״סיפורי ערסים – ליאן ודניאל ״ פרק 24 + 25
ישבתי בסלון,שומעת את אדיר צורח ורב עם מישהו
הלכתי לעבר החלון וראיתי את אדיר צועק עליו
״אני רוצה את זה עכשיו מה לא מובן בזה?״,צעק אליו
״תחכה קצת…הוא הבטיח שהוא יביא לך את הכמות שצריך״,אמר לו קצת מובהל
״זה לא מענין אותי!״,צעק עליו
״תגיד התחרפנת?…חכה בסבלנות כמה ימים ותקבל..״,אמר עצבני
אדיר התחיל להתעצבן ולהשתגע,הוא העיף כל דבר שראה
״אתה יודע…תגיד לבוס שלך שיש לי מסר בישבילו!״,אמר אדיר
הבחור לא הבין עד שאדיר הוציא סכין…ודקר אותו
אדיר ראה אותי מהחלון והתחיל ללכת
מיד התרחקתי מהחלון,הייתי מובהלת,מפוחדת,.,אני לא מאמינה שהוא דקר אותו
צרחות של שכנים נשמעו בכל מקום
״תתקשרו לאמבולנס!״,צעקה איזה אישה
אדיר נכנס לבית והסתכל עלי
״בואי הולכים מפה!״,אמר לי
התרחקתי ממנו
״אני לא הולכת לשום מקום…״,אמרתי
״אוראל אל תשחקי איתי עכשיו…קחי תבגדים שלך״,אמר לי והוציא תיק,הוא הכניס הכל בלחץ
״לא!…אני לא באה לשום מקום..״,אמרתי
״את יודעת מה?…בסדר,תעשי מה שבאלך…ברגע שהשוטרים יתפסו אותך תזהרי ממני אם את מספרת להם משהו!״,אמר ותפס את ידי בחוזקה
״אני לא קשורה לכל זה!…״,אמרתי לו עצבנית
״או כן חמודה!…היית איתי וראית הכל…אבל ברגע שתספרי…החיים שלך בידיים שלי!…וככה גם אחותך והאחים שלך!״,אמר לי
״אני שונאת אותך!״,צעקתי אליו ודחפתי אותו
הוא לקח את התיק שלו ויצא במהירות מהבית
התחלתי לבכות ולהילחץ,נתתי לעצמי ליפול כשאני נעשנת על הקיר…למה!…למה החיים כל כך קשים!!
אחרי כמה דקות שישבתי על הרצפה וראשי על ברכי…קמתי
חיפשתי עוד כדורים ולקחתי…
לקחתי בקבוק וודקה ושתיתי עם הכדורים…אין טעם יותר לחיות…אני ממזמן מתתי…
אין לי אף אחד יותר…והם בחיים לא יסלחו לי שוב…
נשכבתי על המיטה,דמעות זלגו מעיני ושתיתי עוד ועוד….
מנקודת המבט של ליאן
״ליאן?…״,תומר דפק בדלת חדרי ונעמד בפתח
״אה..?״,שאלתי וסגרתי את המחשב
נלחצתי ברגע אחד שאני משקרת לתומר…הוא בחיים לא יסלח לי על זה…ובחיים לא ידבר איתי
״תומר אני…״,התחלתי לומר
״מה…?״,שאל
״אני חייבת לספר לך…״,אמרתי והורדתי את ראשי
״מה קרה?״,שאל לא מבין
״אני…״,הסתכלתי עליו מובהלת…אין דרך אחורה…
״את מה?…דברי את מלחיצה אותי״,אמר לי
״אני בהריון…״,אמרתי לו ודימע זלגה מעיני
המבט שלו השתנה לעצבני ומודאג
״את עובדת עלי נכון?״,קם ושאל
הסתכלתי עליו, והמבט זה היה ברור
הוא שתק…הוריד את ראשו ורק שתק
״היי תומר ליאן…מצאו את אוראל״,אמר לנו אבי בלחץ
״מה?!״,אני ותומר אמרנו ביחד
״באו…נלך לבית חולים…״,אמר והלך
הסתכלתי על תומר והוא עלי,ואז הוא יצא
״מצאנו אותה בדירה קטנה…השכנה התחילה לדאוג,היא הייתה רגילה לשמוע צעקות…אז היא עלתה ומצאה את אוראל..״,אמר לנו השוטר
״היא לקחה כמות גדולה מאוד…זה פעם ראשונה שאוראל לוקחת סמים?״,שאל השוטר השני
״היא…השתנתה ברגע..אחד,הכל היה טוב עד איזה יום..״,אמר אבי
״שמעתם אולי משהו שקרה לה…היא לא התנהגה אחרת?״,שאל
״היא הייתה צועקת בלילות…אבל זה מה שאני יודע..״,נתי אמר
״אה…אוקיי,חוץ מזה…דקרו בחור למוות מתחת לאיפה שהיא הייתה,אנחנו חושבים שהיא קשורה לזה..״,אמר לנו
״מה?…מה פתאום,אוראל אולי אוהבת להציק וכל זה…אבל להגיע לזה שהיא רצחה מישהו…זה לא יאומן״,אמר נתי
״ברגע שהיא תתעורר נשאל אותה..״,אמר
״לא רגע…היא רק חוזרת לעצמה…תנו לה לפחות להתעורר כמו שצריך״,אבי אמר
״אנחנו מצטערים אדוני…אבל הבת שלכם מעורבת ברצח הזה…״,אמר
ואז הלך
התקרבנו לחדר שבו היא הייתה
היא ראתה את אבא שלי ושתקה,רק דמעות זלגו מעיניה
״אבא…אני מצטערת״,אמרה לו לבסוף
״הכל בסדר עכשיו…אנחנו נעזור לך״,אמר לה וחיבק אותה חזק
היא הסתכלה על שלושתנו במבט מצטער וכואב
״אני שמח שאת בסדר..״,אמר לה נתי לבסוף וחיבק אותי
״כן גם אני…״,תומר אמר וחיבק אותה
עמדתי במקומי…לא הייתי מסוגלת להסתכל עליה
״ליאן…״,אבי התחיל לומר
״כן אני מאוד שמחה שחזרת לעצמך..״,אמרתי לה אבל נשארתי במקומי
ושוב פעם…חזרה להיות ׳משפחה!׳
עד לפעם הבאה…
תגובות (1)
מושלם תמשיכי!! לא חייב להתייחס למי שכותב משהו פוגע את כותבת מושלם!!:)