״סיפורי ערסים- ליאן ודניאל״ פרק 15

מנקודת המבט של ליאן

׳רוצה נצא הערב?׳,דניאל שלח לי הודעה
׳מצטערת…תכננתי לצאת עם אוראל :(׳,שלחתי לו בחזרה
״היי״,חייכה אוראל ונכנסה לחדרי
״איזה חיוך…מה קרה?״,שאלתי בחיוך והיא נשכבה לידי
״אני חושבת שאני מאוהבת״,אמרה בחיוך
״מה?…במי?״,שאלתי בחיוך
״בן…לומד איתי אומנות״,אמרה
״שמחה בישבילך״,חייכתי
״טוב בואי נצא״,אמרה
״דקה תני לי להחליף בגדים״,אמרתי
היא קמה בחיוך ויצאה
לבשתי ג׳ינס כהה,חולצה ארוכה דקיקה,ונעלים לבנות
״מוכנה?״,שאלתי את אוראל
היא הנהנה בחיוך
יצאנו מהבית ולקחנו מונית
סתם עשינו סיבוב בעיר,וכבר בשעות הערב לא מצאנו מונית
״תיראו תיראו״,אמרה נערה אחת ופנתה לאוראל
אוראל נראתה מובהלת
״פשי…מה קרה?…הפכת לילדה טובה?״,שאלה אותה
״ליאן בואי נלך״,אמרה לי ומשכה אותי
״לאן את בורחת ככה?״,תפסה את היד של אוראל
״טוב באלך לעוף מפה?״,שאלתי עצבנית
״או או…מה קרה אוראל נותנת למישהו אחר להגן על עצמך?״,שאלה וצחקה
״אוריה די..עזבי״,אמרה אוראל
״מה נראלך בכלל שתגידי לי לעזוב ככה?״,צעקה אליה והחטיפה לה סטירה
״יא חתיכת סתומה!״,צעקתי אליה ודחפתי אותה
״אל תגעי בי בכלל !״,צעקה אלי
התחלנו לריב והאוריה הזאת התנפלה על אוראל
ניסיתי לעזור לאוראל אבל החברות שלה קפצו עלי ונתנתו לי מכות
״אוריה די!…תגידי להם לעזוב אותה!״,צעקה לה אוראל
לא היה בכלל רגע של הגנה הם הפילו אותי על הרצפה ונתנו לי מכות בחוזרה
הרביצו כמו גברים
לבסוף מצאתי איזה משהו והם עזבו אותי וראיתי שהאוריה הזאת הוציאה סכין קפצתי מיד עליה
והרכשתי כאב חזק בבטני
אוריה לרגע הסתובבה וראתה אותי…היא הייתה בשוק
״ליאן!״,צרחה אוראל ורצה עלי
הורדתי את ראשי וראיתי כתם דם בבטני הכתם התחיל לגדול ואני התחלתי להרגיש חלשה ולא לשמוע כלום
נפלתי על הרצפה ואבדתי את ההכרה

מנקודת המבט של אוראל

לפני שנה

״אם אוריה תגלה את זה היא תהרוג אותי ואותך!״,אמרתי לאלמוג בזמן שהוא נישק אותי
״נו מה זה משנה…היא לא תדע את כאן רק לשבוע ואז תחזרי לאמריקה״,אמר לי
ואז אוריה נכנסה
נייתי קפואה במקומי,אוריה הייתע החברה הכי טובה שלי במחנה פה…ויצא שהתאהבתי בחבר שלה
״את תשלמי על זה!״,אוריה אמרה אחרי שחזרנו לבית וכבר לא ראיתי אותה יותר…עד היום

חזרה למציאות

ראיתי שליאן הצילה אותי וקפצה על אוריה
ואוריה דקרה אותה
ליאן התחילה לאבד הרבה דם והיא נפלה על הרצפה,פניה חיוורות
״ליאן!״,צרחתי ולא הצלחתי לזוז
לא מאמינה!..פשוט לא מאמינה!
״אוריה בואי!״,צעקו חברות שלה ומשכו אותה
אך אוריה קפאה במקומה…והייתה בשוק
״אוריה!״,צעקה ומשכה את ידה
הם רצו ונישארתי ליד ליאן
נפלתי על ברכי כשדמעות זולגות מעיני
״ליאן!?…בבקשה ליאן תישארי איתי!!״,בכיתי כל כך חזק,צרחתי
אנשים התחילו להתקרב והתקשרו לאמבולנס
חלק הזיזו אותי מליאן והרגיעו אותי….
והאמבולנס הגיע….