״סיפורי ערסים- ליאן ודניאל״ פרק 6

״מי נתן לך מכות?״,שאלה אוראל
״מה את רוצה?״,שאלתי עצבנית וסגרתי תמחשב
״לא חשבתי בכלל שאת תהיי זאת שתריב מכות מבנינו״,אמרה וישבה על קצה מיטתי
״רוצה מדליה על זה?״,שאלתי וקמתי
״מה את כזאת קרירה בזמן האחרון?…״,שאלה
״אוראל די…צאי מכאן״,אמרתי לה עצבנית
״אוקיי הדבורה מאיה…רק אל תהרגי אותי״,אמרה ויצאה
העפתי את הקופסת התכשיטים שלי לרצפה והמראה שהייתה אליה נשברה….
אך החיים ניהיו כל כך קשים בין רגע?
הרמתי את כל הדברים שנפלו והרגשתי עקיצה בידי,דם זלג במהירות מידי.
בכיתי לא מהכאב של החתך אלה אל שאני כבר שונאת את החיים….
אל שאני מתגעגעת לאימי
״ליאן?״,הרמתי את ראשי וראיתי את תומר עומד בפתח חדרי
״מה?״,שאלתי ויבשתי את הדמעות במהירות
״את בסדר?״,שאל והתקרב אלי
״כן…לא…לא יודעת״,אמרתי והנחתי הכל בקופסה,קמתי במהירות והנחתי את הקופסה בעצבנות
״היי סתכלי עלי״,אמר ברוגע וסיבב אותי אליו
״מה?״,שאלתי בקול חלש והורדתי את ראשי
״מה קורה איתך?״,שאל ושם את ידו מתחת לסנטרי ,ומרים את ראשי
״אני לא יודעת…הכל ניהיה פתאום…קשה״,אמרתי
״טוב קודם נטפל בחתך ותגידי לי הכל״,אמר בחיוך קטן

״יאלה לקום כולם…עושים מסיבה״,אמר תומר ואוראל ונתי הסתכלו עליו
״מי אתה?״,שאלה אוראל ותומר צחק
״אוראל מסרבת למסיבה?״,נתי שאל אותה
״סתמו…טוב הלכתי להזמין״,קרצה לנו ורצה לחדרה
״לא טוב!…היא תזמין אפילו את השכנה שושנה״,אמר נתי וצחקנו
״היית מת!..אבל נכיר לך אותה״,צעקה אוראל מלמעלה
היה קצת טוב לדבר עם תומר…הרבה זמן לא דיברנו כמו פעם..
אוראל נרגע קצת השבוע,היא אפילו התחילה להשקיע בלימודים והיא הייתה במצב רוח טוב
ברגע שהתחיל להיות חשוך בחוץ הבית התחיל להיות מפוצץ
נתי כמובן הביא אלכוהול
הייתי עם לירון ואיזה ידיד שלה בשם ישראל
״עדיין לא הבנתי מה עושה בחורה יפה כמוך רווקה״,אמר ישראל והסמקתי
״די ישראל אתה מביך אותה״,צחקה לירון והוא אחרי
״לא אבל באמת…מה את עושה לבד?״,שאל אחרי שנרגע
״אמ…לא יודעת,כנראה הבנים בגילי יותר מידי טיפשים״,אמרתי
״אני אמור להעלב?״,שאל
״לא…מבאס שאם לא כמוך״,חייכתי
״הופה הופה מה קורה פה״,אמרה לירון בחיוך
״אמ…אני הולכת להביא שתיה״,אמרתי וקמתי
״היי״,אמר דניאל
״היי״,אמרתי והמשכתי ללכת
״למה את כזאת?״,שאל אותי
״כזאת מה?״,שאלתי
״מתעלמת…עצבנית…כאילו עשיתי לך משהו רע״,אמר
״זה…זה לא נכון״,אמרתי והורדתי את ראשי
״אז באלך להסביר?״,שאל
״זה מסובך״,אמרתי ועזבתי תכוסות רציתי ללכת,יצאתי מהבית לכיוון הבריכה וחיפשתי מקום שקט
״זה מסובך?…או שפשוט זה נכון?״,שאל אותי
״מה אתה רוצה מימני?״,שאלתי והסתובבתי
״אני?…כלום״,אמר בהיסוס
״אוקיי,אז ערב טוב לך״,אמרתי והתחלתי ללכת,אך הוא עצר אותי וסיבב אותי אליו
הוא נישק אותי בהפתעה,נשיקה נעימה ועדינה,בין רגע כל העצב והקושי נעלם,פרפרים בבטן והתרגשות עלו בי….