התחלה חדשה – פרק שלושים ושש

לאחר שלוש שעות נסיעה נהדרות בחברתו של סם הגענו אל הפנימייה.היא הייתה גדולה,כמעט כמו עיר,ומלאה בילדים.היו כאלה שהכירו אחד את השני והיו כאלה שבכלל לא הבינו איפה הם.למזלי,סם היה לידי אז לא פחדתי מהבניין הגדול האפור שבו אתגורר במהלך השנה.
אני וסם נכנסנו לבניין.על אחד הלוחות היו הרשימות של החדרים.התפללתי שזה גם בנים וגם בנות וששמו אותי ואת סם ביחד.אוהו,כמה התפללתי!
לצערי,סם לא היה איתי.הייתי עם ארבע ילדים אחרים שבכלל לא הכרתי.אלה היו חדרים מעורבבים ככה שבחדר שלי היו שלושה בנים,אני ועוד בת.קיוויתי שהם נחמדים ושלא יעצבנו.גם קיוויתי שסם ישאר נאמן לי.היו לו בחדר שתי בנות ושתי בנים והוא.יכול להיות שהן פצצות על וסם ייפרד ממני כי מצא מישהי יותר טובה.קיוויתי בכל לבי שזה לא יהיה ככה.
הלכתי אל החדר,חדר 228,לאחר שנפרדתי מסם בצער.המסדרון היה מלא בילדים מהגיל שלי.הבנתי שהבניין נחלק לשלוש קומות ושאנחנו הקומה האמצעית.שמחתי בלבי.מבאס להיות בקומה תחתונה כי כל הזמן יש רעש אבל יותר מבאס להיות בקומה העליונה.יותר מדי מדרגות.
נכנסתי אל החדר באמצעות המפתח שנתנו לי.בחדר היו שני בנים ובת.הבנים נראו כמו תאומים:שער חום תואם,עיניים כחולות תואמות וגוף שרירי שנראה כאילו שובט פעמיים.הבת הייתה מוזרה.היה לה שער שחור ארוך ועיניים כחולות ממש בהירות שנראו כאילו הן חודרות לנשמה.היא הייתה שקטה וקטנה.
"היי.את התלמידה החדשה?"שאל אחד התאומים.
"אממ…כן."אמרתי נבוכה.הבנתי שהם כבר מכירים.
"נעים להכיר.אני ג'ק וזה דרק."חייך התאום השני.אוקיי,שמות דומים.הרבה יותר קשה להבדיל.
"אני איימי."חייכתי והנחתי את התיקים על אחת המיטות.
"אני אלה."אמרה הילדה בשקט.שמתי לב שאחד התאומים,נראה לי ג'ק,הסתכל עליה בערגה.הבנתי שמשהו קרה שם או קורה.
"מצטערת שאני ככה נדחפת.הורים,אתם יודעים."אמרתי בחיוך מתנצל.הם הנהנו וחייכו בהבנה.
"טוב….אני הולך לחפש את אשלי."אמר התאום השני.שמתי לב שיש לו קעקוע קטן של נחש בצד הצוואר.יופי,זה יעזור לי להבין מי זה מי.
"את בוודאי מבולבלת.אני ג'ק והוא דרק."אמר התאום חסר הקעקוע לאחר שהשני הלך.
"דרק עם קעקוע,ג'ק בלי."מלמלתי.
"בדיוק."חייך ושוב הסתכל על אלה.
"מי זו אשלי?"נזכרתי לשאול.
"חברה של דרק."אמרה אלה והשפילה את ראשה.
"ו…היא יושנת פה?"לא טוב לי לישון עם שני זוגות בחדר.
"כן.הם איכשהו אירגנו את זה."אמר ג'ק וחייך.
"מה זאת אומרת?"
"מישהו אחר היה אמור לישון פה והם הצליחו לשכנע את המנהלת להחליף אותו באשלי."היה ברור שאלה היא לא המעריצה הכי גדולה של אשלי.
החלטתי שאני חייבת לסייר קצת פה.ביקשתי מג'ק שיראה לי את המקום,הוא הסכים בשמחה והשארנו את אלה בחדר.
"ג'ק?"שאלתי בחיוך שובב.
"כן?"
"תגיד…אתה במקרה מחבב את אלה?"שאלתי ישירות.זה היה כל כך ברור,הייתי חייבת.
"מה?לא!"הכחיש מיד אך הסמיק כמו עגבניה.
"אני ראיתי את המבטים.יש לה שם מקום בלב שלך,נכון?"
"יכול להיות וגם אם כן,זה לא עניינך."אמר בגסות.
"אני מצטערת.חשבתי שאני אוכל לעזור."מלמלתי מושפלת.
"אוקיי,נגיד ש…שיש לי כמה רגשות אליה."אמר לאחר כמה דקות של שתיקה.
"נו?"
"איך אני גורם לה…להרגיש משהו אלי??מאז שנה שעברה היא מאוהבת בדרק ולא רואה אותי ממטר."הסביר לי את המצב.
"קודם כל,אתה חייב להתקרב אליה.רמת התקשורת שלכם שואפת לאפס.אתה חייב לשנות את זה,ומהר."
"איך אני עושה את זה?אני יותר מדי מפוחד ונבוך."הסמיק.
"תתעניין בה.היא נראית בחורה כזאת שכל חייה התעלמו ממנה.נראה לי שהיא דיי תשמח כשמישהו,ועוד מישהו כמוך,יראה קצת עניין בה.תן לה לדעת שאתה שם."
"מה זאת אומרת להתעניין בה?"
"נגיד….יש לכם שיעורים משותפים?"
"ביולוגיה,צרפתית ומטמטיקה."דיקלם.
"באיזה מקצוע היא ממש טובה?"
"צרפתית.היא חיה איזה שנתיים בצרפת.אחת החולשות שלי היא לשמוע אותה מדברת צרפתית,זה פשוט ממיס אותי."צחק.
"אתה טוב בצרפתית?"
"ככה ככה."
"בקש ממנה ללמד אותך.ככה גם תרוויח זמן איכות איתה וגם תוכל לפתח שיחה מעניינת."
"זה…זה דווקא רעיון די טוב."אמר והרהר.צחקתי מעט.נראה לי שאני אסתדר פה.