הפגישה…

מבט עמוק לכיווני הרגשתי,
את ראשי בסקרנות הרמתי ואז אותך מולי ראיתי
החיוך שלך העלה חיוך על פניי
הסמקתי ואת ראשי שוב לכיוון הספר שאותו קראתי החזרתי.
ואז לחשת נעים מאוד אני אוראל
הרמתי את ראשי ובחיוך עניתי נעים מאוד אני ליאן,
הרכבת נעצרה ואתה הלכת
רק שאת הטלפון שלך שכחת
אחרייך הלכתי ואת הטלפון שלך החזרתי
המון תודה לך אמרת
אותי לראות שוב רצית.
בערב אותי אספת
החיוך שלך שוב העלה חיוך על פניי
אך הפעם המבט נשאר מסתכל לתוך עינייך הכחולות שמזכירות את הים הרגוע
עליי הסתכלת ושתקת
ואז אותי שאלת אם לראותך שוב אוכל?
לך לא הגבתי רק חיוך קטן העלתי
עינייך הכחולות ברקו
הפגישה הסתיימה בציפיה ליום המחר
הפגישה השניה לא התקיימה
שבוע עבר ואותך שוב רואה
המבט העמוק שלך שוב הורגש הפעם את ראשי לא הרמתי
לי לחשת אני מתנצל
לך עניתי אין צורך
הרכבת נעצרה ואתה הלכת
ואז טלפון הרמת ולי הסברת שרק מהבית חולים השתחררת עברת תאונה אחרי הפגישה
צמרמורת בגופי עברה
סליחה ממך ביקשתי
ענית לי אין צורך
לראות אותי שוב רצית
בערב אותי אספת
החיוך שלך שוב העלה חיוך על פניי
החל באותו ערב הוא גם לא ירד מפניי כי אתה לא יצאת מחיי!!!