התחלה חדשה – פרק שש עשרה

לאחר שסם הלך והחדר חזר לראות נורמלי התחלתי לחשוב קצת כמו בנאדם.מה מיקה עשתה כאן?למה לעזעזל היא באה??אני צריכה לדבר איתה.אני מקווה שיש לה תירוץ טוב כי אני הולכת להרוג אותה!
לפתע,כאילו קראה את מחשבותיי,מיקה נכנסה בצעדים קלילים לחדרי.היא התיישבה על המיטה בחיוך גדול ומאושר,כאילו זכתה בלוטו כרגע.
"היי!"אמרה וצחקקה באושר בלתי מוסבר.
הסתובבתי אליה עם כיסא המחשב,סוגרת את כל עינייני במחשב.רציתי שכל תשומת לבי תופנה אל מיקה משתי סיבות:רציתי לדעת היא כל כך מאושרת ורציתי לדעת מה היא עשתה בבית שלי בזמן שאני וסם התנשקנו.
"היי."אמרתי בחשדנות.
"איזה יום מהמם,נכון?אני פשוט מתה על ימי שלישי!מתה,מתה,מתה!"אמרה ושוב צחקקה בטיפשות מאושרת.
"מה את עושה כאן?בכלל לא קבענו.את הפרעת לי ולסם."אמרתי,מוכנה להתקיף אותה בכל כוחי.
"אני יודעת,שמתי לב.סתם באתי לראות מה שלומך."
"אהה.ולמה את כל כך שמחה?מה כבר קרה?"
"אני מאושרת כי פגשתי את אהבת חיי."אמרה בפשטות ונזכרה בחולמניות מתוקה באותו בחור.
"באמת?ומי הבחור בר המזל?"שאלתי בסקרנות.מסתבר שלא רק אני הייתי עסוקה בענייני אהבה.
"כריס."אמרה וצחקקה שוב.
"מה?כ…כריס,אח שלי,כריס?!"שאלתי נדהמת.
"כן,נו,ברור.אלא מי??"הרגשתי שהעולם שלי מתהפך.מאיפה זה בא??איפה הצדק בעולם??
המילים היחידות שיכולתי להוציא מפי באותם רגעים היו:"מיקה,לא.את יודעת שלא יכולה להיות חברה של אח שלי,נכון?"
בין שניות הבעת פניה של מיקה השתנתה כליל.פניה נפלו בעצב והיא שאלה קול מאוס:"למה?אני אוהבת אותו."
"מיקה,הוא אח שלי.אני מבקשת ממך בתור החברה היחידה שלי,תכבדי אותי ואת הבקשה שלי."
"אבל איימי…"
"די,מיקה."אמרתי בכעס.לפתע נוצרה בינינו שתיקה מעיקה ומביכה שנראתה כמו נצח.אני כעסתי על מיקה והיא נעצבה.ידעתי שהיא אוהבת אותו לפי מבטה וכאב לי לראות אותה ככה,אבל ידעתי שאני עושה את המעשה הנכון.
"אני לא מבינה למה אסור לי להיות איתו."אמרה בשקט כשדמעות מאיימות לפרוץ מעיניה.
"הוא אח שלי."אמרתי כאילו זו התשובה לכל בעיותיי.
"אבל אני אוהבת אותו!"זעקה בכעס.
"מיקה,אולי כדאי שתלכי.ככה יהיה לשנינו זמן לחשוב בלי כעס.מחר ניפגש ונדבר."
"טוב.אבל אל תגידי לו שאני….שאני אוהבת אותו,טוב?"
"טוב."אמרתי וחזרתי אל המחשב.
"ביי."
"ביי."
מיקה יצאה מהחדר והכעס גאה בי.היא וכריס….אני לא מאמינה.ואיך לעזעזל היא ראתה אותו??הוא לומד בבית והוא כמעט ולא יוצא מהחדר שלו!!אוף.עוד בעיה שאני ממש לא צריכה עכשיו.מעניין אם אני אתקשר לסם ואספר לו על זה אז אני אהיה חברה חופרת.אני ממש לא רוצה להיות חברה חופרת.זה נורא.לכריס היה פעם חברה חופרת והוא שנא אותה אבל היא החזיקה אותו קצר.היא איימה שאם הוא יפרד ממנה היא תהרוג אותו.בסוף כריס אמר לה שאם היא לא תעזוב אותו למנוחה הוא ישלח את הצבא של אבא שלו.פתטי.
באיטיות של צב התקשרתי אל סם.קיוויתי שהוא יענה מהר כי אני חייבת להוציא את מה שיש לי הלב.
"הלו?"קולו העמוק גרם לי לחייך בשמחה.
"היי."אמרתי בעצב.המריבה עם מיקה עצבנה אותי.
"מה קרה?מי זו?"שאל מבולבל.
"איימי."אמרתי באנחה.למה אני מרגישה בלתי נראית??
"איימי!היי!מה קורה??"הוא נשמע נלהב ביותר,הרבה יותר נלהב ממני.
"גרוע.אני על הקרשים."
"למה,יפה שלי?"
"בבקשה,לא.אני שונאת שקוראים לי ככה."אמרתי בסבל.באמת שנאתי שקוראים לי ככה.זה נשמע לי כל כך פתטי ולא אמיתי.קצת כמו סטייסי.
"מצטער.התרגלתי.סטייסי כל הזמן קוראת לי ככה."אמר ושמעתי איך הוא מחייך מבעד לטלפון.כנראה הוא מסמיק.
"כן…."אמרתי והרהרתי על כמה בעיות יש לי.
"מה קרה?למה את עצובה?"
"אני ןומיקה רבנו."
"על מה?"
"היא התאהבה בכריס."
"מי זה כריס?"נימת קנאה התגנבה לקולו של סם.
"אחי התאום."
"אה,יופי."אמר ורווחה נשמעה בקולו.מישהו מקנא??ועוד לי??
"לא יופי!היא התאהבה בו והיא רוצה להיות איתו אבל…הוא אח שלי!"
"אז?"
"אז….אני ארגיש לא נעים."
"אבל זו האהבה שלהם.לא שלך."
"אבל הם ייפגעו.וגם אני אפגע כי אני אחותו."
"מאיפה לך לדעת שהם ייפגעו??אולי הם יהיו ביחד לתמיד?מי יודע?"
"סם,אתה לא אמור לעודד אותי?התקשרתי אלייך כדי שתעזור לי ובנתיים אתה בעדם ולא בעדי."
"בטח שאני בעדך.אני רק רוצה להראות לך את הצד שלהם."
"אתה מתכוון את הצד שלה."
"כן,ברור."
"טוב,אני אדבר איתה מחר."
"סבבה.אני אדבר גם עם סטייסי."
"עוד לא דיברת איתה?"
"לא.לא היה לי זמן."תירץ בעליבות.
"טוב,מה שתגיד.ביי."חפרתי מספיק,הגיע הזמן לסגור.
"לא!זאת אומרת,לא."ציחקקתי בשקט לעצמי.סמי שלי.
"אני חייבת לעשות שיעורי בית.ביי."אמרתי בחיוך גדול.
"ביי.אוהב אותך."אמר.
"גם אני אותך."ניתקתי במהירות,מפחדת שאסחף לשיחה ארוכה שאני בטוחה שלא תיגמר עוד הרבה זמן.