״ היי את, תני לי סימן … ״ ❤️ פרק ראשון – מתוקןןןןןן !!

״ היי את, תני לי סימן … ״ ❤️
פרק ראשון –
– ליאל –
״קומיי כבר ליאל!!״ שמעתי צעקה והאור בחדר שלי נדלק. הסתובבתי, אמא הסתכלה עלי במבט עצבני, ״את עוד במיטה?? כבר 6!! להזכירך, יש לך לימודים היום! נגמרו החגיגות..״ היא אמרה ויצאה מהחדר. נאנחתי, אני לא מאמינה שהחופש הזה כבר נגמר… כל הזמן או שהייתי עובדת במסיבות או שהייתי בחקירות… ממש כיף חיים.
קמתי מהמיטה ופתחתי את הארון, לוקחת לבנים, חולצת מקיף סגולה וגינס לי קופר שקניתי מהכסף של המסיבות. חודש שרפתי בשביל הגינס הזה..
נכנסתי למקלחת קצרה וכשיצאתי כבר היה רבע לשבע. התלבשתי מהר, ייבשתי את השיער, נעלתי נעליים, לקחתי את התיק ויצאתי להסעה שאמורה לבוא בשבע. כשהגעתי לתחנה עשיתי קוקו גבוה ושמתי קצת גלוס. אני בכלל לא מהמשקיעות שמתאפרות לבית ספר וכל זה, זה כולה בית ספר… למסיבות נגיד אני מתאפרת לפעמים.
לפני שנכנסתי לקטע של הדי גיי לא היו מכירים אותי בבית ספר, כאילו בשכבה וכמה ילדים מהשכבות התחתונות או הגבוהות שפשוט מכירים את אחים שלי, אבל עכשיו זה עולם אחר. כולם מכירים אותי, ולא בתור ״אחות של״ אלא בתור ליאל. מצד אחד זה כיף, אבל מצד שני זה כבר הפך למעצבן.. אנשים שאני לא מכירה מבקשים ממני הנחות ופרוטקציות כאילו באיזה קטע?! מעצבנים אותי אנשים כאלה.
אחרי כמה זמן של מחשבות הגיעה ההסעה. רועי כבר היה עליה וסימן לי לבוא לשבת לידו.
קפצתי על המושב שלידו והשענתי עליו את הראש. האוטובוס התחיל לסוע.
״בראש השנה אני ומיתר שנה״ הוא אמר אחרי כמה דקות של שקט. לפני החופש הגדול הוא אמר שיש לו משהו אליי, ומאז השיחות שלנו יותר קצרות ממני, ואני מטר חמישים ושלוש.
״מגניב, מה אתם עושים?״ שאלתי והרמתי את ראשי ממנו, מסתכלת אליו ישירות לפנים. ישלו פנים מהממות, עיניים ירוקות גדולות, שיער שחור קצר ואף סולד. הוא באמת יפה, יש מלא בנות אצלנו שהיו מוכנות להתחלף עם מיתר.
״תכננתי לקחת אותה לדירה של אחיך אחרי הארוחה..״ הוא אמר בחשש. הרמתי גבה.
״אביתר?? ממתי אתם מדברים?״ שאלתי בחשד. לא ידעתי שהם בקשר.. פעם הם היו חברים ממש טובים ולפני שאביתר עבר הם רבו ממש.
״מלפני חודש… הלכתי לבר מצווה בכותל וחתכתי אליו. לא השתנה בגרוש..״ הוא אמר וחייך. בשנייה ירד לי כל המצב רוח. תבינו, אני ואביתר הינו יותר מאחים, וכשהוא עזב היה ממש קשה לי אז הייתי נוסעת מלא לירושלים, עד שבגללי אמא ואבא ניתקו איתו קשר לגמרי אז הוא לא עונה לי ומאז אני מפחדת להיפגש איתו, אז עמית הוא היחיד שמדבר איתו. ואני מתבאסת עלזה שהוא מדבר עם רועי ואיתי לא.. ״מה התבאסת?״ רועי הסתכל עליי בשאלה וחייך חיוך קטן. ישר חייכתי גם אני והוא תפס את הסנטר שלי.
״עזוב, עבר לי״ אמרתי והאוטובוס נעצר. הוא נתן לי נשיקה חטופה על הלחי ויצא מהאוטובוס במהירות.
חייכתי חיוך קטן והרמתי את התיק, יוצאת מהאוטובוס.

״עוד מעט אני וחבוד שנה״ מיתר אמרה לי מתרגשת. זה היה באמצע שיעור תנך, המורה בדיוק… עשתה משהו.
״שמעתי,״ אמרתי בחיוך, ״חבוד שלך ביקש ממני שאני יסיע אותכם לשם״ הוספתי. היא הסתכלה עליי בחיוך עניקי וחיבקה אותי.
טוב הוא לא באמת הציע, אבל בשביל לראות את אביתר אני מוכנה לשקר שקר לבן אחד (:

– אביתר –
״חיימשלי בוקר טוב…״ שילת נכנסה לבית בהתלהבות והחזיקה כמה שקיות של סופר. ״הייתי בסופר״ קמתי בקפיצה מהספה וחיבקתי אותה בחיוך.
״אמיתי אני מרגיש כמו זוג נשוי״ אמרתי והיא צחקה, ״וואי יפה שלי לא היית צריכה״
״ברור שהייתי״ היא אמרה וחיבקה אותי, מנשקת אותי נשיקות קטנות בצוואר. ווואי היא מחרפנת אותי הקטנה הזאת!!
הרמתי אותה בידים והתקדמתי איתה לספה. התחלתי להוריד לה את החולצה ופתאום אביאל האהבל הזה נכנס.
״שלום ביתת״ הוא אמר וסגר את הדלת אחריו. הוא קלט אותנו וחייך, ״אני מבין שהפרעתי לך בקבלת אורחים הא? וואלה הייתי מצטרף אבל אני לא בקטע..״ הדבע אמר. שילת הסמיקה בעצבים.
״אלוקים היקר, למה הבאת כלכך הרבה אנשים אם אין לך מספיק שכל לחלק לכולם?״ שילת אמרה. אני מתת על היציאות האלה שיש לה.
אביאל גלגל עיניים, ״יאללה טוסי טוסי לי מהעיניים גם כן את… פחיי… ברוך שלא עשני אישה״ הוא אמר והתקדם לספה, ״יאללה טוסי״ הוא העיף את שילת מהספה והיא עלתה לחדר שלי.
״די למה אתה מנאייק?״ אמרתי לו בפרצוף חמוץ, ״לך תבקש סליחה״ אמרתי בעייפות והוא נאנח וקם מהספה.
״תאמין לי אין לך זין״ הוא אמר ועלה במהירות למעלה.
״בולע אותךך״ צעקתי לו מלמטה והדלקתי את הטלוויזיה. ראיתי קצת בובספוג ושניהם ירדו. הוא מבואס אש והיא עם חיוך עד השמיים. כפרהה אני עלייהה
״יאללה בואו יא דפוקים..״ אמרתי והם התיישבו על הספות. היא ליידי והשמן על הספא של היחיד.
״באמשךך מה בובספוג עכשיו?״ אביאל לקח ממני את השלט והעביר לאיזה ערוץ. כזה הוא דיפדף עד שפתאום ראיתי משהו מוזר.
״תחזור תחזור אחורה״ אמרתי ולקחתי ממנו את השלט, שם תערוץ שרציתי.
״… לא מאמין לך. מה את אשכרה מחרת פרחים בשביל הציוד הזה?״ המראיין שאל אותה.
״נשבעת. אתה לא מבין כמה פרחים לקחתי מהשכנים באותה תקופה..״ היא אמרה ושניהם צחקו.
הסתכלתי שקוע בטלויזיה.
״מי זאת?״ אביאל שאל, ״וואלה כוסית״
״לך זדיין״ אמרתי וזרקתי עליו את השלט, ״זאת אחותי״
״אחותך?? לא מאמין…״ הוא אמר.
וואלה, אפילו אני לא מאמין שזאת היא..