סיפור חיי פרק 1

⊙פרק 1⊙
"יש במקרה עוגה?" שאלתי את אימי לאחר שלגמתי מהשוקו החם שהכינה.
למרות שאני כבר גדולה, על השוקו של אמא שלי אף פעם לא אוותר.
"כן מותק. תבדקי בארון" היא ענתה וסגרה את הריצ'רץ' של מגפיה.
היא לבשה את בגדיה הרגילים. מכנסיים ארוכים שחורים, עם חולצה לבנה ארוכה ועבה. מגפיים שחורות וארוכות.
שיערה השחור היה קשור בקוקו מתוח וגבוה ומתחת לעיניה הכחולות היה מצויר עפרון שחור ועבה.
קיבלתי מאימי את העיניים ואת השיער היפה. אך לדעתי,אני לא יפה כמוה.
הנחתי את הכוס עם השוקו על השולחן ופתחתי את הארון שליד השיש ושלפתי עוגת שמרים.
"למה עוגת שמרים?" שאלתי ונופפתי בעוגה מול עיניה "את יודעת שאני שונאת עוגת שמרים!"
אימי חייכה "אני לא יודעת מתי הפסקת לאהוב עוגות שמרים. אבל רוב הבית אוהב את העוגות האלו ותצטרכי להשלים עם העובדה"
ישבתי בזעם ליד שולחן האוכל ושתיתי מהשוקו שוב. רק שלושה אנחנו במשפחה. אני,אימי ואחי התאום. אני בטוחה שהוא בכוונה פתאום אוהב את העוגות האלו כדי לעשות לי דווקא. אני שונאת אותו.
כאילו קראו את מחשבותיי, בדיוק נכנס האח התאום ומעצבן שלי.
הוא היה לבוש כבר לבית הספר, ועיניו הכחולות והשובבות הסתכלו עלי מבין שיערו השחור והארוך שכבר הגיע עד לאוזניו."כמה שאני אוהב עוגות שמרים!" הוא אמר וחתך לעצמו פרוסה מהעוגה מולי. גמרתי את השוקו במהירות והנחתי את הכוס בכעס על השולחן.
"תרגעו, שניכם!" אימי פקדה והלכה לחדרה שבקומה למעלה.
"אז מה קאלי, רוצה לפספס את ההסעה היום?" הוא שאל והסתכל על הפיג'מה שעדיין לבשתי.
"אני לא הולכת היום לבית הספר דביל" אמרתי בחיוך מנצח.
"למה?" הוא שאל במבט של ילד שרוצה גם.
"אתה יודע איך זה. הטובים מקבלים הכול והמכוערים חייבים ללמוד" מילמלתי בקול ונהנתי מפרצופו הכועס.
"אמא!" הוא קרא לקומה למעלה "למה קאלי לא הולכת לבית הספר?"
קולה של אימי ענה "היא לא מרגישה טוב, לא שמעת שהיא הקיאה בלילה?"
עכשיו הוא הסתכל עליי "זה נשמע כמו אפצ'י של בבון לא כמו קיא של בת יענה" הוא צחק
קמתי בזעם מהמקום והוא התרחק מהמטבח.
צפירות של אוטובוס נשמעו מהחלון.
אימי ירדה במדרגות לקומה "רוץ סקאי ,שלא תאחר את ההסעה" היא אמרה. סקאי הינהן ולקח את תיקו ויצא מהבית.
אימי נישקה אותי במצח "אני נוסעת לעבודה. אם קורה משהו תבקשי מלולה השכנה עזרה או שתתקשרי אליי"
"טוב ביי" עניתי והיא הלכה לדלת בנקישות עקבים ויצאה מהבית.
הנחתי את הכוס בכיור והסתכלתי על הבית שלי מהמטבח.
"זה רק אני ואתה היום" מילמלתי.
⊙