♥ I Love you -פרק 10-

פרק 10:

נקודת מבט אסף:

הגענו הביתה.
אני מיד הלכתי לחדר שלי ,כי לא ידעתי איפה לקבור את עצמי…
נשכבתי על המיטה וזרקתי כדור פינג -פונג לתקרה ותפסתי אותו ,ושוב ושוב.
מעניין מה ירדן חושבת עכשיו…
חושבת עליי
היא אוהבת אותי?
היא לא אוהבת אותי?
מרוב תסכול נראה לי שאני אקח בסוף פרח ואתלוש את העלים כמו בסרטים כזה: 'אוהבת, לא אוהבת..'
גיחכתי לעצמי. איזה רעיון…
דפיקה על הדלת קטעה את מחשבותיי.
שנייה לאחר מכן הדלת נפתחה וראשו של אילאי צץ מאחוריה.
"אני הולכת לקלח את אור תכף" שמעתי את קולה של ירדן
עילאי סיבב את ראשו לאחור "טוב"
שמעתי את ירדן עולה במדרגות ועילאי סיבב בחזרה את ראשו.
"אפשר לדבר?" הוא שאל
"כנס" הרמתי את ידי ונאנחתי
"לא פה, בחדר שלי, למעלה." הוא אמר
לא הבנתי מה ההיגיון, ירדן עכשיו למעלה…
עליתי איתו בלית ברירה עד שהגענו לחדר והוא סגר את הדלת.
"שלא תחשוב שאני לא כועס" הוא אמר והתיישב על המיטה "אז אני אעשה את זה קצר. אתה מרגיש משהו לירדן?אתה אוהב אותה?" שאל
הופתעתי מהשאלה הישירה.
מה להגיד לו עכשיו?
שאני אוהב אותה? אני לא יודע את בעצמי בוודאות אבל אני חושב שכן.
השאלה היא: מה לענות לעילאי עכשיו?
אני חושב שאני אגיד לו את האמת, למרות שאני יודע שהוא יכעס ובטוח ירצה להרוג אותי.
אבל לא אכפת לי כבר. אני אוהב אותה, אני צריך להגיד את זה מתי שהוא וברור שאח שלה אמור לדעת…
בלעתי את רוקי ואמרתי באיטיות : "כן…"
"תודה" הוא אמר וראו את הכעס בעיניו. הוא יצא בסערה מהחדר וירד ללמטה.
הסתבכתי.

נקודת מבט ירדן:

עליתי למקלחת עם אור וקילחתי אותה.
מסכן אסף, מה הוא הולך לעבור עכשיו עם עילאי…
איך הכל הסתבך ככה? ממילה שעילאי אפילו לא שמע…
והוא רק מסיק מסקנות.
הם היו חלקית נכונות, אני חושבת, אבל זה עדיין לא מצדיק את זה.
סיימתי לקלח את אור והלבשתי אותה. לאחר מכן השכבתי אותה לישון. היא עייפה.
בדרך חזרה נעצרתי ליד החדר שלעילאי ושמעתי אותו ואת אסף מדברים.
"אז אני אעשה את זה קצר. אתה מרגיש משהו לירדן?אתה אוהב אותה?" שאל עילאי
לאחר מכן היה שקט.
הלב שלי פעם במהירות, אני אפילו לא יודעת למה.
לאחר שניות ארוכות אסף אמר: "כן…"
הרגשתי שהלב שלי עוד שנייה יוצא מהמקום.
הוא…אוהב אותי?
ירדתי במהירות במדרגות והתיישבתי על הספה.
הוא באמת אוהב אותי.
כנראה על זה הוא רצה לדבר.
שמעתי מישהו יורד במדרגות ולאחר שתי שניות דלת הבית נפתחה ואז נסגרה בחוזקה.
אני כמעט בטוחה שזה עילאי.
עליתי למעלה ונכנסתי בזהירות לחדר.
אסף היה שם.
עכשיו צריך לשקול כל מילה שאני אומרת, כל מילה היא משמעותית.
"מה קרה? למה עילאי יצא בעצבים ככה?" שאלתי את אסף
"זה לא עניינך!" הוא צעק בכעס ויצא בסערה מהחדר.
מה הולך עם כולם היום?!
"מי אתה בכלל?!" צעקתי לו בחזרה, לא מעניין אותי אם הוא שומע או לא שומע…
אני חושבת שאני אלך להתקלח, להירגע קצת.
לקחתי חצאית וחולצה קצרה מהארון שלי ונכנסתי במהירות להתקלח.
צריך מישהו אחד לפחות שרגוע בבית הזה.
—
באמצע שהתקלחתי שמעתי את אור מתחילה לבכות.
מה קרה עכשיו?!
שמתי מהר חלוק על עצמי ויצאתי מהמקלחת.
שנייה לפני שנכנסתי לחדר של אור שמעתי את אסף אומר: "די, אור, אל תבכי. אני עוזב את הבית, לא אותך…"
לא נכון.
אסף…עוזב?