״עוד תשובי אליי ונמשיך כך יחדיו״ פרק 17

״קטנה שלי יפההה״ צעק לי נתי ״בואי אליי״ משך אותי לכיוונו השכיב אותי על המיטה ונישק אותי כמו שהוא הבטיח הוא לא ניסה כלום ונירדמנו בכפיות.
אני אוהבת אותו…

~יום חדש~
הרגשתי את נתי מלטף את שיערי ונושק למצחי פקחתי את עיניי וחייכתי אליו חיוך רחב "בוקר טוב אהבה שלי״ חייך אליי
״בוקר טוב נסיך שלי״ אמרתי לו
״קומי תתארגני ונרד לחדר אוכל טוב?״
״טוב״ פיהקתי והתקדמתי לאמבטיה
״רגע נתי הדברים שלי לא פה״ חזרתי לחדר
״אני ילך להביא לך״ חייך
״חכה אני יסביר לך מה אני צריכה שתביא לי״ אמרתי לו
״אני יודע מה אישתי צריכה״ חייך ויצא מהחדר תוך 10 דקות הוא חזר
ישר לקחתי ממנו את המברשת שיניים והקרמים שלי עזבו אתזה שלא הבנתי איך הוא ידע מה בדיוק להביא לי נכנסתי בזריזות לשירותים שטפתי פנים צחצחתי שיניים ושמתי את הקרמים שאני צריכה כשסיימתי יצאתי מהחדר
״תודה נתי״ חייכתי אליו
״איזה בגדים הבאת לי?״ המשכתי
הוא הושיט לי שורט לבן וחולצת בטן שחורה, עקבים שחורים משקפי שמש צמידים ועגילים.
״נתי אחים שלי״ התחלתי להגיד
״את איתי ואני שומר עלייך אף אחד לא יתקרב אלייך״ אמר לי חזרתי למקלחת החלפתי בגדים ויצאתי שוב
״נתי אני צריכה לעבור בחדר שלי״
״בשביל?״ שאל לא מבין
״האיפור״
״חיימשלי את מושלמת את לא צריכה איפור כדי להיות כזאת״ אמר לי
חייכתי אליו, אני בטוחה, אני אוהבת אותו
״יאללה נרד?״ שאלתי בעוד החיוך לא יורד מפני ואני מתקדמת לכיוון הדלת פתאום, הרגשתי יד מושכת בי, נתי.
״אני חושב ששכחת משו״ אמר מצמיד אותי אליו ונושק לי, הנשיקה השנייה שלנו אני מרגישה בעננים כאילו אני באמת חשובה לו
״אני אוהב אותך״ אמר לי לאחר שהתנתקנו
״גם אני״
״גם את מה?״ שאל ״נונו תגידי״ דחק בי
״אני אוהבת אותך״ נישקתי אותו שוב
״יאללה בואי נרד״ אמר לי ירדנו למטה שידו כרוכה סביבי הגענו לחדר אוכל והתיישבנו
״נתי אתה יודע איפה אחים שלי? לא ראיתי אותם מאתמול״ שאלתי אותו
״אינלי מושג תתקשרי אליהם״ אמר
התקשרתי לאלירן והוא לא ענה ניסיתי את מאור גם הוא לא ענה לאחר מכן גם את של דור ורועי שהפלאפון שלהם היה כבוי בכלל זה היה מוזר ולא הבנתי איפה הם , דאגתי.
״נתי אם קרה להם משהו?״ שאלתי לחוצה
״אל תדאגי יפה שלי הכל טוב״
שמעתי צלצול הודעה מהפלאפון שלי
׳אלי׳ שלח לי מאור
׳מאורי איפה אתם?׳ שלחתי לו
׳אלי אנחנו בבית חולים*********׳
׳מה קרה מאור?! מה אתם עושים שם?׳ שלחתי
׳המצב של אמא מידרדר תבקשי מנתי שייקח אותך׳
׳אני בדרך׳
״נתי תיקח אותי לבית חולים״ אמרתי לו מרגישה את הדמעות בעיניים
״היי היי למה את בוכה יפה שלי?״
״אמא המצב שלה לא טוב תיקח אותי בבקשה״
״בואי״ אמר לי, נכנסנו לאוטו כל הנסיעה לא דיברנו דמעות זלגו מעיניי נתי הניח את ידו על רגלי ומדי פעם מחה את דמעותיי הגענו לבית חולים
״סיגל רוז״ אמרתי לפקידה
״קומה 5 חדר 8״ היא אמרה נתי תפס בידי והוביל אותי אל החדר שראה שאני לא ממש מוצאת את עצמי
״אלירן איפה היא?״ שאלתי שראיתי אותם יושבים על הספסלים כשראשם מושפל
״לא יודעים מה איתה עוד מעט יגידו לנו״ אמר לי מאור
״ראיתם אותה?״ שאלתי והדמעות לא מפסיקות
״לא נתנו לנו״ אמר לי, נתי התיישב במקום היחיד שהיה פנוי ומשך אותי אליו טמנתי את ראשי בחזהו הרגשתי חסרת אונים…
כנראה שנרדמתי על נתי כי העירו אותי
״מה קרה?״ שאלתי בעייפות
״אתם לסיגל רוז?״ שאל אותנו הרופא
״כן מה איתה?״ שאל נתי
״אני אמ היא…״