♥ I Love you -פרק 2-

פרק 2:

(נקודת מבט ירדן)

יום חמישי בערב, יום שגרתי ורגיל, בערך…כל הילדים כבר התקלחו מלבד אור ואני.
אילאי ואסף הלכו לקנות דברים לשבת, בשבת הזאת אסף נמצא אצלנו.
הרמתי את אור על ידי ועליתי איתה למעלה,כדי לקלח אותה.
פתחתי את זרם המים החמים באמבטיה וחיכיתי שהמים יתחממו, בינתיים הורדתי את בגדיה של אור וזרקתי אותם לסל הכביסה שנמצא בצד.
"קר לי!" אור קראה בקול מתוק ושילבה ידיים כדי לחמם את גופה, חכמה מגיל צעיר…
"רק רגע אור,המים תכף יתחממו" אמרתי בשקט וחיכיתי בסבלנות,שלא כמו אור, עד שהמים יתחממו.
לאחר שהמים התחממו הרמתי את אור והכנסתי אותה לתוך האמבטיה שהייתה מלאה במים חמים ונעימים,וקצף.
אור צחקה במתיקות והעיפה מים לכל עבר, וגם העיפה קצף עליי ולכלכה את כולי,מזל שעוד לא התקלחתי…
סיימתי לקלח את אור,הוצאתי אותה מהאמבטיה ועטפתי את גופה במגבת.
לאחר מכן הרמתי אותה ולקחתי אותה לחדר,הנחתי אותה על המיטה והוצאתי לה פיג'מה מהארון; מכנסיים קצרים בצבע ורוד וחולצה קצרה בצבע תואם,לאחר מכן הלבשתי אותה וירדתי איתה למטה.
הנחתי אותה על הספה בסלון לצד כולם שצפו בטלוויזיה והתפנתי להכין להם ארוחת ערב.
הוצאתי מהמקרר ירקות לסלט והנחתי אותם על השיש.
שטפתי את הירקות ביסודיות והתחלתי לקצוץ אותם, גם כן ביסודיות.
הכנסתי את כל הירקות לקערה גדולה והנחתי אותה בצד, לאחר מכן התחלתי לטגן חביתות.
לאחר שסיימתי לטגן את כל החביתות הנחתי אותם על צלחת הגשה והוצאתי מהמקרר כל מיני סוגי גבינות.
לאחר מכן הוצאתי כיכר לחם והתחלתי לחתוך אותו לפרוסות עבות.
לאחר שסיימתי לפרוס את כיכר הלחם הנחתי את הלחם,הגבינות,הסלט והחביתות על שולחן האוכל.
"ילדים,בואו לאכול!" קראתי לילדים שעדיין צפו בטלוויזיה ולאחר שתי שניות כל הילדים היו במטבח והחלו לנטול ידיים,לאחר מכן הם התיישבו סביב השולחן והתחילו לאכול.
"ירדני,תעזרי לי לנטול ידיים בבקשה" ביקשה אור, לא שמתי לב שהיא מחכה בכלל…
הבאתי כיסא והנחתי אותו צמוד לשיש,לאחר מכן הרמתי אותה לכיסא ונטלתי את ידיה.
החזרתי את הכיסא למקומו והתחלתי להאכיל את אור, היא אכלה בתיאבון.
לאחר שכולם סיימו לאכול,חוץ ממני שעוד לא התחלתי לאכול, הם עלו למעלה וכל אחד התפזר לחדרו לישון.
יש לנו בית גדול ועוד יחידה מאחורה,ככה שלכל אחד יש חדר משלו, אפילו לאסף כבר יש חדר…
אני העלתי את אור לחדרה והשכבתי אותה במיטה, וקראתי לה סיפור עד שהיא נרדמה.
"לילה טוב…" לחשתי,כיסיתי אותה בשמיכה,נישקתי את לחייה ויצאתי מהחדר, סוגרת אחריי את הדלת.
בדרך למקלחת עברתי בחדרים של כולם ובדקתי שכולם ישנים, לאחר שווידאתי שכולם אכן ישנים פניתי לחדרי והוצאתי מהארון חצאית מבד שדומה לג'ינס וחולצה קצרה של פיג'מה בצבע וורוד וניכנסתי במהירות להתקלח.

—

יצאתי מהמקלחת וניגבתי את שיערי הרטוב,לאחר מכן סירקתי אותו ואספתי אותו לקוקו גבוה ומתוח, לאחר מכן ירדתי למטה, הרגשתי רעננה מהמקלחת.
רגע,רגע,רגע,רגע, איזה יום היום? יום חמישי. אני חושבת שכן. תגידו לי שזה לא נכון! בשביל מה התקלחתי עכשיו? כדי להתלכלך מהשטיפה של הבית היום?! נו,באמת… ,טוב,לא נורא…
התיישבתי על הספה בסלון והדלקתי את הטלוויזיה, לא שידרו משהו מעניין…
לאחר כמה דקות שמעתי את הדלת נפתחת ומיד לאחר מכן הופיעו אילאי ואסף כשהם נושאים מלא שקיות ומניחים אותם על האי שבמטבח.
"מה את מסתכלת עלינו? יש עוד מלא שקיות ברכב" אמר אסף וסימן לי ללכת להביא אותן.
"חוצפן…" סיננתי,קמתי מהספה והתחלתי לצעוד לעבר דלת הכניסה הקדמית.
"שמעתי את זה" הוא קרא בקול כשהייתי כבר מחוץ לבית.
הוצאתי את השקיות שנשארו מהבגאז' וסחבתי אותן לבית.
כשהגעתי ראיתי שאילאי ואסף יושבים על הספה וצופים בטלוויזיה,במשחק כדורגל.
טרקתי את הדלת והם לא זזו ,התיישבתי לידם והם עדיין לא התייחסו אליי.
"אחמ…אחמ…" השתעלתי שיעול מזויף שמראה שאני רוצה התייחסות.
"ששש…." מלמלו אילאי ואסף ונשאר שקוע בטלוויזיה.
אוקיי. מה נראה להם?!
קמתי ממקומי וחיפשתי בעיניי את השלט; הוא היה מעל הטלוויזיה.
עמדתי מול הטלוויזיה ולקחתי באיטיות את השלט.
"נו באמת, את מסתירה!" קרא אילאי קצת בכעס, יותר נכון, קצת הרבה.
כיביתי את הטלוויזיה והחזקתי את השלט ביד מאחורי גבי.
"למה?!" קרא אסף גם כן בכעס ועבר לשבת ליד אילאי
"ככה!" עניתי באותו טון "בואו תעזרו לי לשטוף את הבית" ביקשתי
"כן המפקדת" שניהם נעמדו והצדיעו לי "אקה" הם אמרו ומיד לאחר מכן התגלגלו מצחוק.
עם כל העצב שההורים שלי ושל אילאי נהרגו אנחנו מנסים עדיין לשמוח ולצחוק כמה שאפשר…
"המפקדת אקה, אה?" אמרתי והתיישבתי על הספה "אין בעיה,תשטפו לבד את הבית" אני יודעת שעכשיו הם לא יעזו לעצבן אותי.