גיא שלי

אף פעם לא הרגשתי אהבה לפני שפגשתי את גיא , זה בא אליי במין הפתעה כזאת , כמו בומרנג שמישהו אחר זרק , מופתעת ולא מוכנה , התאהבתי בגיא .
הוא היה ילד שעושה רעש כזה שהמורות שונאות והתלמידים אוהבים , כזה שכשהוא מחייך הגומות שלו בלחיים נראות כמו שני חורים ,ואולי רק לי הן נראו ככה , בגלל שאהבתי אותו . הוא עזב בכיתה ה' נסע לגור בצרפת לצמיתות , משהו עם השגרירות שאבא שלו עבד בה .
ואני ? אני הייתי מיואשת , גיא , גיא שלי נעלם לי סתם ככה פתאום מהחיים .

כעבור 4 שנים שאני כבר הייתי בכיתה ט' הוא חזר , יחד עם שני האחים וההורים שלו לארץ , הוא עבר ללמוד בבית ספר שלי .
הוא השתנה הרבה שם בחוץ לארץ , הוא גבה , ואפילו למרחוק הוא היה נראה מוצק מאוד , העיניים הבהירות כחולות שהיו לו השתנו לכחול עמוק והשער השטני , לחום , זיהיתי אותו רק בגלל הגומות , שהוא נכנס לכיתה ביום הראשון ללימודים , גבוהה וחסון כזה , המורה הציגה אותו והוא חייך במבוכה , וטלי חברתי הטובה ביותר לחשה לי באוזן "נוגה ? מי זה החתיך הזה ?"
ואני לא שמעתי אותה כי הסתכלתי רק על הגומות , הגומות של גיא .

הוא לא זיהה אותי כמובן , השתנתי הרבה מאז כיתה ה' גם אני גבהתי ויפיתי , שערי ארך וחזי התפתח , בנים רבים חיזרו אחרי באותה תקופה , כנראה שמשהו בעיינים הירוקות שלי והשער השחור משך אותם . אבל את גיא , גיא , אפילו לא עינינתי קצת , הוא אפילו לא העיף מבט לעברי , או לפחות ככה חשבתי ..

בשבועות הבאים הייתי בוהה בו , יום יום, (בסתר כמובן) כל שיעור משותף שלנו .
טלי לא הבינה מה קורה לי ,וגם לא אמא , ושהבאתי הביתה ציון 55 כי לא הקשבתי בשיעור צרפתית (אתם יכולים לנחש למה ..) היא החליטה לרשום אותי למורה פרטי 3 פעמים בשבוע "עד שהיחס שלי למקצוע ישתפר" ככה היא אמרה .

תוך ימים ספורים אמא מצאה מורה טוב לצרפתית , דובר עיברית רהוטה , שחזר לא מזמן מצרפת .
"הוא טוב בישבילך " סיכמה אמא , ואני הבנתי שהיא דיברה איתו.
ביום רביעי בצהריים שהיה הזמן לשיעור הראשון ,הגעתי לבית המיועד ב4 ועשר דקות ולא ב4 כפי שסוכם.
(כמובן שאיחרתי .. הרי זו אני ) ואת הדלת פתח לי איש בן ארבעים לערך שנראה חביב למראה ,הוא חייך אליי חיוך נעים , והוביל אל חדר הלמידה, ישבנו שם כשעה וחצי , רק משוחחים .. סיפרתי לו על עצמי ועל משפחתי , ועל הלימודים , והיה נהדר .
החלטנו לקבוע למחר כיוון שלא הספקנו לעשות דבר והתחלתי לצאת החוצה , אבל שפתחנו את דלת חדר העבודה קרא בקול נערי מישהו "אבא" מבחוץ , יצאנו לגינה , והתקרב אלינו בצעדים נמרצים,
נער תמיר וחסון , עם עייניים כחולות ושער חום ! כבר לפני כן חשבתי שזיהיתי את הקול !

גיא נעצר מולנו מתנשף ,ולאחר ששאל את אביו אם ירצה להצתרף אליו למשחק כדורסל מאוחר יותר הוא התפנה אלי , " נוגה !" קרא בהפתעה , אני,תאמינו לי הייתי מופתעת יותר ממנו שזכר את שמי , "אתם מכירים ?" שאל מר מידלסון ( אבא של גיא … מסתבר )
" בטח! זאת נוגה שיושבת מאחורי, כבר כל השנה אבא !.. " מר מידלסון נענע בראשו כלא מבין ,
"נו .. אבא נוגה … " לחש " זאת היפה " ליבי התחיל לפעם בחזי בכזאת חוזקה שחשבתי שעוד שנייה יפול על הרצפה , לא האמנתי למה ששמעתי אבל הייתי בטוחה ששמעתי אותו , נהייתי אדומה כמו עגבנייה
(נטייה מביכה להסמיק ) ומלמלתי משהו על זה שאני ממהרת לחזור הביתה , מר מידלסון צחק כאילו סיפרתי בדיחה טובה , " מה פתאום? " שאל בשובבות "עד שאני מכיר בנות חברות של גיא ?" וטפח על שכמו של גיא הנבוך " הילד הזה פה , לא מביא לפה אף אחת ! " צחק בעוד גיא תוקע בו מרפק "בואי שבי איתנו לאכול !אל תדאגי אני אסדר את זה עם אמא "
כמובן שאמא הסכימה , והתיישבנו לאכול , פינו לי מקום בשולחן העמוס והצפוף , והגישו לי לזנייה נהדרת שאמו אפתה . הארוחה הייתה מדהימה , משפחה כזאת מצחיקה לא ראיתי מאודי , ברור מאיפה ירש גיא את בדיחות הדעת שלו , לאחר שפינונו את הכלים , ועזרתי לנקות,גיא הציע ללוות אותי הביתה , נענתי בחיוב . פסענו ברחוב השקט המואר רק בפנסי הלילה , עד שגיא נעצר .
הסתובבתי אליו במבט שאלה על פני , הוא חייך במבוכה עם שתי הגומות המדהימות שלו ,
"מה..?" שאלתי בבישנות מוזרה שלא איפיינה אותי .
"אהממ.. "הוא כיחכך בגררונו "נוגה .. אני רוצה לומר לך משהו טוב ? " הנהנתי לאט מרגישה איך הפרפרים שכבר דעכו בזמן הארוחה עולים ומציפים אותי שוב ,
"אני זוכר אותך נוגה ." אמר באנחה מוזרה .
זוכר אותי ? למה הוא מתכוון ?עשיתי לו משהו בכיתה ה'? שפכתי עליו מים ? שברתי לו עיפרון או משהו ?? , המחשבות זמזמו בראשים כמו זבובים טורדניים ,
"זו… זוכר ? " יצא לי קול מגומגם
הוא חייך , " אני זוכר איך היית כרוכה אחרי כל היסודי" הוא ציחקק "איך כולם אמרו לי שאת אוהבת אותי , ששרו לי שאת חולמת עליי בלילות "
הרגשתי איך אדומומיות לוהטת ומשפילה מתפשטת בלחיי ,
"את מסמיקה " הוא לחש בחיוך .
בשביל מה הוא עושה את זה? הוא נהנה להשפיל אותי ?? קול הדהד בראשי .
"למה ? " תבע לדעת
"למה מה ? " שאלתי מפוחדת במקצת,
"למה את מסמיקה ?" שאל ברצינות הפעם החיוך נמוג בפניו .
איך אוכל להסביר לו ? איך אוכל לומר לו ? איך אוכל לספר לו שבעצם גם אני זוכרת .. וואו כמה שאני זוכרת , כל כך זוכרת עד שלא נישקתי אף אחד עד עכשיו , זוכרת כל כך , שגם היו שניסו דחיתי אותם , כי מסיבה לא ברורה חיכיתי שיחזור ?
"כי אתה מביך אותי " עניתי בתוקפנות ( מגננה מטעמי ) "זה היה מזמן "
" למה את כועסת?" שאל פגוע .
הצטערתי , אבל העדפתי שישנא אותי מאשר שירחם עליי .
" כי זה היה מזמן , ואתה סתם מביך אותי , ואני לא מבינה למה אתה עושה את זה . "נשפתי בכעס "ואני אלך עכשיו אם לא אכפת לך , הסתובבתי ללכת , אבל הוא תפס בידי ומשך אותי קרוב אליו .
"תתעזוב אוותי .. " מלמלתי
הוא הרפה מעט מאחיזתו אבל השאיר אותי קרובה
"נוגה , אני מצטער אבל את פשוט …אהממ.. לא חכמה במיוחד " חייך
וואו תודה רבה ! אתה ממש נסיך החלומות שציפיתי שתהיה !
"תודה ! זה מקסים מצדך לומר את זה !" רתחתי
ואז הוא הרפה ממני והתגלגל מצחוק , פשוט התגלגל מצחוק . ואני עומדת שם , תוהה מה לעשות , אם לברוח משם כי מתחיל לעשות רושם של בעיה שיכלית , או להישאר ולברר מה מצחיק אותו כל כך … אבל לפני שהספקתי לבחור הוא התרומם תפס אותי במותנייי והצמיד אותי אליו שוב , הרגשתי רגשות חזקים מאוד מפעמים בקרבי. רציתי להישאר שם לעולם .
"את פשוט לא מבינה כלום . אה ?"
ואז הוא נצמד אליי יותר והתקרב אליי , לאט לאט , נשימתו משתלבת בנשימתי , עייניו הכחולות כחולות קרובות אליי יותר מתמיד , ושפתיו נגעו בשפתיי , תחילה נשיקות עדינות, קטנות אבל לאט לאט נשיקות חזקות יותר עוצמתיתיות , אינטנסיביות , שכמעט גרמו לי להתנודד וליפול , הוא נישק אותי שוב ושוב , כאילו לא מודע לעובדה , עד כמה הוא מסחרר אותי , כשלבסוף הרפה ממני , לאחר זמן ארוך ,
(אם כי לא ארוך מספיק לפי דעתי האישית )
הוא חייך ואז לחש : "עכשיו את מבינה ?"
ואני הנהנתי , לאט לאט , עדיין שיכורה מהנשיקה המדהימה , והראשונה שלי עם הגבר (שעכשיו באמת גבר ) שאני אוהבת . שתמיד אהבתי .
הוא חייך חיוך גדול עם הגומות העמוקות שלו ואמר בלחש :
" אני אוהב אותך נוגה "
ואז פנה לנשק אותי שוב .