״ החיים על פי נטלי ״ פרק 1 -> בבקשה תגיבו ותגידו את דעתכם< –

״ אשלי ״ אמרתי בקול לחברתי שהייתה רדומה
״אשלי ״ אמרתי פעם נוספת בסוג של צעקה ״ אהה ״ אמרה ותקעה את ראשה בכרית
״ אני יוצאת לריצה רוצה להצטרף ?״ הצעתי לה וישבתי על הספריה והדלקתי את סיגרית הבוקר שלי
״ אני ניראת לך כמו משהיא שרוצה לרוץ ?״שאלה והרימה את ראשה מהכרית
״ איך יש לך כוח ״ מימלה בשקט ועצמה את עיניה
״ אוקי הבנתי לילה טוב ״ אמרתי ולאחר כמה דקות כביתי את הסיגרה וירדתי מהספריה , יצאתי מהחדר לכיון המסדרון ירדתי במדרגות ויצאתי ממבנה המגורים
למרות שהיינו בעונת הקיץ מזג האוויר היה קריר מעט אבל הקור היה נעים השמים היו כחולים והעצים זזו באטיות ״מה אתם עושים ערים ?״ שאלתי שלושה בנים שהיו בעצם חלק מחברי הטובים ולא שהשעה הייתה כול כך מוקדמת פשוט הם אלו שהיו מתעוררים בשעות מאוחרות , הם עמדו מחוץ למשרדה של קרול המנהלת חצי רדומים , הם היו נראים מופתעים מכך שאני ערה בשעה כזו בחופש ,למרות שידעו שמידי יום אני יוצאת לריצת בוקר בימי החופש .
״קרול דאגה להעיר אותנו בשביל להעביר שולחנות למבנה החדש …״ אמר מאט
" כבר אלף פעמים אמרתי לה להביא פועלים שיסחבו דברים ״ אמר מייקל ונשען על הקיר
״ ואז מה אתם תעשו בחופש חוץ מלישון לעשן לאכול ולהסתיר ממני את בבקבוקי האלכוהול ..״ אמרה פתאום קרול ולרגע היה סוג של שקט סוער
-״ קדימה פועלים שלי כנסו ״ היא אמרה והצביעה לכיון חדר הציוד שהיה בתוך המבנה הארוך
״ דקה והגברת לא תעשה כלום למען המקום ותרבוץ ?״ שאל גייקסון וקרץ לעברי
" הגברת הולכת לרוץ ״ עניתי ורצתי לשער האחורי של הפנימייה , פתחתי אותו ( אם הזמן לומדים אך…) ויצאתי בריצה .
אומנם הזמן היה זמן חופש הגדול
אבל כמה ילדים בודדים היו נשארים בפנימיה מתוך בחירה . קרול היא בעצם מנהלת הפנימיה – מבחינת אין בעיה שהחבר׳ה ישארו גם בחופש ( מתוך הסכמת ההורים , בנוסף היו תלמידי שלא היה להם כל כך לאין ללכת ) אך צריך לעמוד בגבולות שלה , הפנימיה שלנו נחשבת לפנימיה ברמה גבוהה ,רוב התלמידים שנשארו בפנימיה בזמן החופש היו נחשבים גם לחבורה המופרעת בפנימיה ( אולי חוץ ממי שנשאר פה בגלל שהפנימיה היתה האופציה היחידה שלו )
הפנימיה מבחינת הלימוד מחולקת לשני חלקים היי סקול , ומידל סקול
היי סקול – שכבות התיכון, ומידל סקול – שכבות החטיבה ,בעצם אנחנו לומדים בבניינים שונים וגם בנייני המגורים שונים איך יש בנינו גם שטח משותף .
אמי נפטרה שהייתי בת 7 אז המצב הכלכלי שלנו היה פחות טוב חצי שנה לאחר שאמי נפטרה , אבי התפטר מעבדתו , הוא פתח בת קפה עם חברו ,בית הקפה מאוד יצליח ולאט לאט נפתחו עוד סניפים , חברו של אבי החליט לקחת את חלק מהרווחים ולטוס לבריטניה מתוך מחשבה ששם יצליח כפול , אז אבי היה המנהל היחד בבית הקפה רשת הקפה התפתחה לרשת בן לואמית – בשם קפה רוט
חוץ מבית הקפה אבי רכש חניות גדולות ומרכז קניות דבר שהפך אותו לאדם בעל אמצעים בלשון המעטה , שנתיים לאחר מכן הוא התחתן עם משהיא – אלכסנדרה משהיא שהכיר כאשר פתח את בת הקפה עם חברו אבל יפתח בניהם משהו רק זמן מאוחר יותר , כשהייתי בת 11 נולד ילדם המשותף .. מכל הסיפור לאט לאט הרגשתי שאני פחות חלק מהמשפחה ובעצם שהייתי בכיתה ח ׳ הגעתי לכאן , באופן אולי האוטומטי יתחברתי לחבר׳ה הקצת בעייתיים , אולי בגלל שגם הייתי אחת כזו , מאז מותה של אמי התחלתי להתנגד לכל דבר מסביבי .
פה בעצם הריצה גרמה לי להרגיש טוב שיחרור וגם קצת שקט

״ אני לא מאמינה ״ מימלתי והצבתי על הקיר של אולם הספורט ,לאחר שחזרתי מריצה קרול היתה בשער כך ששלחה אותי לעזור בצביעה באולם הספורט וחילקה לי הוראות בדרך
״מה ?״ מילמל מאט שלבש סרבל כחול מגוחך
״ הקיר צריך להיות לבן ״ עניתי
״ אבל כחול יותר מתאים ויפה ״ אמרה ג׳יני שישבה על סולם ענקי וגם היא הייתה עם סרבל בצבע כחול וצבעה את הקיר מול הקיר הכחול עם אשלי
״ קחי חמודה ותתצטרפי ״ זרק עלי גייקסון סרבל
״ אתה לא רציני …״ מימלתי ופתחתי אותו בשביל לבחון את גודלו
״ היא לא תעשה מידות נורמליות נו באמת ״ מרי אמרה ופתאום הופיעה לבושה בסרבל הכחול הזה , מרי הייתה רזה בצורה קצת מפחידה כך שיחד איתה בסרבל היה אפשר להכניס עוד שתי אנשים , לכולם הופיע חיוך וסוג של צחקוק שראו אותה ,
״ המאחרת מספר שתיים ״ מילמל מייקל
״ את מספר אחד ?״שאלה אותי מרי שראתה אותי מחזיקה את הסרבל
״ מסתבר ״ עניתי והלכתי ללבוש במלתחות של הבנות בחדר הספורט את הסרבל
״ מרי תתעודדי לא רק את ניראת מוזר״ מימלתי שיצאתי לאחר שהתלבשתי והוצאתי את השיער שהיה תקוע מאחורי הבגד
״ את תמיד נירא מוזר ״ זרק מייקל
״ תזהר אתה זה שעל סולם ויש לי את הרצון והכוח להפיל אותך ממנו או לשפוף עליך דלי צבע ״ אמרתי ומבטו של גייקסון נתקע עלי
״ את ניראת טוב גם בסרבל ״ אמר בשקט וחייך
מייקל זרק לעברו מבט , סביר להניח שהוא לא שמע את הדברים שנאמרו בשקט
״ המתלחששים יש לנו עבודה קדימה ״ אמר מייקל ומבטנו הופנו אליו

מייקל וגייקסון היו חברים טובים , אולי בעצם הכי טובים עם שניהם היה לי סוג של קשר מיוחד, מייקל הוא כמו אח , אנחנו מכירים מגיל שלוש בערך האימהות שלנו היו חברות , גרנו באותה שכונה עד שאמי נפטרה ובעצם עד שהגעתי לפנימיה שמרנו על קשר בנינו לא יכול לקרות כלום , אנחנו כמו אחים , והעובדה שלא יקרה בנינו כלום ברורה לשנינו …
וגייקסון זה קצת יותר מסובך … גייקסון מוגדר קצת כבעייתי , לפעמיים זורקים לי שיש לו רגשות כלפי , אבל אם נגיד את האמת אני לא כל כך יודעת האם אני מרגישה משהו כלפיו , גייקסון מצטייר בעיניי הבנות כמשהוא יפה ובעייתי ( והוא אכן כזה ) וזה גורם לחלקן באמת לרצות אותו אבל אני לא באמת יודעת אם יש לי משהו מעבר בהרגשה אליו , וזה לא בגלל שהוא בעייתי פשוט … לא מרגיש לי שזה זה , חלק מהאנשים מצפים שנהיה ביחד כי זה ברור אבל … אני לא באמת יודעת , אם אני באמת רוצה או מרגישה את זה …
״ג׳יני איפה דילן ? ״ שאלה אשלי את ג׳יני כאשר אנחנו הבנות צבענו קיר אחד גדול במיוחד
״ לא יודעת …״ אמרה בלחש ולא הרימה את מבטה ממברשת הצבע
״ רבתם …״ אמרה נחרצות מרי , שהייתה שלילית לכל מה שקשור לאהבה , יחסים ,ובכלל לקשרים שלא קשורים לידידות
״מה הפעם ?״ שאלה אשלי והזיזה את הסולם שלה
״ עוד פעם מה ?״ אמר לפתע גוש שכנירא שמע חלק מדבריה של אשלי
״ מטומטם מה אתה עושה פה ?״ אמרה אשלי שנבהלה ממנו , היא לא חשבה שהוא ישמע גם כי הבנים צבעו בקיר רחוק יחסית והיא גם דברה בשקט
״תאמת שבאתי כדי לקחת מברשת״ אמר ולקח מהריצפה שלידנו מברשת והלך
״שלום לילדה הנרדמת ״ אמר מאט כאשר דילן נכנס ,ומפרצופו אפשר היה להבחין במהירות שהוא התעורר לא מזמן
״ זה הנסיכה הנרדמת לפחות תגיד דברים נכונים דביל ״ אמרה מרי וחזרה שוב ושוב על אותו הקטע שצבעה
״ תודה מרי חסכת ממני לחשוב על משהו להגיד לו ,בשביל להחזיר לו ״ הודה לה דילן
״ וזה מסובך בשבילו לחשוב …״ אמרה בשקט ג׳יני אך הוא לא שמע

״ שאני אבין למה הקיר הזה כחול ?״ שאלה קרול שנכנסה לאולם
״ כי זה יפה ?״ אמר בשאלה ג׳וש
״ יפה יפה לא על הקיר , קדימה תחזירו את זה ללבן ״ אמרה
״ קצת יצרתיות תיראי איזה יפה זה ״ אמר דילן במטרה לשכנע אותה ולא לחזור ולצבוע את הקיר שוב
״ חבל על המאמצים שלכם – חצי שעה אני פה זה לבן ״ אמרה ויצאה מהמבנה
״ איזה אדם קשה היא לפעמים ״ אמר מייקל והסתכל על הקיר הגדול הכחול
״זה באמת יפה ״ מילמל
״ צביעה מהנה חברים ״ אמרתי וירדתי מהסולם
״ לאן ?״שאל גייקסון וניגב את המברשת בסרבל
״ זהו שתי הקירות שלנו צבועים ובלבן כך שנגמרה העבודה ״ אמרה אשלי ויצאנו מהמבנה

נכנסתי למקלחת מעררת איך תהיה השנה הזו שתתחיל עוד מספר ימים , תקופת החופש בפנימיה היתה מדהימה למי שהיה נשאר כאן ,כי פתאום במקום אלפי ילדים היינו רק עשרים וששה , החוקים היו טיפה פחות נוקשים , היה יותר מרחב , היה אפשרות להעביר ערוצים בטלוויזיה שהייתה בכניסת לחדר המגורים לא כמו בימי הלימודים , שהדבר היה יותר בעיתי כי גם כך הטלוויזיה היתה אפשרית רק בערבים ורק בימים מסויימים שקרול קבעה , ביום שהלימודים מתחילים ( או יום לפני תחילת הלימודים שהיה יום התארגנות ) כול חלל בפנימיה דחוס נערים שמביאים איתם חצי מהבית . במיוחד הימים הראשונים היו סיוט עבורנו , מלא נערים ונערות שרובם הכירו את המקום אבל החדשים היו נאבדים ובקושי היו מבינים איך מהחדר הם צריכים ללכת לחדר אוכל ומשם למבנה הלימודים , אולי גם לא סבלנו את היום הזה , מכיון שתקופה לפני שהלימודים מתחילים הינו די משועבדים למקום קרול דאגה שלא נשב רגל על רגל , אז חלק גדול מהמטלות הינו עושים ואחרינו היו מגיעים אנשי מקצוע שהיו מטפלים בעבודה הלא כל כך מקצועית שלנו , ופשוט לא אהבנו את העובדה שאנחנו חוזרים לחיי הלימודים …
לאחר המקלחת יצאתי לבושה בטיץ שחור וגופיה אפורה , ירדתי ללמטה למאוחרי בניין הלימודים שם הינו יושבים בדרך כלל .היה שם ספה גדולה בצבע אדום חזק שולחן שחור מלא באפר של סיגריות וכמה פחי צבע הפוכים שהיו משמשים אותנו לישבה , ישבתי על הספא והוצאתי סיגריה מכסי
״ שלום ילדה ״ מילמל משהוא מאחורי
״ גקסון ״ אמרתי והוא התיישב לידי והוציא סגריה
״ נו איך היה לצבוע את הקיר ?״ שאלתי והדלקתי את הסיגריה
״ בעייתי קצת … כמה דברים עשיתי היום ״ אמר והניח את רגליו על השולחן
״ כולה לצבוע קיר ״ אמרתי
״ כשאת רצת אנחנו הספקנו להעביר שולחנות , לנקות את הברכה האחורית , ולהתחיל בסידור הספרייה עד שקרול הודיעה שצביעת הקיר יותר דחופה ״ אמר
״זה מדהים תמיד את בורחת … ״ השלים את דבריו וקירב את ראשו עלי , זזתי קצת אחורה
״ אההה״ נשמע מין צעקה ומולנו מייקל רץ שעל גבו ג׳יני שניהם נפלו על הספא ובנס ג׳יני לא נפלה עלי , ״ מפגרים ״ אמרתי
״ שלום גם לך ״ אמר מייקל וג׳יני ישבה על הספה
״ אני חייבת להבין משהו .. בבוקר איפה היית שאנחנו נקינו את הספריה ?״ שאלה ג׳יני בעודה חוטפת מידו של מייקל את משקה הבלו
״ ריצה …״ מילמלתי בזמן שכיבתי את הסיגריה באפר האדמה
״ ואי היא ממש הרגה אותנו היום ״ אמר מייקל
״ טוב אנשים שעת צהרים ארוחת צהריים אני רעב ״ אמר גייקסון וקם לאחר שהסתכל על שעון היד שלו
״ כן ובכלל לא הייתי נוכחת בארוחת הבוקר אז בכלל אני יכולה לאכול בן אדם ״ אמרתי
נכנסנו ארבעתנו לתוך חדר האוכל שבימים הרגילים היה מלא , אך בחופש היה כמעט וריק לאחר שמזגנו אוכל אני וג׳יני ישבנו ולאחר כמה שניות יצטרפו הבנים שאני וג׳יני מסתכלות עליהם בעינים גדולות ״ רצתם מרתון ? עליתם על הרים ? עשיתם כושר במשך 5 שעות ?״ שאלתי את הבנים
״ מה ?״ שאל מייקל בזמן שהוא דוחף פסטה לפה
" תסתכלו על הצלחות שלכם , ממש הלב יוצא אפשר לחשוב ילדים מורעבים ״ אמרה ג׳יני והם גיחחו . ״ שלום לכם , לאין נעלמתם לנו ?״ שאלתי בזמן שמאט ג׳וש אשלי מרי ודילן מתקרבים עלינו
״ סופרמרקט ממול ״ ענה מאט במהירות
״ קח אתה את הסיגריות , ואתה את הסוכריות שלך ״ אמר דילן והוציא מהכיס את הדברים והניח על השולחן
״ מייקל אתה יכול להסביר לי את הסיפור עם הסוכריות ?״ שאלתי בזמן שהחבר׳ה מתיישבים עם הצלחות
״ הבחור מכור לסוכריות חריפות״ אמר ג׳וש
״ מה לעשות שריטה ״ מילמל והכניס לכיס את חבילת הסוכריות

הערב ירד , ישבנו בחדר אשלי ג׳יני ואני
״ רבתם כיאלו ?״ שאלה אשלי את ג׳יני בזמן שאני יושבת על הספריה מעשנת ומביטה דרך החלון על אזור הלימודים שבימים האלה היה חשוך וריק
״ כן … לא יודעת הוא לאחרונה מצליח לעצבן אותי יותר ויותר ״ אמרה גיני
״ טוב כי ההתלהבות של ההתחלה יורדת לאחר שלושה חודשים ״ ענתה אשלי וחשבתי לעצמי על כמה שזה נכון שבהתחלה מתלהבים והכל ורוד …״ מה את חושבת נטלי ?״ שאלה אותי ג׳יני
״ שאשלי צודקת … עכשיו מתחיל המבחן האמיתי ״ עניתי
״ אשלי תמיד צודקת ״ אמרה אשלי בגוף שלישי בחיוך
״ ממש מזה תמיד צודקת ״ אמרתי בכיאלו ליגלוג והיא זרקה עלי כרית שהצלחתי לחמוק ממנה , אתן באות ? שלח לי מסרון מייקל ״בקרוב , בדרך ״ שלחתי לו
״יאלה קדימה נרד למטה ״ אמרתי לבנות וירדתי מסיפריה

״ כמה זמן ?״ שאל מייקל שהגענו לאזור שהינו יושבים בו , שלצידו שאר החבר׳ה
״ נתקע המפתח בדלת סיבוך …. עזוב משהו ארוך ״ עניתי והתיישבתי לידו
״ המלחמה הקרה התחילה ״ אמר בשקט באופן כזה שרק אני שמעתי , ומבטו היה על דילן וג׳יני שהחליפו מבטים בניהם , הם אומנם ישבו איתנו אך קצת רחוקים מאיתנו
״ תאמין לי כמו בחורה אתה רק ריכולים ״ אמרתי והסתכלתי גם עליהם
״ מה איך אפשר להתעלם משני חברים טובים שיושבים לידי ומחליפים בינהם מבטים שעוד שניה אני אומר לכולם לקום ולהשאיר אותם לבד ״ אמר וזרק למרי את המצית לאחר שמרי סימנה לו לזרוק לכיונה את המצית
״ אל תעשה את זה הם יקמו לבד ויסדרו את זה ״ אמרתי
״ אני יודעת אני מכיר את הזוג הזה יותר מדי טוב ..״ אמר ומבטו היה נירא מעורר
״ לא בטוח אולי הם יחליטו לסחוב עוד יום של עצבים " אמר לפתע מאט שכנירא שמע את דברינו וישב לידנו . ״ אין מצב … ״ קבע מייקל
״ התערבות שהם סוחבים את זה גם למחר או לפרק זמן יותר ארוך ?" שאל מאט ושתה מכוס הבירה שלו
״ סבבה ואם הם משלימים היום מה אני מקבל ?״ שאל מייקל
״ סוכריות חריפות למשך חודש על חשבוני ״ קבע מאט כיאלו היה לו כסף מיותר לבזבז על סוכריות במשך חודש
לאחר שתי דקות של דיבורי סרק , קמו ג׳יני ודילן והלכו ביחד לצד
״ מה אני אמרתי לך שהם ישלימו היום ״ אמר מייקל בחיוך וקטע את דבריו של ג׳וש שהסביר משהו
״ מי אמר שהם השלימו הם סתם קמו זה לא אומר כלום ״ ענה מאט וניסה להתחמק
מהדברים
״ קמו ביחד והלכו ביחד מה כבר יכול לקרות ״ אמר מייקל
״ אפשר הסבר על מה מדובר ?״ שאל גקסון
״ הם יתערבו כמה זמן יקח להם להשלים ״ אמרתי בקצרה

אני ואשלי חזרנו לחדר לאחר שעה , ג׳יני ודילן לא חזרו לשבת איתנו כך שלא ידענו מה באמת קרה שם , נשכבתי במיטתי אשלי כבר היתה חצי רדומה , בקרוב נחזור לשיגרה חשבתי לעצמי … אם זה חיובי או שלילי איני יודעת , מה שיקרה יקרה חשבתי לעצמי אין טעם לנסות לשלוט בדברים