״סיפורי ערסים- ליאן ודניאל״ פרק 8

מנקודת המבט של ליאן

״ליאן…קומי״,לחש לי תומר ופתחתי את עיני
הרמתי את ראשי וראיתי את הרופא מתקרב
״נו?״,שאל נתי לחוץ את הרופא
״מי אתם בישבילה״,שאל אותנו
״אחים שלה״,ענה תומר
״נו מה איתה?״,שאל נתי לחוץ ועצבני
״הכמות שאוראל לקחה מסוכן מאוד,ועוד לגיל הצעיר שלה…״,אמר
״ו..היא תיהי בסדר?״,שאלתי מבולבלת
״40% שהיא תחייה…״,אמר והייתי בהלם…אוראל יכולה למות..
״עושים לה כמה בדיקות עוד כמה שעות היא תתעורר,כדי לכם לחזור לבית שלכם אתם נראים גרוע״,אמר לנו והלך
נתי היה עצוב ועצבני,ותומר בשוק..
״טוב תומר תחזור עם ליאן…״,אמר נתי לבסוף
״אתה בטוח?״,שאל אותו
״כן…אתם צריכים לנוח״,אמר
״נחליף אותך מחר״,אמר לו תומר
״טוב…תנסו שוב להתקשר לאבא״,אמר לנו
הייתי בבועה שלי,מובהלת ולחוצה…אוראל אולי עומדת למות והפעם התחלתי להרגיש אשמה…אולי לא הייתי אחות מספיק טובה בישבילה?…אני אחותה הגדולה ואני צריך ללמד אותה…
״ליאן?״,נתי עמד מולי והוציא אותי ממחשבותי
״אמ..?״,שמתי את ידי מאחורי צווארי והסתכלתי עליו
״יהיה בסדר״,אמר לי וחיבק אותי
״תנוחי הרבה מבטיח לך להתקשר אם יש משהו״,לחש לי והתנתק מהחיבוק
הלכתי עם תומר

יצאתי מהמקלחת והתכוונתי לרדת לשתות קצת,עברתי ליד החדר של אוראל ותומר היה שם,הטא הרים את כל הרסיסים והבאלגן שהיה בחדרה..
״תומר…?״,התקרבתי לחדר והוא הרים את ראשו
״את לא ישנה?״,שאל אותי
״אמ..הלכתי לשתות״,אמרתי
״אה…כדי שתנוחי זה יעזור לך..״,אמר לי
״הצלחת להשיג את אבא?״,שאלתי אותו מעלמת ממה שהוא אמר
״עדיין לא…המזכירה שלו אמרה שהוא בישיבה חשובה״,אמר
״חשובה יותר מהבת שלו?״,שאלתי בטיפה עצבנות
״עזבי…קדימה ילדונת לכי לישון״,אמר לי
״חמ…אל תתלהב שאתה גדול ממני ב5 דקות״,חייכתי
״שקט!…תכבדי את אחיך הגדול״,צחק וקרץ לי
חזרתי לחדרי ונשכבתי,מיד שקעתי בשינה עמוקה