החיים אחרי כיתה ו חלק ה'

"לקרינה,
את בן אדם
ואז אמא שלי ניכנסה"קרינוש את בסדר?"היא שאלה"כן אמא. מה קרה לי?"שאלתי"היתעלפת.לא אכלת הרבה והיית מאוד לחוצה אז זה השפיע עלייך.משהו קרה?"היא שאלה אני מתחילה לישנוא את השאלה הזאת חשבתי לעצמי"כלום לא קרה. לילה טוב אמא"אמרתי"לילה טוב"היא אמרה ונישקה אותי ואז באור של הטלפון שלי קראתי את המיכתב:
לקרינה,
את בן אדם מקסים,אטלגנתית ויהפיפיה אמיתית אבל אין בנינו סיכוי.זה אסור לפי החוק חוץ מזה למה את צריכה עכשיו מורה?.
מיצטער,
עומר.
קראתי שוב ושוב את המיכתב ואז דימעה הופיעה ואחרי כמה שניות כבר בכיתי.בכיתי על זה שהסיכוי הקטן ביני לבין עומר נעלם וכל המחשבות,הפנטזיות והחשק העז לנשק אותו היה פשוט אהבה חד צדדית ובכיתי עד שנירדמתי…"אני אלך לבית הספר"אמרתי לאמא שלי"טוב אבל בואי מיד אם את לא מרגישה טוב"היא ענתה"ביי"והלכתי לבית ספר והיה לנו שיעור ריאשון עם עומר אלוהים אתה צוחק עליי!? ואז השיעור התחיל וחנה שלחה לי פתק"את באמת מאוהבת בו?"היה כתוב"כן"שלחתי לה ורונית תפסה את הפתק של ששלחתי לה"תביאי לי את זה"אמר עומר"אבל הן שולחות פתקים וזה מעצבן!"היא ענתה"לא אכפת לי"הוא ענה"איזה מורה אתה?"היא שאלה"לכי לחדר המנהלת! עכשיו!"הוא צעק"אתה לא מיתעצבן על קרינה כי היא מאוהבת בך נכון?"היא אמרה"עופי למנהלת או שאני העיף אותך בעצמי!"הוא צרח והיא הלכה כולם היו בשקט והיסתכלו עליי רציתי להיקבר מרוב בושה"ניראה לך שאם הוא היה מיתעצבן יותר הוא היה הופך לגמד כחול?"ויקה כתבה לי ולמרות שהייתי עצובה לא יכולתי שלא ליצחוק"כניראתי"כתבתי לה.ואז דניאל ניכנס בשיעור השני"אתם שקטים.את מי רצחתם?"הוא שאל צחקנו"אנחנו מכחישים הכול"אמרנו"אל תידאגו אני יכול לעזור לכם"והוסיף"בואו נתחיל בשיעור"..ככה רוב בועיים עברו עומר מיתעלם ממני ואני ממנו ואז היה מודעה על הלוח