״עד שהמוות יפריד בינינו״ עונה 2 רק 2
כשהתעוררתי מצאתי את עצמי בבית חולים
מיד עלה במוחי שהם ימצאו אותי…אסור לי להיות כאן
״לוסי?…״,אחד הרופאים שנראה מודאג התקרב אלי ושאל
״אני…אני לא יכולה להישאר פה״,קמתי במהירות
״היי היי..לאט לוסי,אני בא לטובתך אני מבטיח לך״,אמר והושיב אותי על המיטה
״הם ימצאו אותי…״,אמרתי בקול רועד
״אני יכול להבטיח לך שאף אחד לא ימצא אותך…את בטוחה כאן,אני בא רק לטובתך״,אמר בקול חלש
הוא הלך לתיק שלו והוציא קופסה
נלחצתי מהר ויצאתי במהירות מהחדר
״לוסי!״,הוא צעק
סבבתי את ראשי כדי לראות אם הוא עוקב אחרי
והתנגשתי במישהו
שנינו נפלנו וכשמבטנו נפגשו….ליאם?
״לו…לוסי?״,שאל
״ליאם?״,אמרתי בדמעות
״אני לא חולם…זה נכון?,ידעתי,ידעתי שאת חייה״,הוא אמר כמעט בבכי וחיבק אותי חזק
התגעגתי אליו כל כך,חיכיתי לרגע הזה כל כך…
״איפה…איפה היית לוסי,מה היה?״,הוא שאל כשקמנו
עברתי כל כך הרבה שכמעט שכחתי
״לוסי…״,הרופא אמר והתקרב אלי
״לוסי?״,שמעתי את הקול המוכר הזה….וכשסיבבתי את ראשי ראיתי את אבי
הוא היה בשוק כשהוא ראה אותי,הוא התקרב אלי ולא ידע מה להגיד,הוא לא האמין כמו שאני לא האמנתי
הוא חיבק אותי ושנינו בכינו
״לאן נעלמת ככה לוסי?…מה היה?״,שאל במהירות
הורדתי את ראשי…רק לא רוצה להזכר מה עשו לי שם…
״היי…זהו,זה נגמר״,אמר והרים את ראשי
״הכל נגמר עכשיו״,אמר בלחש
עברתי מלה בדיקות,כולם דאגו לי ודיברו איתי לאט,אך כל האנשים האלה מכירים אותי
וכשהכל נגמר סוף סוף יכלתי לחזור הביתה
״שון עוד מעט יבוא…לקח לי זמן להשיג אותו היום״,אמר אבי
״מה?…מה קרה כל הזמן הזה?״,שאלתי מבולבלת
״היה לכולנו קשה מאוד…״,אמר
לפתע הדלת נפתחה ושון עמד בפתח הדלת,הוא היה בשוק
״זה לא חלום?״,אמר בדמעות והתקרב אלי במהירות הוא חיבק אותי חזק ושנינו בכינו
התגעגתי אליהם כל כך…
שון נתן לי בגדים והלכתי להתלבש
הסתכלתי על עצמי במראה,בשירותי הבית,הייתי זוועה…שערי ארך הוא היה יבש ומגעיל,פני רזות ומחוסות במכות,כמו שאר גופי…כל מכה הייתה זכר קשה…צלקות מסכין,כל גופי…נזכרת בכל רגע וכששמעתי דפיקה התלבשתי מהר
לבשתי ג׳ינס גופיה לבנה,ומעליו קפוצ׳ון חום,נעלי אולסטר חומות ויצאתי
יצאתי מהחדר שון ואבי דיברו בניהם ואז שתקו
״מוכנה?״,שאל אבי בחיוך קטן
הנהנתי ויצאנו
כשיצאנו מהבית חולים הייתי מוםתעת לזה שחיכו לי עיתונים
״לוסי..זה נכון שחטפו אותך?״,שאלה איזה מראיינת
אבי תפס את ידי והכניס אותי במהירות לאוטו
״מאיפה כל האנשים האלה יודעים אלי?״,הסתכלתי אל שון ואבי ושאלתי
״לוסי נדבר על זה פעם אחרת…״,אמר אבי והתרכז בנסיעה
לא הבנתי כלום…אבל הייתי עייפה מלחשוב
הנחתי את ראשי על כתיפו של שון ונרדמתי
״קומי!״,שפך עלי מים קרים אחד החוטפים וצעק
פתחתי את עיני..כשהוא משוך אותי ומקים אותי
״מי אתם?״,שאלתי מובהלת
״סתמי״,אמר ותפס בידי
נכנסו לאיזה משרד ואיזה בחור מובגר ישב שם
״לוסי…איזה הפתעה״,אמר וקם
החוטף שיחרר אותי ויצא מהחדר,הוא השאיר אותי איתו לבד
״מה אתם רוצים מימני?״,שאלתי בדמעות ומחבקת את עצמי
״ששש…הכל בסדר עכשיו״,אמר והתקרב אלי
״איפה אני?״,שאלתי
״את שואלת הרבה שאלות לוסי״,אמר בעצבנות והיה קרוב אלי
הוא ליטף אותי ועלה עד שהגיע לפני
״את כל כך יפה״,לחש לי ונישק אותי בקלות על הלחי
ואז קרע לי את החולצה
קמתי בבהלה והבנתי שזה היה רק זכר…שהכל נגמר
תגובות (8)
המשךךךךך
שהיא תחזור לליאם
יא מושלם אני מתה על הסיפור הזהההההההההה
אמאא איזה מושלםם תמשיכיי!!
שמע ישראל מסכנה תמשיכיייייייייייייייייייייייייייייייי
יואוו מושלםם תמשיכי
ואו! סיפור כזה לא קראתי הרבה זמן.. הפתעת!
אמג תמשיכיייייי דחווווף אני קראתיעכשיו ברצף את שתי הסיפורים שלך הם מושלמים תמשיייכיייי דחווווופפפווווששששש!!!