״עד שהמוות יפריד בינינו״ עונה 2 פרק 4

״לאן?״,שאל שון ברגע שבאתי לקום
״אני הביא את זה במקומך״,אמרה ג׳ס ליפני שהספקתי להגיב
״אני בסך הכל הולכת לשירותים״,אמרתי והסתכלתי קצת עצבנית,כל היחס הזה חונק,הם דואגים לי יותר מידי…אפילו כדי לקחת את השלט שמול הפרצוף שלי הם רבים כדי לתת לי אותה
עבר שבוע מאז היום שחזרתי..ולרגע אחד אין לי רגע לבד,אפילו בלילות כשאני עדיין חולמת על מה שקרה אני צועקת וישר שון ואבי באים…
וליאם…אני מתעלמת ממנו,או בורחת ממנו,פעם זה היה הדבר שהכי הייתי צריכה,ועכשיו זה סתם הכל נהרס מאז…אולי כי אני מרגישה שבגדתי בו,עברתי כל כך פעמים אונס…ואני מרגיש מגעיל מרק לחשוב על זה
הסתכלתי מאחורי כדי להשגיח שהם לא עוקבים אחרי גם כדי ללכת לשירותים,וברחתי יצאתי לחצר
התנשפתי והתחלתי להתקדם לעבר הבריכה
״ככה את רוצה להרוג את עצמך?״,הבהיל אותי מייקל כשהוא יושב על הגדר של הגינה ומעשן
״ואתה תכננת להרוג אותי בהתקף לב ואז טביעה?״,שאלתי בעצבנות מנסה להרגיע את עצמי
״ואוי..לוסי לא ככה הכרתי אותך״,צחק וירד מהגדר
״מצטערת…״,אמרתי והתקרבתי אליו
״מה שוב הלחץ של כולם?״,שאל
״סוג של״,אמרתי וחטפתי מידו את הסיגריה שלו
״פשי…מעשנת,רק תעשי לי טובה אל תגיד לליאם שנתתי לך אחרת הוא ירצח אותי״,צחק והסתכל אלי
״אני לא כזה הולכת לגלות לכולם שחטפתי סיגריה מחוץ לבית שלי…וממש אני צריכה את הדאגות של ליאם״,התעצבנתי והוצאתי עשן מפי
״לוסי?״,שמעתי את אבי וזרקתי מיד את הסיגריה,קצת נשרפתי אבל הייתי יותר לחוצה מאשר שהרגשתי את הכאב
״מממ?״,שאלתי ומייקל צחק
״הכל בסדר?״,שאל
הנהנתי בחיוך בזמן שמייקל צוחק
״אוקיי..״,ענה במבט מוזר וחזר לבית
״לוסי…מתי תלמדי לא להסתבך״,צחק מייקל ולקח את ידי
הוא שם לי מים על הכוויה
״עכשיו בסדר?״,שאל בחיוך
״כן…תודה״,חייכתי
״מייקל צ׳ארלי קורא לך״,אמר ליאם והסתכל עלינו קצת עצבני
״אוקיי…ביי לוסי״,קרץ לי והלך
״היי…״,אמרתי ביבוש
״לוסי…אני רוצה לדעת מה הבעייה״,התקרב אלי ואמר
״אמ…כלום״,אמרתי
״אני לא טיפש…,מהיום שחזרת את מתעלמת מימני ובקושי מדברת איתי״,התקרב אלי ואמר בקול נהלב
״מה ציפית ליאם?…שמיד אני הקפוץ אליך נרגשת?…אתה חושב שכל זה בכלל קל לי?״,אמרתע בכמעט צעקה
״כן אבל בישביל להיות עם מייקל…זה זה לא הפריע לך״,התעצבן והלך
שכחתי עד כמה הוא יכול להיות קנאי
״לאיפה נעלמת?״,שאל שון
״למה אתה מתכון לאיפה הייתי שנה או לאיזה הייתי ליפני כמה דקות?״,שאלתי בעצבנות
ג׳ס הסתכלה אליו כמו שהוא הסתכל אליה והם לא הבינו
גילגלתי עיינים ועליתי…סגרתי את הדלת ונשכבתי על המיטה
הלוסי של לוסי מתה!…היום אני הלוסי שבחיים לא מוותר ואני התנקם בכל מי שהרס לי את החיים במשך שנה!….ואני התחיל בדן הזה
הסתכלתי אל עמוד בעיתון והייתה את התמונה של דן,זה שאנס אותי והתעלל בי