רוצה מישהו" הוא השיב וקרץ לי בזמן שהלך לרכב שלו ונסע משם. שוב השאיר אותי חסרת מילים ועם עצבים בכל הגוף, אין ספק שבפגישה הבאה איתו הוא יובס באופן טוטאלי