״סיפורי ערסים-ליאן ודניאל״ פרק 17

מנקודת המבט של ליאן

ישבתי בחדר עם דניאל עד שתומר נכנס…
הוא הסתכל עלינו כמה שניות וניהיה עצבני ואז יצא
״תומר..״,צעקתי אבל הוא כבר יצא
״אני חייבת ללכת אליו…״,אמרתי לדניאל
״את לא יכולה לעמוד עדיין…״,אמר דניאל ועצר אותי
״אני חייבת..״,אמרתי וקמתי בכל זאת
הרגשתי חלשה אבל הייתי חייבת לתפוס את תומר
הוא התחיל להתרחק במסדרון הארוך הזה ואני התחלתי להתקדם וללכת במהירות
״תומר תחכה..״,אמרתי לו והתחיל לכאוב לי
הוא הסתובב בפרצוף מודאג
״תחזרי למיטה״,אמר לבסוף
״תקשיב…לי״,אמרתי והתקדמתי ואז התחיל ממש לכאוב לי ונפלתי
״ליאן!״,שניהם צעקו משני הצדדים
הם רצו לעברי ותומר התקרב ראשון כי הייתי כמעט קרובה אליו
״תומר תקשיב לי…״,אמרתי חלשה
״דיי…נדבר אחרי זה״,אמר
דניאל התקרב ועזר לי לקום,הוא הרים אותי ותומר זרק לו מבט עצבני
הוא השכיב אותי על המיטה וקראה לרופא
נשארתי עם תומר בחדר שהיה עצבני
״מתי התכוונת לספר לי?״,שאל
״אני לא יודעת…אבל ידעתי שתתעצבן״,אמרתי
״להזכיר לך מה היה פעם קודמת?״,שאל עצבני
״די..״,אמרתי בעצב והורדתי את ראשי
״את חייבת להכניס לעצמך לראש שתיפוסים כאלה…זאת לא אהבה!״,אמר לי
״למה אתה אומר את זה?…קשה לך לראות אותי מאושרת לרגע?״,שאלתי עצבנית ודמעות זלגו צעיני
״זה לא קשור ללא לראות אותך מאושרת ליאן…הוא שיחק בך״,אמר
״די אני כבר לא רוצה לשמוע…עזוב אותי״,אמרתי בדמעות והסתובבתי לצד שני
שכבתי ונתתי לעצמי לבכות…הוא לעולם לא ישכח ולא יתן לי לישכוח את היום הנורא הזה!

״ליאן אסור לך ללכת שבוע שלם!…את תהיי צריכה להישאר במיטה״,אמר לי הרופא
״אני לא יכולה לחזור הביתה?…שם אני הנוח כמו שצריך״,אמרתי
״את צריכה להיות תחת השגחה למקרי שיהיה משהו״,אמר והסתכל עלי
הורדתי את ראשי בעצב
״תודה דוקטור״,אמר נתי והרופא יצא
״היי זה יעבור מהר שבוע את תראי״,אמר לי וחייכתי,חיוך מזויף כמובן
בערב לירון באה לבקר אותי אם עוד חברה טובה וכמה ידידים
הם הזמינו פיצה וצחקנו
תומר לא בא לבקר כמה ימים וככה העדפתי….לא רציתי לראות אותו בנתיים
אוראל אני בקושי רואה אותה היא מסתובבת עם החבר החדש שלה
ונתי נישאר איתי בלילות…לא מתפלא שבכלל אבי לא בא לבקר,וורוניקה קופצת לבקר אותי קצת ומביא איתה דברים
אבא אמר שהוא יבוא הכי מהר שאפשר…
השבוע הזה עבר באמת מהר
שמחתי לצאת מהמקום הזה
אבל עדיין לא יכלתי ללכת לבית ספר,הייתי צריכה לנוח עוד כמה ימים בבית.

״אני יוצא…״,תומר אמר…אלה הצילים היחידות שאנחנו אומרים מאז
״ביי״,אמרתי מבלי להסתכל,הייתי שקועה בטלוויזה רואה שקרניות קטנות ויפות
הם כל הזוגות היו יכולים כמו בסרטים או בסיפורים..
דניאל בא אחרי עשר דקות שתומר יצא
״היי יפשלי״,אמר בחיוך ונישק אותי
״היי״,חייכתי
הוא ישב לידי ועטף אותי בחיבוק חם
ראינו כמה סרטים עד שנרדמתי עליו
ואז הוא העיר אותי
״אני צריך לזוז״,לחש לי ונישק אותי בלחי
״מממ אולי תישאר?״,שאלתי בקול עייף ורדום
״מצטער נסיכה שלי…אני חייב לזוז״,אמר לי
הייתי עייפה מלקום עד שהוא הרים אותי והעלה אותי לחדרי
״אני לא רוצה שתלך..״,אמרתי כשהוא השכיב אותי על מיטתי
״מבטיח אני חוזר..״,אמר
״ממ בסדר..״,אמרתי מבואסת קצת אבל זה לא נשמע
״אוהב אותך״,נישק אותי ויצא

מנקודת המבט של דניאל

יצאתי מהבית של ליאן…הלכתי לשתות קצת טיפה שיכור
והתקרבתי לביתי,בית גדול ובודד,תמיד יש כאן מסיבות ואני מזמין חברים..אבל הפעם רציתי להיות לבד
״הפתעה״,שמעתי קול מוכר כשהדלקתי את האור
״רבקה?״,שאלתי מופתע
״התגעגעתי אלי?״,שאלה בחיוך
״מה את עושה כאן?״,שאלתי עצבני
״באתי לראות אותך…אתה לא שמח?״,שאלה בחיוך וקמה
״את מאבדת את הזמן שלי ואת שלך…לכי״,אמרתי
״אוי דני למה אתה כזה קריר?״,שאלה והתקרבה אלי
״מה את רוצה?״,שאלתי עצבני
״התגעגעתי אליך..״,אמרה וחיבקה אותי אך לא החזרתי לה חיבוק
״עזבי אותי וצאי מכאן..״,אמרתי עצבני והצאתי בירה מהקרר
״אתה השתנת…הכרת מישהי?״,שאלה בחיוך
למי שלא הבין רבקה הייתה אהבת חיי לפני ליאן…אבל אז הכלבה בגדה בי עם החבר הכי טוב שלי
״אתה תיפגע…אתה לא אחד של זוגיות רק של סטוצים״,אמרה לי ונצמדה אלי
״רבקה עופי מכאן!״,התעצבנתי עליה
״או או…עצבני אה״,חייכה והתקדמה לסלון
התחלתי לשתות מהבירה..,הסתומה הזאת לא רוצה לעוף מכאן?
״תירא את עצמך…אתה עדיין אוהב אותי..״,אמרה בחיוך ונצמדה אלי
״רבקה תעופי מכאן כבר!״,צרחתי עליה ותפסתי אותה
הייתי אולי שיכור כדי לדעת שאני כושה שטות?
היא העיפה את ידה ממני ונצמדה אלי והתחילה לנשק אותי ואני כמו מפגר?…זרמתי איתה
הצמדתי אותה לעבר הקיר והתנשקנו

מנקודת המבט של ליאן

התעוררתי בבוקר קצת מוקדם,אני יושנת יותר מידי כבר!
וקמתי,התקלחתי בזהירות,החלפתי בגדים לסקיני ג׳ינס,וגופיה לבנה,קפוצ׳ון ורוד ואולסטר וורודות
רציתי קצת לצאת,לים ולאיזה מקום והכי…רציתי להיות עם דניאל ביום הגשום הזה
״לאן?״,נתי שאל
״ל…לירון״,שקרתי הוא לא ידע אל דניאל עדיין
יצאתי מהבית ולקחתי מונית,הגעתי לבית של דניאל שהיה קצת פתוח
ונכנסתי,התקדמתי לסלון והייתי בשוק ממה שראיתי
אני חולמת!…או יותר נכון זה רק חלום רע?…
התרחקתי ונתקלתי בשולחן שהעיר אותם
דניאל קם בבהלה ובמהירות והחזיק את ראשו
״ליאן?״,שאל מבולבל
יצאתי במהירות מהבית כשראיתי תכלבה הזאת קמה בחיוך גדול ושמה את החולצה של דניאל
״ליאן חכי!״,צעק דניאל מהבית שלו ואני יצאתי בריצה ובדמעות
״ליאן!״,צעק ורץ אחרי,הוא היה יותר מהיר מממהיר ממני ועצר אותי,חוסם לי את הדרך
״אני מתחנן תני לי להסביר לך״,אמר בעצב ותפס את ידי
״אל תיגע בי!״,צעקתי ודחפתי אותו
״זה…הייתי שיכור!..אני מתחנן ממך ליאן״,אמר בעצב וכמעט…בכה?
ההצגה הזאת שלו!..בכלל לא מענינת אותי!
המשכתי ללכת כשהוא קורא בשמי וצועק
חזרתי לבית בדמעות ותומר ישב בסלון
עמדתי בפתח הסלון בוכה ורטובה,ירד גשם בחוץ והמשכתי ללכת ברגל,הייתי כל כך פגועה..עייפה..מיואשת!
תומר קם במהירות מובהל והתקרב אלי
״היי מה קרה?״,שאל מודאג ושם אלי שמיכה
״אתה..צדקת..ואני מפגרת!״,אמרתי בעצבים
״היי די תירגעי..תסבירי לי״,אמר וישב לידי
״אני רוצה למות תומר!״,אמרתי בבכי וקברתי את ראשי בתוך הקפוצ׳ון הגדול שלו
הוא חיבק אותי חזק ועטף אותי בשמיכה כי קפאתי מקור
אחרי איזה חצי שעה של דמעות ולא רציתי להשתחרר מתומר,הדמעות התיבשו והתחלתי להירגע
״את רוצה לאכול משהו?״,שאל תומר
״לא…״,אמרתי בקול שבור
אוראל חזרה לבית עם חיוך מרוח על הפרצוף,וכשראתה אותי ירד לה החיוך
״מה קרה?״,שאלה מודאגת
״הוא…בגד בי״,אמרתי בקול חלש ועייף
ראיתי אך תומר ואוראל מסתכלים אחד על השני
״תקשיבי…מפגר עוד אחד!…יש היום מסיבה בבית של יסמין,בואי נלך לשם״,הציעה אוראל
״כן זה יעשה לך טוב..״,אמר תומר
״לא…״,אמרתי והדקתי את השמיכה על גופי
״נו ליאן…אל תכנסי לדיכאון בגללו…״,אמרה אוראל וישבה לידי
״אני מעדיפה להישאר במיטה…״,אמרתי
״קדימה..קומי ורוצי להתלבש!״,אמרה אוראל
״לא רוצה..״,אמרתי ונשכבתי
״קומי יא עקשנית!״,תומר אמר והרים אותי על כתיפו,הוא העלה אותי לחדר ואוראל צחקה
לירון באה אחרי כמה דקות שאוראל בחרה לי בגד יפה…סוג של סקסי כזה…ילדה הזויה
״את זה!״,לבסוף אמרו ביחד
״כי ניראלך שנתי יתן לי לצאת ככה?״,שאלתי
״אמ…להזכיר לך אך החבאתי את זה?״,חייכה אוראל
לבסוף לבשתי שמלה שחורה קצרה,הגב פתוח,משהו נחמד
שמתי עקבים,עשיתי ביביליס בשיער
מרחתי אודם וורוד,איילינר,סומק.
ויצאנו
הלכתי עם לירון ואוראל והגענו…
״אני דקה חוזרת!״,אמרה לנו אוראל ויצאה

מנקודת המבט של אוראל

לא יכלתי לתת לזה לקרות!…דניאל אוהב את ליאן!
הגעתי לבית שלו,הדלת שלו הייתה חצי פתוחה
״אתה כזה אידיוט!״,צעקתי על דניאל שישב בסלון וידו על ראשו,מונחות על בירכיו
״אוראל..?״,הוא קם בבהלה
״כן זאת אני..״,אמרתי ושלבתי את ידי
״תני לי להסביר…אני נישבע לך שלא קרה כלום!…היא באה והייתי שיכור,התנשקנו אבל מיד סרבתי…בהתחלה כן זרמתי אבל מיד חשבתי על ליאן ודחפתי אותה ממני!״,אמר במהירות
״דניאל אתה חייב לדעת משהו שקרה לליאן…״,אמרתי וישבתי לידו
״מה?״,שאל מובהל
סיפרתי לו את הסיפור של ליאן ודביר והוא היה בשוק
״ליאן רגישה בכל הענינים האלה עכשיו…״,אמרתי
״אני כזה מפגר!״,אמרתי
״קדימה קום!…תתלבש,תתקלח..או ההפך ואז תבוא איתי!״,אמרתי
הוא קם ועלה ואני התישבתי על הספה