♕אהבה מסובכת♕ -פרק 7-

אז לפני שאני מתחילה,החלטתי להתקדם קצת עם העלילה לתחילת שנת הלימודים!!
הסיבה? אז בעצם היום בכיתה בשיעור החופשי רשמתי בערך חמישה פרקים ופחדתי שהם יאבדו לי,והם ממש טובים וסוף סוף יש אקשןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!!!
אז..נתחיל (-:

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"טרררררטררררטרררר" השעון המעורר שלי רטט,והתעוררתי באי רצון.
7:05.
סבבה,אמרתי לעצמי.
יצאתי מהמיטה,ונכנסתי למקלחת,יום ראשון ללימודים,יום סבל!
לפני שבוע רבתי עם רון בפעם הראשונה על הדבר הכי דפוק בעולם!
רבתי איתו על שטות ואני לא זוכרת מה…בעצם כן,ודיי עצוב שאני זוכרת.
הוא רצה ללכת למועדון,לשתות ולהשתכר ולא הסכמתי לו,אמרתי לאימא שלו והיא החרימה לו את הפלאפון,והוא כועס עליי,ואת הכעס מוציא עליי1
לא מתאים לי שחבר שלי יכעס עליי כשאני עושה משהו לטובתו.
היום זה היום הולדת 17 שלי,יאיי!
אני ממש מתרגשת,הכרתי מישהי בשם נועה בחופש ועכשיו אנחנו החברות הכי טובות,היא עברה לשכונה שלי והיא גרה בבית מולי והיא נמצאת בכיתה שלי.
אביב חבר שלה,שזה הכי קטע,אבל אני הכי זורמת עם זה.

יצאתי מהמקלחת,ושמתי את זה —
http://www.polyvore.com/cgi/set?id=122625441
וירדתי במדרגות לכיוון המטבח.
"בוקר טוב אימוש,בוקר טוב גיא ויובל.." אמרתי ונתתי לאימא ולאחים שלי נשיקה.
"ומה איתי?" דור (אח שלה) שאל בפה מלא בחביתה.
הלכתי אליו ונתתי לו חיבוק.
"אני רעבה קצת" אמרתי לאימא והיא הגישה לי צלחת עם חביתה,לקחתי את הצלחת ואמא נשקה לכל אחד מאיתנו בלחי ויצאה לעבודה.
גיא הלך עם אימא,ויובל יצאה לתחנת האוטובוס שלוקח אותם לבית הספר היסודי.
"תגיד דור,למה אנחנו בקושי מדברים?, שאלתי אותו.
"בגלל הגלישה שלך..ומה עם חבר שלך?" הוא שאל אותי.
"נפרדנו." אמרתי לו.
"אויש" הוא אמר ועשה פרצוף חמוץ,נתתי לו כאפה.
"למה זה היה צריך להיות?" הוא שאל ורדף אחריי בכל הבית.
"כי אתה אח שלי ומותר לי" אמרתי והוא דחף אותי על הספה ועלה עליי.
"אני יותר חזקה מימך!" אמרתי לו.
"כן בטח" הוא אמר וחייך חיוך זדוני.
"אם לא היית שמן כל כך הייתי מרביצה לך ממזמן!" אמרתי לו וצחקתי.
הוא נתן לי כאפה קטנה ונשיקה בלחי,עלה על מדי הצבא שלו ויצא מהבית.
"ביי אחות קטנה" הוא אמר וחייך.
"ביי אח גדול ושמן" אמרתי,הוא צחקק ויצא.
לקחתי את הסלט שאימא הכינה לי לבית הספר,וחטיף שוקולד קטן,שתייה,כסף,את המפתחות של הבית,את המטען והאייפון שלי ויצאתי.

"נו איפה את?" שאלתי את נועה בטלפון.
"ליד התחנה מפגרת" היא אמרה.
"הי ילדונת בלי קללות" אמרתי לה ודמיינתי אותה מחייכת מבעד לטלפון.
"טוב,אני כבר ליד בית הספר,תמהרי" אמרתי לה וניתקתי.
הלכתי בתוך בית הספר,ונזכרתי,ראיתי את הפינה שפעם הייתי יושבת בה,עוד בכיתה א'.
למה עכשיו אני נזכרת בזה?
נכנסתי לכיתה,וראיתי את רון יושב בקצה.
בלעתי את הרוק והרכנתי את הראש,התקדמתי לכיוון הכיסא שלי,התיישבתי שם ושמעתי שירים.
מבטינו הצטלבו,ומיד הורדתי את הראש.
אביב התקשר אליי
"הלו?" עניתי לטלפון,ורון ישר הסתכל עליי.
"היום יום הולדת,היום יום הולדת,היום יום הולדת למיתמית!" צחקקתי.
"טוב שזכרת את היום הולדת שלי" אמרתי לו וניקיתי את העיניים מדמעות של צחוק,שלפי ההרגשה רון חשב שזה דמעות של עצב.
"אני לא יישכח אותך,יפה שלי מזל טוב,וזה לא הכל,היום בערב נלך למסעדה לחגוג יחד עם דור ונועם" הוא אמר
"יש" אמרתי וצחקתי.
"איפה אתה?" שאלתי אותו.
"בשער של בית הספר" הוא אמר.
"נו אז בוא אני כאן לבד" אמרתי לו והכאבתי לעצמי בלב שאמרתי את זה,אני יודעת שרון לא יעבור את זה בשתיקה,זה יכאב לו גם.
"טוב שקט" הוא אמר וניתק.
ראיתי את רון לוקח את התיק שלו בעצבים ויוצא מהכיתה.
אני ינסה לעבור את הכעס הזה כי אני לא מתכוונת לתת לו להרוס לי את היום הולדת!

שיחקתי בפלאפון וילדים התחילו להיכנס לכיתה ולהגיד לי מזל טוב,וחלק מהילדים האלה היו רון,שהתיישב במקום שלו בלי לזוז,אבל איפה אביב ונועם?
התחיל שיעור איכסטוריה,והמורה נכנסה לכיתה.
אחרי שתי דקות נכנס אביב,טוב שנזכר!
"המורה אני מצטער על האיחור פשוט.." הוא אמר ונכנס לכיתה עם זר בלונים ענקי,ושתי שקיות ביד,אחד של קטסרו והשנייה FOREVER 21.
התחלתי לצחוק מרוב התרגשות ואביב ונועם נכסו לכיתה והתחילו לשיר לי "היום יום הולדת,היום יום הולדת,היום יום הולדת למיתמית!!" וציחקקתי,קמתי אליהם ונתתי להם חיבוק,והמבט שלי הגיע לרגע לרון וראיתי שהוא מנקה את העיניים,שהיו רטובות ו..אדומות..רגע מה?
טוב,אמרתי שאני לא נותת לו להרוס לי את היום הולדת!

_סיום הלימודים_
נגמר יום הלימודים הראשון,ויצאתי יחד עם נועם ואביב מהשער.
הסתובבתי אחורה בלי שום סיבה,וראיתי את רון הולך ובועט באבנים,לבד.
הסתובבתי חזרה לאביב ולנועם,שלא היה ברור לי על מה הם מדברים,כי הייתי שקועה בו.
אני צריכה אותו חזרה אליי,אולי עשיתי טעות שהתערבתי לו בחיים,אבל אני צריכה את הילד הזה חזרה לחיים שלי,אני כלום בלעדיו,אני צריכה אותו חזרה לחיים שלי…

_יותר מאוחר_
אביב ונועם הציעו לי לבוא כבר מיליון פעם למסעדה אבל לא הסכמתי,לא היה לי חשק,אז נכנסתי למקלחת,ושמתי שירים.
"אז אני בורח ונוסע אלייך,וכל חלום הוא כמו ניצוץ בעינייך,אני נוסע ויודע אל מקום אחר…" שמעי את 'תם ולא נשלם' של עילי בוטנר וילדי החוץ,ושמעתי טריקת דלת,אז זה בטח דור או יובל.
המשכתי להתקלח.
אחרי שעה בערך 20:50.
אמא ואבא קצת מתעכבים כי הם קובעים לנו מלון לאילת בחודש הבא,ואחים שלי?טוב גיא ישן בטח אצל סבתא,ודור ויובל,כל אחד בעיסוקיו.
יצאתי מהמקלחת,ושמתי על עצמי מגבת והתנגבתי,כשהרגתי שאני יבשה,שמתי על עצמי גופיית ספגטי אדומה וטרנינג לבן,ואספתי את השיער לגולגול.

ירדתי במדרגות הבית מאוכזבת יותר מתמיד,כי קיוויתי,שאחרי הריב,הוא עדיין יזכור אותי ויעשה לי משהו ליום ההולדת.
התכופפתי למגירת החטיפים והוצאתי משם במבה וחטיף שוקולד,כשהתרוממי הסתכלתי דרך החלון,וראיתי את האוטו של..רון?
טוב…
פתחתי את המקרר ולקחתי בקבוק שתייה ואז אביב התקשר אליי.
"נו..בבקשה תבואי!" הוא התחנן,ופתחתי את הדלת של החדר.
"לא,אני לא חוגגת יום הולדת בלי רון…" אמרתי ובאתי להמשיך את המשפט,אבל הייתי בשוק ממה שראיתי!