לעצמו דיבר (הנטישה)

הנטישה

הוא ניסה בכל כוחו לשכנע אותה לשמור ולשמר על המסגרת הקיימת והנוחה של אהבתם המשותפת ..אלא שנראה שככל שחלף הזמן נדמה היה שלעצמו הוא דיבר בעצם ושמרוב תשוקה נלהבת ויוקדת לנשמה הטהורה שחיבתו אליה היתה כה רבה … שכח כנראה לשים לב לפרטים הקטנים שרמזה לו כבר מזמן… ואולי לא רצה להאמין שזה כך.

בעצם שהיא כבר לא מעונינת בו יותר ..וכיוון שכך עולמו כמו חרב עליו ולילות כימים אפורים ושחורים נדמו וכל דקה כנצח היתה …מסרב להאמין . וכיוון שכך נמלך בדעתו לנקוט בדרך אחרת שתשיב אותה לחיקו בכל מחיר. כביכול לתת לה לחשוב בשגיונה שכאילו ויתר ונכנע ובין לבין כשהיא תהיה פנויה ולבד בלעדיו אז אולי תמצא גם היא ריקנות חסרה בנשמתה….וירצדו במוחה רגעי אושר משותפים רק לו ולה שיצופו מנבכי הזכרון …והוא יודע וגם היא יודעת שרבים כאלה היו.

והנה זה באמת קרה והוא לא רק לעצמו הוא דיבר … היא התקשרה ורצתה מפגש לזכר אותם ימים .
לבושה בקפידה מחוייכת ומבושמת רעננה והעיקר והכי חשוב שהיא הגיעה .. לא להאמין היא פה כאן ועכשיו.
הם דיברו שתו אכלו וגם הזכירו נשכחות מעברם המשותף …וגם ..התנו אהבים כמו פעם.
אבל… איך שזה נגמר… כאילו התחלף לו תקליט והיא.. ששלטה בענינים אמרה בקול בטוח חד וברור
שהיא צריכה ללכת…. ושוב הזכירה את המשפט הנורא שזה נגמר ביננו ושהיא לא מעונינת יותר.

הוא הזכיר לה שוב את המקומות היפים בהם בילו… את רגעי הטוב שחוו יחדיו .. אבל כלום לא עזר והוא כאילו לעצמו הוא דיבר ולא לאהבת עבר בלתי נשכחת . וזה כל כך כאב …כי באותם רגעים נוראים…הקיר היה חם יותר .