״תיהיה בישבילי,בישבילי מאושרת״ פרק 2

״תיהיה בישבילי,בישבילי מאושרת״ פרק 2

פתחתי עם המפתחות את דלת הבית,הנחתי את תיקי, וחלצתי את נעלי בכניסה וניגשתי למטבח
הוצאתי מהמקרר בקבוק מים ועליתי לחדרי
עברתי ליד החדר של אוריה,צמרמורת עברה בי
אני יודעת שההורים שלי לא רצו שניגע בחדר הזה אף פעם,גם כשעזבנו תארץ החדר הזה נשאר נעול ורק מנקה הייתה באה לנקות אותו קצת..
פתחתי את הדלת לאט ורוח קלילה עברה בי,כל דבר קטן עשה לי צמרמורת..
אוריה לא הייתה רק אחותי,היא הייתה החברה הכי טובה שלי,מלאך שלי
היא תמיד ידעה אך לעלות לי תמצב רוח כשהיה לי רע,תמיד נתנה לי תחושת בטחון בכל רגע,בבית ספר לעולם לא הייתי נשארת לבד ובחיים לא הרגשתי נדחפת..אוריה הייתה מדהימה.
״מה את עושה כאן?״,קול הקפיץ אותי מאחור
זה היה אילן,הסתובבתי אליו ואז יצאתי מהחדר סוגרת את הדלת אחרי
״סתם..הדלת הייתה פתוחה..״,אמרתי קצת בשקט
״את יודעת טוב מאוד שאמא ואבא לא רוצים שנכנס לכאן״,הוא נשמע תקיף
״אני יודעת!,הדלת הייתה פתוחה..״,שוב התחלתי להסביר לו
״גם אם תמצאי כסף על השולחן אז זה
תיהיה סיבה לקחת?״,שאל
גלגלתי את עיני,נמאס לי כבר!
לא רציתי להמשיך תשיחה המטופשת הזאת אז המשכתי בדרכי לעבר חדרי
״אני מדבר איתך אלינור!״,הוא תפס את ידי וחסם לי תדרך
דפיקה בדלת הצילה אותי ומיד השתחררתי מימנו בעצבים
נכנסתי לחדרי כשאני טורקת את הדלת אחרי ונעשנתי על הדלת
דמעות זלגו מעיני ופשוט ניגבתי אותן מהר,לא הזמן שלי בכלל לבכות..
לפתע נשמעה דפיקה בדלת חדרי
פתחתי את הדלת כמה שניות אחרי שבדקתי את עצמי במראה
ורק אחרי שראיתי שאני בסדר פתחתי.
מאיר,וקורל נעמדו בכניסה לחדרי ושניהם נראו כאילו הגיעו לבית של זר
״היי אלי,עברנו בשכונה ואז נזכרנו שאת גרה כאן..״,קורל אמרה בחיוך
חייכתי להם ופתחתי את דלת חדרי
״ואו התגעגעתי לחדר הזה״,חייכה קורל כשנכנסה וישבה על מיטתי
״כן!,אני זוכר כמה צחקנו כאן״,מאיר אמר בחיוך והתיישב לידה
״אתם..רוצים לשתות או משהו?״,שאלתי
״אמ..כן בכיף״,קורל ענתה גם בשמו של מאיר
יצאתי מהחדר וירדתי,הלכתי למטבח והוצאתי מגש מהארון
הנחתי עליהם שתי כוסות וצלחת עם עוגיות
קצת הייתי מעופפת,נעשנתי על השיש וחשבתי
למה אני מתנהגת עם החברים הכי טובים שלי מהילדות כאילו הם זרים?,האם זה שנשארתי יותר מידי לבד בניורק עשה אותי בדד?
״היי..״,איתן הוציא אותי מהמחשבות שלי וניגש לעבר המקרר
״היי..״,אמרתי בשקט
לקחתי אחריו שתי פחיות קולה וקרח מהמקפיא ומזגתי לתוך הכוסות
״יש לנו אורחים?״,שאל אחרי ששתה בלגימה בקבוק חלב
״אה..מאיר וקורל״,אמרתי
״ואו שכחתי מהם לגמרי..יפה שחזרת להיות איתם בקשר״,אמר בהנהון קצר
חייכתי בקצרה ולקחתי את המגש
השיחות ביני לבין איתן היו די מתוחות,העדפתי פשוט לענות לו בקצרה ולהמשיך בדרכי.
עליתי לחדרי והנחתי על מיטתי את המגש
״שיואו אני לא מאמינה ששמרת את זה עדיין!״,צחקה קורל והרימה בובה בצמר
חייכתי לעצמי
״אך אפשר לזרוק את זה?,זה הבובה שקיבלנו אותו דבר ביום ההולדת שלנו״,חייכתי והחזרתי תבובה למקום
״אלי,יש הערב מסיבה בבית שלי,אני מאוד רוצה שתבואי״,אמר לי מאיר
״אה..אתה יודע שאין לי ראש למסיבות״,אמרתי לו בקול מצטער
״אני יודע,אבל..כמה זמן לא ראינו אותך?,נו לזכר הימים הטובים״,אמר לי בחיוך משכנע
״אנ..אני החשוב על זה״,אמרתי בחיוך קטן
״אנחנו מאוד נשמח אם תבואי״,קורל אמרה בחיוך
״ואי כבר ארבע,אני חייב לסדר הכל,אנחנו חייבים לזוז אלי,נקווה לראות אותך הערב!״,אמר לי מאיר ומשך את ידה של קורל
״כן..בייוש!״,נישקה אותי בלחי והם יצאו
הנחתי את המגש על שולחן הכתיבה ונזרקתי על המיטה
הבטתי בתקרה,ומה אם אני החגוג על חשבונה של אוריה?,אולי זה פשוט רע מצידי לא ללכת למסיבה הזאת..
***
״ילדים,אבא שלכם עומד לעבור ערב חשוב בעוד שבוע,אני מאוד מאוד מקווה שלא תאכזבו״,אמרה לנו אימי והכניסה לפיה ספגטי
שיחקתי עם הספגטי,שוב פעם..
הם באים רק לעסקים,לא באמת אכפת להם שיש להם עוד ילדים בבית
״אלי,אני מתכוונת גם אלייך..״,אמא שלי אמרה
איזה הפתעה,אמא שלי פנתה עלי…
״ברור..״,הושבתי בשקט,לא היה לי כוח לדבר איתה או להתווכח.
״את בקושי אוכלת אלינור,במצב הזה את תתחילי להיות אנורקסית״,אבא שלי אמר
״אין לכם עבודה או משהו?,ממתי כל כך אכפת לכם מה איתי או מה אני עושה?״,התפרצתי
״אלינור תירגעי!״,אמא שלי אמרה
״כן אמא!,סליחה אמא,מצטערת בדרך שאני קיימת!״,אמרתי בזלזול
הם הסתכלו עלי בהלם ופעורי פה,פשוט קמתי והתקדמתי לעבר היציאה
אני שונאת אותם!,פשוט שונאת אותם!
הם היו כל כך רוצים שאני המות במקום אוריה..
שוב דמעות מטומטמת זלגו מעיני והפעם לא הצלחתי להפסיק
המסיבה…קצת לשכוח מהצרות שלי יכול לעזור…
הדלת של ביתו של מאיר הייתה פתוחה,היה הרבה רעש ובלאגן,הם כבר הספיקו להשתכר
פתאום קורל קלטה אותי ומיהרה אלי
״אני כל כך שמחה שבאת!,אבל הבגדים..״,היא בחנה את הבגדים שלי
לבשתי באותו זמן מכנס טרנינג וחולצה שגדולה עלי קצת,שערי היה אסוף לקוקו.
״בואי איתי..״,חייכה ומשכה אותי ללמעלה
״לא קורל..אין לי ראש לשטויות האלה..״,אמרתי בחוסר חשק ובקול צרוד
״נו טיפה לסדר את עצמך..סמכי עלי״,קרצה לי
נכנסנו לחדר של בנות,בטח בחדר של אחותו של מאיר
אחרי שקורל חיפשה בגדים,היא הושיטה לי שמלה שחורה קצרה
״לא קורל..״,סירבתי
״נו פליז!״,התעקשה
גלגלתי את עיני ובחוסר חשק לבשתי תשמלה
״רק השיער..״,היא פיזרה את שערי והעבירה בו קצת מחליק,איפרה אותי קצת
ואז הסתכלה עלי בחיוך
״את פשוט שלמות!״,חייכה
בחנתי את עצמי במראה,שערי הבלונדיני היה חלק וארוך,עיני הכחולות ניצנצו,וגופי השחום התאים לגוון השמלה..
קורל הושיטה לי נעלי עקב שחורות ויצאנו מהחדר
ירדתי לאט במדרגות,יודעת שאני הולכת להצטער על זה שבכלל באתי לכאן
כשירדתי מיד התחילו מבטים
הרגשתי פשוט לא נוח ורציתי לעלות חזרה,ולחזור לבגדים הקודמים…
קורל שמיד הבינה שאני רוצה ללכת תפסה את ידי ומשכה אותי איתה
מאיר התקרב אלינו מחיוך
״כוסית..״,בחן את גופי וחייך
קורל נתנה לו כאפה קטנה והוא צחק וחיבק אותי
״את יפיפיה אלינור״,לחש באוזני
אחרי שהם השתחררו מימני קצת ניגשתי לעבר השולחן כדי לשתות משהו
התלבטתי אם לשתות סך הכל שתיה קלה,או פשוט לגדול קצת ולשכוח מהחרא חיים שלי..
״הייתי הולך על הוודקה..״,נשמע קול לידי
סיבבתי את ראשי ונער דיבר אלי
״מה?״,שאלתי לא מבינה
״את מתלבטת מה לשתות,פשוט זרמי קצת עם האלכהול״,חייך אלי
לקחתי כוס עם וודקה והוא הוסיף לי משקה מוגז
״ככה את תוכלי לשתות בלי להיחנק״,חייך אלי ושם לי קשית בנוסף
״עובד כמברמן או משהו?״,שאלתי
״סוג של..,דרך אגב אני ליאור״,הציג את עצמו
״אלינור,…מה ליאור,אולי תסביר לי מה זה אומר סוג של..״,אמרתי
ולגמתי מאט במשקה המר
בהתחלה נחנקתי קצת אבל אז שתיתי שוב
״באלך סיבוב קצר לבחוץ?״,שאל בחיוך
״כן!,רק תן לי…דקה״,אמרתי והורדתי את הנעלי העקב
הוא צחק ונתפסתי בו
״אפשר לצאת עכשיו..״,אמרתי בחיוך
הרגשתי שמביטים בי,כשסבבתי את ראשי ראיתי את אריאל
הוא הביט במבט לא מובן,ואז יצאתי…