״סיפורי ערסים – ליאן ודניאל ״ פרק 5

אני בדרך כלל לא אמורה לכתוב עוד פרק להיום אבל…☺️
————

״ליאן?״,תומר עמד בפתח הדלת וחיכה לתשובה
״מה?״,עניתיי עייפה
״נו מה עובר עליך…״,שאל והתקרב אלי
״אני בסדר…זהו,נתתי לך תשובה עכשיו תחזור לחיים שלך!״,אמרתי לו
הסתובבתי בחזרה לשולחן הכתיבה וחיפשתי משהו
״אה…ליאן אל תשחקי איתי משחקים דברי ועכשיו!״,תפס את ידי וצעק עלי
״מה אכפת לך פתאום?…אתם נהנים לכם במסיבות,אני צריכה לרדוף אחרי אוראל כמו כלבה טובה בזמן שהיא משפילה אותי ועושים ממני צחוק…בזמן שאתם הולכים להנות לכם!…דיי נשבר לי תטפלו בעצמכם כבר!״,צעקתי
״אה…״,התחיל לומר בקול רגוע
״כואב לי הראש צא…״,אמרתי
״ליאן..״,התחיל לומר
״צא!״,צעקתי והוא יצא…
העפתי איזה ספר ומשהו עף לצד השני
התמונה של אמא…אם היא הייתה כאן היא הייתה יודעת מה להגיד לי….

למחרת
״היי״,אמר לי דניאל וישב מולי בספריה
״היי(?)״,הרמתי את ראשי לכמה שניות וחזרתי לקרוא
״רצינית בלימודים?״,שאל בחיוך
״אמ…אתה צריך משהו?״,שאלתי
״סתם…למה את כזאת תוקפת״,שאל
״כי אני מנסה ללמוד כמו שאתה רואה״,התעצבנתי
״אה אלי לא עובדים דבר ראשון…באלך לספר לי מה עובר עליך?״,שאל
״למה כל כך אכפת לך לדעת מה עובר עלי?…זה מענין אותך בכלל?״,שאלתי עצבנית
״אה תני לחשוב…לא״,אמר
גלגלתי עיינים
״סתם תירגעי יא עצבן…מישהו עושה לך בעיות?״,שאל
״בנתיים זה שעושה לי בעייות זה אתה!״,אמרתי עצבנית וקמתי
״טוב…אך שבאלך״,אמר וקם
סדרתי את הדברים בתיק ויצאתי מהספרייה ,התקשרתי לנתי שיבוא לאסוף אותי וחיכיתי ליד השער
״לא אמרתי לך משהו?״,שירה עמדה מולי עם איזה חבורה
״מה את רוצה?…לכי תחפשי את חבר שלך״,אמרתי והלכתי לצד השני
״אני רוצה אבל פשוט…את עומדת באמצע״,אמרה והתקרבה אלי
״תעשי לי טובה לכי תחפשי חיים!״,אמרתי ודחפתי אותה כשהיא התקרבה אלי מאיימת
״יא חתיכת כלבה את מתה!״,צעקה עלי ותפסה לי תשיער
החרא הזאת הייתה חזקה ועוד שני דפוקות התנפלו עלי גם
״איתי לא מתעסקים!״,צעקה עלי ודחפה אותי על הגדר,נותנת לי מכות
״שירה!״,שמעתי קול מוכר צועק ומתקרב
״אוף מפה זה לא ענינך!״,צעקה אליו
״תעופי מימנה ועכשיו!״,צעק עליה
היא שיחררה אותי ונעשנתי על הגדר
״יש לך מזל היום״,אמרה והיא הלכה
״את בסדר?״,דניאל שאל מודאג
״עזוב אותי…״,אמרתי לו…
זה אף פעם לא קרה לי…אף פעם לא רבתי מכות ובכלל על גבר!!
וגם לעולם לא בכיתי ועוד בכלל ליד גבר
״ליאן״,התחיל לומר
״דיי דניאל…עזוב הכל בסדר…מה לי ולך?…לך תחפש תחברים שלך״,אמרתי עצבנית
״למה את מרחיקה ממך אנשים?״,שאל אותי
הסתכלתי עליו….ושתקתי
״ליאן?״,נתי צעק לי מהאוטו
״אני צריכה ללכת…״,אמרתי
״ליאן..״,אמר
״דניאל עזוב…״,אמרתי לו והתקדמתי לעבר האוטו
״מה קרה לך?״,שאל
״פשוט תסע!״,אמרתי לו
״לא נוסעים עד שאת מספרת לי מה קרה״,אמר
״רבתי מכות עם מפגרות שמח?״,אמרתי עצבנית
מה נסגר עם כולם?…מעלים לי תעצבים
״מי אלה?״,שאל
״אני הלך בסוף הביתה ברגל״,אמרתי
״בסדר אבל את מסבירה לי בבית״,אמר והתחיל לנסוע
נסענו לבית ומיהרתי לחדרי…רוצה לשכוח תיום הנורא הזה