״סיפורי ערסים – ליאן ודניאל״ פרק 2

״מה אתם אומרים?״,שאל אבי בחיוך כשנכנסנו לבית
״ואו…גדול!״,אמרתי בחיוך
״זה נירא כמו בית..״,אמרה אוראל משועממת ועלתה
״החדר שלך למעלה״,התעלם אבי מדבריה וחייך אלי
עליתי,החדר היה יותר גדול מהקודם.
כבר שמעתי את השירים הרועשים של אוראל,חושבת שהיא לבד בבית הזה…אבא שלי יצעק תוך…3….2….1..
״אוראל המוזיקה!!״,צעק אבי
היא כיבתה תמוזיקה ויצאה מהחדר בטרירה
יצאתי גם אחרי שסידרתי קצת את הכל בחדרי
״טוב ילדים אני צריך ללכת לעבוד…״,אמר אבי
״כל כך מהר?…רק הגענו לבית״,אמרתי
״מצטער…״,נישק את ראשי ולקח תמפתחות של האוטו ויצא
אוראל ירדה לבושה בחצאית מיני ירוקה,גופיה לבנה,ונעלי בובה לבנות.
״לאן זה?״,שאל נתי
״לצאת מהכלא מותר?״,שאלה ושמה שפתון
״את ממש לא תצאי!…ובכלל לא ככה״,אמר
״לא שואלת אותך״,אמרה ודחפה אותו מדרכיה
״אוראל!״,תפס את ידה בעצבנות
״תשחרר יא מפגר!״,צעקה אליו
היא השתחררה ויצאה מהבית
״ואת?…לא יכולה קצת להעיר לה?…איזה אחות את?״,שאל נתי עצבני כולו,בחיים הוא לא דיבר אלי ככה
״נתי תרגיע…״,הרגיע אותו תומר
הוא יצא לחצר ליד הבריכה ועישן
״הוא לא התכוון…״,אמר לי תומר
״אני יודעת…טוב אני עולה לישון״,אמרתי לו ועליתי

מנקודת המבט של אוראל

הלכתי בשכונה,סתם הסתובבתי,מףאיזה בחור נירא בן 30 פלוס,הסתכל עלי.
״יש לך אש?״,שאלתי אותו בכוונה להדליק אותו
״בישבילך יש לי הכל בובה״,אמר לי בחיוך
חייכתי והוצאתי סגריה
״לא צעירה מידי בישביל לעשן?״,שאל
״אני בת 17.5״,שקרתי בחיוך גדול
תמיד חשבו שאני יותר גדולה מליאן,הייתי גבוה ומבוגרת לגילי,עוד דבר טוב…
״באלך..לשתות משהו?״,שאל אותי
״אמ…למה לא?״,חייכתי והתחלנו להתקדם לעבר ביתו
נכנסנו לבית שלו,וישבנו בסלון שלו,כוסות תה קר מונחות על השולחן
״אז מה?…מה עושה בחיים?״,שאל אותי בחיוך והסתכל על רגלי החשופות
״ממ הרבה דברים״,חייכתי בשובבות
״אוהב את זה…״,חייך
הוא שם את ידו על רגלי והתקרב לאט,הוא נישק אותי בעדינות ואני זרמתי עם זה,הוא נשכב מעלי מוריד את הגופיה וקרה מה שקרה…

חזרה לנקודת המבט של ליאן

ישבתי בחדרי,הסתכלתי קצת על התמונות של אימי,היא הייתה מהממת,שיער בלונדיני גלי כזה ועינים ירוקות,אבא תמיד אומר שאני הכי דומה לה…
התמונה הזאת כשהיא מעודדת את הקבוצה של אבא,הוא היה אומר לי שזה היום הכי טוב שקרה…וזה היום שבו אמא הייתה בהריון מנתי
כמה חודשים אחרי זה הם התחתנו…
״אפשר להכנס?״,שאל נתי הסתכלתי עליו לשניה והנהנתי
״אני מצטער על מקודם….זה לא מה שרציתי להגיד״,אמר לי
״אני יודעת״,חייכתי
״מה את עושה?״,שאל וישב לידי מביט בתמונות של אמא שלנו
״תמיד אהבתי את התמונה הזאת״,אמר בחיוך
אמא לבושה בשמלה לבנה,יושבת על נדנדה.
״גם אני״,חייכתי ודימע יצאה מעיני
שמתי את ראשי על נתי,איזה חצי שעה דיברנו על אמא ומה שהוא זכר,עד שהוא נזכר באוראל
״עדיין לא חזרה״,אמר מודאג
״היא בטח תחזור עוד דקה״,אמרתי וירדנו
״אני החפש בשכונה״,אמר
לפתע הדלת נפתחה ואוראל נכנסה
״תגידי את סתומה?…איפה היית?״,שאל נתי עצבני
״ואוי אל תשגע אותי״,אמרה והתקדמה לעבר המדרגות
״שאלתי שאלה״,צעק
״אל תצעק עלי בכלל!…ועניתי…אל תשגע אותי״,אמרה בזלזול ועלתה
התיאשנו כולם ועלינו לישון

למחרת

״קומי ילדה״,אמר לי תומר בלחישה
״אוף למה אתה מעיר אותי…חלמתי על הנסיך שלי״,פתחתי רק עיין וחזרתי לישון
״כן עד שהמלך שלך העיר אותך״,נשכב לידי
״השטן שלי!״,אמרתי בחיוך ובעיינים עצומות
״לא שמעתי טוב״,אמר והתחיל לדגדג אותי
״לא!…תומר די! …אתה יודע שאני שונאת דגדוגים ועוד בכלל על הבוקר!״,צעקתי ותפסתי את ידו
״אז תגידי ׳תומר האח הכי מושלם!״,אמר ודיגדג אותי
״תומר הכי מכוער!״,צעקתי צוחקת והוא המשיך לדגדג אותי
״דיי!…סליחה נו…תומר האח הכי מושלם!״,צחקתי והוא הפסיק
״או או ילדה טובה!״,אמר לי וקם
״תמות!״,צחקתי וזרקתי עליו כרית
הוא יצא מהחדר וקמתי,הלכתי להתקלח,עשיתי פן,לבשתי ג׳ינס שחור,חולצת בית ספר וורודה ונעלי בובה וורודות
התאפרתי קצת ויצאתי
״בוקר!״,אמרתי וצעקתי בכוונה לנתי,בלילה הוא יצא לאיזה מועדון והלך לשתות,הוא חזר ב3 לפנות בוקר
״סתמי!״,צעקה אוראל,היא ישבה על השיש כמו כל בוקר ואוכלת כריות
״באלכן לסתום?״,התעצבן נתי ושתה מהקפה שלו
תומר רק צחק והסתכל עלינו
״טוב זזים?״,שאלה אוראל וקפצה ממקומה
היא לבשה ג׳ינס קרעים,חולצה לבנה שחשפה את הבטן וקצת את החזה שלה,דוחה!
״ככה את הולכת לבית ספר?״,תומר שאל אותה
״יש לך בעיות אם זה?״,שאלה בגלגול עיינים וקמה
נתי לא דיבר איתה בכלל,הוא היה עצבני רצח עליה,היה לו נימאס כמוני כבר מההתנהגות של אוראל
נכנסנו לאוטו,אוראל כמובן יושבת קדימה,ושמה שירים חזקים,נתי כיבה והיא שוב הדליקה,והם רבו במשך 5 דקות על זה,אוראל הזאת יואו!!
״טוב יאלה חלאס!״,צעק תומר
כמו תמיד אוראל נצחה ונתי התחיל לנסוע…
הגענו לבית ספר,אוראל אהבה לעשות הצגות ולמשך תשומת לב,היא הלכה בהליכה של סנובית מזיזה תתחת שלה שכמעט יצאו לבנים את העיינים
נתי תפס את ידה בחוזקה
״אני מציע לך להירגע ועכשיו אוראל!…זה ממש לא ילך טוב לך״,אמר לה באיום
היא גלגלה עיינים והשתחררה,ממשיכה ללכת ומדליקה בנים
אני חיפשתי את הכיתה שלי,תומר ואני בכיתה נפרדת..
כשנכנסתי קבוצת בנים ישבו על השולחנות,שנים מהם זרקו כדורי ניר על שני בנים.
כשהתקרבתי לאחת השולחנות אחד מהם פלט שריקה וכולם הסתכלו
״כוסית מולנו״,צעק באיזה קול ילדותי
״שלום לך בובה״,אמר לי אחד מהם וישב לידי
״באלך לזוז קצת?…אתה חוסם לי תאוויר״,אמרתי מבלי להוריד מאוזני את האוזניות
״רד מזה גל…היא מעונינת בי״,השני אמר וישב על השולחן
התרחקתי ונעשנתי לאחור
״אז מה יפה?…אך זה שאין יפות כמוך כאן?״,שאל אותי
״אך זה שאני מוקפת בחמורים?״,שאלתי עצבנית
הם צחקו ואני קמתי
ישבתי ליד איזה נער שמקודם זרקו עליו ניירות
הוא הסמיק ובחן אותי…ואוי אנשים מוזרים!
״ניראלי הבובה האמריקית בקטע של חנונים!״,צעק הבחור בשם גל וכולם צחקו
״לרדת מהשולחנות״,המורה נכנסה
אחריה תלמידים נכנסנו והאחרונים…איזה נערה אחת עם שיער בלונדיני צבוע נכנסה,לידה היה נער שהיה לי מוכר…ברור!…זה הדפוק מהשדה התעופה
הוא ישב ליד הבלונדינית וזרק לי מבט קצר,נתן כייף לחבר שיושב מולו ונעשן לאחור
״לפני שאני מתחילה אני רוצה שתכירו…זאת ליאן,היא באה אלינו מהמאריקה״,אמרה המורה
״דניאל מספיק לדבר!״,צעקה על הבחור הדפוק מהשדה התעופה,הוא דיבר עם הבלונדינית.
״מצטער״,אמר לה בחיוך וקרץ לי
התרכזתי בשיעור,ואז קיבלתי פתק
׳רוצה אולי שאני הקרר אותך שוב?׳,הסתובבתי וראיתי את דניאל כשראה שהבנתי שזה הוא הוא צחק עם כל החבורה הדפוקה שלו
חתיכת ערס מפגר!!
״אל תתרגשי ממנו…הוא מתחיל עם כולן״,אמרה איזה נערה שישבה מולי
״מה שתגידי..״,אמרתי
״אני לירון״,חייכה
״ליאן״,חייכתי
השיעור נגמר סוף סוף!…התקרבתי ללוקר שלי ו….