♥ I Love you -פרק 6-

פרק 6:

(נקודת מבט ירדן)

"למה לא הלכת לתפילה עם כולם?" שאלתי את אסף בזמן שישבנו בסלון וחיכינו שכולם יבואו
"התפללתי כבר מקודם,אז לא הלכתי" הוא ענה והסתכל על שעונו "איפה הם?" הוא מלמל בשקט
"לא,כאילו, כל כך רע לך איתי?!" קראתי בעצבנות מזויפת שדורשת תשובה מיד
"אני חייב להגיד 'כן' " הוא חייך אליי חיוך מתגרה, אם יש משהו שאני שונאת זה שהוא מחייך את החיוך הזה, אין דבר שיותר שנוא עליי. נראה לי…
"אז לא?" שאלתי כאילו בתקווה, למה האגו שלו ייתן לו להודות בזה? אין מצב!
"מה 'לא' ?" הדלת נפתחה ומתוכה נכנסו אילאי, שירה,אור ורועי.
אילאי התיישב לידי.
"כל כך רע לו איתי! הבנת?" עניתי ונאנחתי כאשר פרצופו של אילאי השתנה והוא נעשה כועס, אני חושבת…זה היה פרצוף לא כל כך ברור,אבל ראו שהוא כועס
"מה זה 'איתך'?" שאל אילאי בקול כועס והסתכל על אסף שהחזיר לו פרצוף לא מבין "יש ביניכם משהו?"
"מה הקשר?!" קראתי בביטול ,מאיפה זה בא לו?! "נראה לי שהשתגעת קצת. קצת הרבה"
"אין בנינו שום דבר" אישר אסף את תשובתי "נראה לך שזה מה מה שמעניין אותי? הגזמת עכשיו"
אילאי נרגע קצת מתגובתו של אסף וקם מהספה. "בואו לשולחן" הוא אמר והלך למטבח.

—

"לילה טוב!" כיסיתי את אור בשמיכה דקה כדי שלא תתקרר מהמזגן וסגרתי את החלון.
יצאתי מהחדר והלכתי למרפסת .שם כבר חיכו לי אסף ואילאי
התיישבתי על הכיסא הפנוי שהיה ליד אסף והתבוננתי על הנוף. כל הישוב בחושך ואורות נוצצים שבוקעים מהחלונות מאירים במעט את הסביבה.
"רוצה?" שאל אותי אילאי לפתע והגיש לי כוס תה חם.
הנדתי בראשי לשלילה. "השתגעת? עכשיו סוף הקיץ" אמרתי, כאילו מזכירה לו.
"אז מה?" הוא אמר בהתגוננות ולגם בזהירות קצת מהתה שהיה בתוך הכוס
משכתי בכתפי והמשכתי להסתכל על הנוף.
"נו, מה עם המכללה בארצות הברית?" שאלתי את השאלה שהייתה באוויר מאז שעות הבוקר.
"אמרתי לך כבר,אני לא הולך" אמר אילאי בהתעקשות
"אבל למה לא?! אני אעבוד ואתה תיסע,אני אסתדר,מה אכפת לך?" שאלתי
"אני לא יכול לתת לך ללכת לעבוד ולעזוב אותך לשנה, את יודעת שבא ואימא לא היו רוצים שזה יקרה" הוא ענה ונכנס לתוך הבית במהירות
קמתי גם אני.
"אתה הולך לישון עכשיו או שאני אשאיר לך את המפתח?" שאלתי את אסף שבהה באוויר
"מה? כן,אני בא" הוא קם ונכנס איתי לבית.
"לילה טוב…" מלמלתי והלכתי לחדר שלי. החלפתי את הבגדים לפיג'מה והלכתי לישון.

-בוקר-

"ירדן, אנחנו יוצאים!" שמעתי את קריאתו של אילאי במעומעם ופקחתי עיניים
"בסדר!" קראתי בחזרה בקול צרוד משינה ולאחר שנייה שמעתי את טריקת הדלת שמודיעה שכולם הלכו.
קמתי מהמיטה ונכנסתי למקלחת. צחצחתי שיניים ושטפתי פנים. לאחר מכן ירדתי למטה.
לא היה אכפת לי לרדת למטה עם פיג'מה ועם שיער מבולגן.
אף אחד במילא לא פה…
נכנסתי למטבח וראיתי את אסף!
כאילו עכשיו הילד החליט שבא לו להידבק אליי ולעשות לי פאדיחות. לא הספיק לו אתמול עם אילאי?!
איזה פאדיחות שהוא רואה אותי עם פיג'מה עכשיו!!
"אממ…אני…חשבתי שאין פה אף אחד…" מלמלתי ובמהירות עליתי למעלה והחלפתי לבגדים נורמליים.
כשירדתי למטה שוב שמעתי את צחוקו של אסף יותר חזק.
יש יותר פאדיחות מזה?!
התיישבתי לצידו על כיסא הבר במטבח והשפלתי את מבטי.
"תרגעי, זה רק פיג'מה, מה קרה?" הוא אמר תוך כדי צחוק עד שהוא הפסיק לגמרי וצחוקו דעך.
"אני לא יורדת למטה יותר בלי בגדים נורמליים ושיער נורמלי…" מלמלתי לעצמי וקמתי להכין לי שוקו
הרמתי את מבטי.
"אז אתה שוב פה?" שאלתי בביאוס וגם קצת מבוכה. קצת? הרבה, יותר נכון.
סיימתי להכין את השוקו שלי והתיישבתי בחזרה. אסף הגיש לי את צלחת העוגיות