אשמח אם תגיבו, מקבלת ביקורות לתשומת ליבי.

סיפור חיי פרק 2

14/02/2015 806 צפיות אין תגובות
אשמח אם תגיבו, מקבלת ביקורות לתשומת ליבי.

⊙פרק 2⊙
הטלפון הנייד שלי צילצל מתוך חדרי, הסתכלתי לבדוק מי המתקשר. זאת הייתה סאשה, חברתי הטובה.
"הלו?" אני שואלת ומתעסקת בשיערי הארוך. מסובבת אותו סביב האצבע שלי.
"הלו? איפה את?" סאשה שאלה, מבעד לקו שמעו הרבה ילדים מדברים וצועקים.
"אני בבית. אני לא מרגישה טוב." עניתי ושיחררתי את השיער מאצבעתי.
"אני מבינה. אחיך הגיע כבר לבית הספר" סאשה מילמלה.
"אני יודעת.." אמרתי, ואז נזכרתי שסאשה מאוהבת בו מתחילת שנה,"אולי תדברי איתו כבר?" שאלתי אותה והשתדלתי לא להראות את הגועל שלי. איך אפשר להתאהב ביצור כל כך מכוער וטיפש? הוא כמו חייזר רק שטעה בכדור.
הצטערתי בשבילה, כי פעם אחת כששאלתי אותו מה הוא חושב על סאשה, הוא מיד אמר שהוא לעולם לא ייתחבר איתה. וכששאלתי אותו אם זה בגלל צבע העור הכהה שלה הוא ענה שלא ושהיא פשוט לא הטעם שלו.
"אני מתביישת. וחוץ מזה הוא התחיל להתקרב לבלה הכלבה" סאשה אמרה. בלה זאת ילדה מהכיתה ששונאת אותי ואת סאשה מתחילת הלימודים. ולמרות זאת בלה מאוהבת באחי, אבל לא חשבתי שאחי יהיה מאוהב בה. הוא לא התייחס אליה אף פעם. אבל עכשיו הצטערתי מאוד שאני לא יכולה להיות שם בשביל סאשה.
"אני כל כך מצטערת סאש" עניתי
"זה בסדר. אולי כדאי שאני ישחרר ממנו. " היא אמרה "אני חייבת לנתק, המורה הגיעה. תרגישי טוב." והיא ניתקה.
סגרתי את הפלאפון וזרקתי אותו על המיטה שלי. למזלי, חיי האהבה שלי לא מסובכים כמו חיי האהבה של סאשה. אולי זה לא כל כך טוב, כי אין לי בכלל חיי אהבה.
סקאי אומר שהוא לא מופתע שאפחד לא אוהב אותי, ואני מרביצה לו כשהוא אומר את זה.
ישבתי ליד המחשב והדלקתי אותו. בזמן שהוא נדלק אני בדקתי את האינסטגרם וראיתי שבלה העלתה תמונה שלה ושל סקאי מחובקים. למה אני צריכה לראות את זה? ולמה אני עוקבת אחריה? "איכ" מילמלתי בזמן שהורדתי לה עוקב וריעננתי את האינסטגרם.
המחשב נדלק וכתבתי בחיפוש 'ברים קרובים' ולחצתי על חפש.
אולי אם אני וסאשה נלך לאיזה בר,נצא משם עם חבר. אני נשמעת נואשת, וזה נכון. אבל אני צריכה חבר. וסאשה פשוט צריכה להתגבר על סקאי הדפוק.
בר אחד יש בעיר, ביררתי והוא נמצא בקצה השני של העיר.
'מעל גיל 16' היה רשום, חייכתי "בת שש עשרה וחצי" אמרתי לעצמי. סאשה כבר בת 17, אז אנחנו נלך לבר עוד היום ונגרום לבלה להצטער על כך שפגשה אותנו.
'נחשי מה' סימסתי לבלה
'מה?' היא שלחה מיד תשובה.
'הערב נוסעים לבר שבקצה העיר. עוד יהיה לנו חבר. לא נסיים את השנה ללא אחד כזה' כתבתי.
'חחח,בסדר' היא שלחה.
לפתע הרגשתי משהו שעולה לי בגרון ,רצתי לשירותים והקאתי. הסתכלתי במראה בכעס. אין מצב שכאבי בטן הם אלה שהולכים לעצור אותי.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך