התחלה חדשה – פרק עשרים ותשע

בסוף היום,כשכל התלמידים יצאו מהכיתה אל התחנות,מסתכלים על ארבעתנו ברחמים,ילדי הריתוק.אני לא מאמינה שאני נשארת בריתוק!!זו הפעם הראשונה שלי שם.בדרך כלל המורים מתים עלי.טוב,בואו נודה בזה,שום דבר שקרה לי פה לא קרה לי במקומות אחרים.כאן זה לא בדרך כלל.כאן זה יוצא מן הכלל.
המורה נכנסה לכיתה בצעדים מתנשאים.ראו עליה שהיא נהנית מזה שאנחנו שם.
"הנה החוקים:אסור לצאת מהחדר,אסור לדבר,אסור לאכול,אסור לשתות,הדבר היחיד שבאמת מותר לכם פה זה לעשות את השיעורים שלכם.אני אבוא לבקר מדי פעם פה ולראות איך אתם מסתדרים.אמרה בקול קר ויצאה מהחדר.
"אני מתקשרת לכריס."אמרה מיקה ושמה את רגליה על הכיסא מלפניה.
"אבל…אסור לדבר."אמרתי מבולבלת.
"אוי…איזו חמודה.היא באמת הקשיבה לכללים."אמרה סטייסי ומשכה לק על ציפורניה.מי לעזעזל מביא לק לבצפר???
"איימי,אצלנו בבצפר,ריתוק משמעותו שריפת שעה שבמהלכה צריכים להיזהר רק מהפעם היחידה שהמורה תבוא."אמר וחייך אליי.סטייסי העיפה אלינו מבט מלוכלך.סם עוד לא נפרד ממנה,היא התחמקה ממנו במשך כל ההפסקות והתעלמה מהפתקים שלו כליל.זה נראה כאילו היא מנסה לדחות את המועד עוד ועוד.
"הלו?כריס?בוא לבצפר.אני בריתוק."אמרה מיקה וצחקקה.בכל פעם שהם דיברו ב…בזוגיות החמודה שלהם חייכתי.עדיין לא הבנתי איך יכולתי להפריד זוג כזה מושלם.
"שונאת את החבר שלה."סיננה סטייסי ולצערה הרב מיקה שמעה אותה.
"חכה שניה,כריס.יש פה פרחה שרוצה לעצבן אותי.פשוט בוא."מיקה ניתקה והסתכלה על סטייסי במבט מלוכלך.היא אמרה בארסיות:"אז…את שונאת את החבר שלי?"
"כן.קודם כל,הוא מכוער תחת.טוב,כנראה זה עובר במשפחה כי הוא אח של איימי.שנית,הוא מעצבן ברמות.שלוש,אתם דביקים בטירוף ומשתלטים לי על כל השולחן.לי ולחברות שלי אין איפה לרכל וזה מבאס.חוץ מזה,הוא לומד בבית.רק חנונים לומדים בבית."
"שנייה…תני לי להבין,חתיכת אנורקסית,את אומרת שהחבר שלי הוא מכוער,מעצבן,דביק,שתלטן וחנון???"שאלה מיקה לא מאמינה.
"כן.זה בדיוק מה שאני אומרת."
"כאילו שהחבר שלך הוא מושלם."אמרה בארסיות.הסתכלתי עליה במהירות אבל באותם רגעים כל מה שמיקה ראתה זה כעס.
"נכון.הוא מהמם,חתיך,מקובל,חכם והוא אוהב אותי.נכון,סמי?"שאלה במתיקות והפריחה לו נשיקה.סם הסתכל עליה מבולבל ולקח את ידי.
"את מדברת על אותו חבר שמאוהב כבר מתחילת שנה באיימי?את מדברת על החבר שמנצל אותך כדי לגרום לקנא??כאילו,שלא תביני אותי לא נכון,אני חושבת שסם נהדר והכל ואני ממש מבינה למה איימי אוהבת אותו ולמה הוא אוהב אותה וחוץ מזה שבמשך כל היום את מתחמקת ממנו כי את יודעת שהוא הולך להיפרד ממך.כאילו שלא כל הכיתה רואה איך הוא מנשק אותה ואחרי זה את באה וחופרת לו במוח.תעשי לכולנו טובה,סטייסי.תני להם להיות ביחד כי איתך הוא ממש לא רוצה להיות."
"את חושבת שאני לא יודעת??את לא מבינה שלא אכפת.מצדי שיאהב מאה ואחת בנות,מה שקובע זה שהוא החבר שלי וכל עוד אנחנו זוג אני מקובלת."
"אז לא אכפת לך מאהבה אלא רק מהקטע החברתי?"
"בדיוק.אהבה זה ללוזרים חסרי חיים.לי יש דברים יותר חשובים לעשות מאשר לבהות באיזה ילד שבכלל לא שם לב אליי."מבטה הופנה אליי כשדיברה.
"כן…בקשר לזה,סטייסי.אנחנו נפרדים.זה נגמר."אמר סם ולפתע,מול כולם,נישק אותי.אני הייתי בהלם.בכלל לא ציפיתי לזה.הוא פשוט הסתכל עליי ונישק אותי ברכות.שפתיו היו רכות כמשי קטיפתי והפעם לנשיקה שחלקנו היה טעם שונה.טעם של חופש.אנחנו זוג ואף אחד לא עומד לנו בדרך.אף אחד לא יצליח להפריד בינינו כי נועדנו אחד לשני.