״סיפורי ערסים – ליאן ודניאל״ פרק 9

״ליאן…״,העיר אותי תומר
״אוף אין לי כוח…״,אמרתי לו עדיין עיני עצומות
״את חייבת ללכת ללמוד…״,אמר לי
״ומה אתך?..מה אתה שונה ממני?״,שאלתי ופתחתי את עיני
״למה את אוהבת להתכווח על הבוקר…״,שאל עצבני
״למה אתה עצבני?״,שאלתי אותו
״אני עייף…ליאן קדימה לכי לבית ספר מבטיח לך לעדכן אותך אם יש משהו חדש לגבי אוראל״,אמר לי
״בסדר…״,עניתי וקמתי והוא יצא
התקלחתי מהר,עשיתי מחליק,לבשתי קפוצ׳ון שחור וג׳ינס,מגפים שחורות,לא היה לי כוח להתאפר
ירדתי תומר ישב מול הקפה שלו,שקוע,הוא נירא רע,הוא היה חיוור ועייף.
״תומר?״,שאלתי
״אה…אני רק מחפש תמפתחות ויוצאים״,אמר לי וקם
״הם כאן״,אמרתי ותפסתי אותם
״הראש שלי לא כאן מצטער״,אמר לי
״אני הלך ברגל תנוח״,אמרתי
״עזבי בואי ״,אמר לי ויצאנו

השיעור היה משעמם שנרדמתי,טוב הייתי גם ככה גמורה
״ליאן קומי״,לחשה לי לירון
פתחתי את עיני והרמתי את ראשי,הכיתה הייתה ריקה רק אני ולירון היינו
״נרדמת כל השיעור״,אמרה לי
״אוף ,ואוי אני גמורה״,אמרתי
״נתי אמר משהו?״,שאלה
״היא עדיין במצב סכנה״,אמרתי ושפשתי את עיני
התקשרתי ללירון כשישר חזרתי לבית,היא הייתה היחידה שיכלתי לדבר איתה על מה אני באמת מרגישה
״היא תיהיה בסדר״,אמרה
חייכתי,חיוך קטן וקמתי
״את באה?״,שאלתי
״אמ…כן שניה,תתקדמי ואני באה״,אמרה לי
כשיצאתי מהכיתה ראיתי את דניאל,קפאתי במקומי ועשיתי סיבוב לאחור…לא יכלתי לדבר איתו עדיין
הלכתי במהירות לשירותים,הסתכלתי על עצמי במראה,לחוצה ועייפה,התאפרתי קצת מייקאפ וסומק,כשיצאתי דניאל עמד ונעשן על הקיר
״למה את מתעלמת?״,שאל והתקרב אלי
״אני…אני לא מתעלמת״,אמרתי בגמגום
״ליאן מה הבעייה?״,שאל
״יש לי שיעור…״,התחמקתי
הוא תפס אותי והצמיד אותי לקיר,חוסם את דרכי עם שני ידו
״את לא הולכת מכאן עד שאת מספרת לי מה קרה״,אמר לי
״אני…כלום עזוב״,אמרתי
״ליאן!…זאת לא הייתה סתם נשיקה באותו ערב…אל תתחמקי מזה כאילו לא קרה כלום״,אמר לי
״מה הבעייה?״,שאל
״אני…מפחדת להיפגע…שוב״,אמרתי והורדתי את ראשי
״אני לעולם לא הפגע בך ליאן״,הוא שם את ידו מתחת לסנטרי והרים את ראשי,הסתכלנו אחד על השני
הוא התקרב אלי ונישק אותי,נשיקה עדינה ונעימה כזאת..
״זאת הוכחה ?״,שאלתי
״סוג של״,חייך
התנשקנו שוב
״טוב היה כיף ונעים עכשיו לכיתה״,אמר לי
״אני הולכת מתי שבאלי״,אמרתי
״את מצחיקה״,אמר
תומר התקשר אלי והלב שלי התחיל לפעום בחוזקה…רק שיגיד לי שאוראל בסדר
״ה..הלו?״,עניתי לו והסתכלתי על דניאל שהסתכל עלי קצת מודאג
״אה…ליאן כדי שתבואי…״,אמר לי
״אוראל בסדר?״,שאלתי לחוצה
״המצב שלה מדרדר…תבואי״,אמר לי
קפאתי במקומי,הטלפון התנתק והורדתי אותו מאוזני לאט
״מה קרה?״,שאל
״אני…חייבת ללכת לבית חולים״,אמרתי לחוצה
״חכי…ליאן מה קורה?״,שאל ותפס את ידי
״המצב של אוראל מדרדר…״,אמרתי לו
״מה?..מה קרה לה?״,שאל
״אתה יכול להקפיץ אותי לבית חולים?״,שאלתי
הוא הנהן ויצאנו,הוא נסע במהירות לבית חולים ורצתי
נתי ותומר לחוצים עומדים ליד החדר של אוראל
היו כמה רופאים בחדר
״תומר?״,התקרבתי ודמעות זלגו מעיני
״היי…״,אמר וחיבק אותי חזק
לפתע…..