״מתעורר לי בלילה מסיוט שחלמתי, אך מהר אני מבין זאת מציאות שמכה בי (עונה 2 ל׳אני יודע את האישה של חיי) ״ פרק 1

•אליאור•

האוטובוס עוצר מולי,נתתי לאישה זקנה לעלות לפני ועליתי,מוריד את התיק מגבי ומוציא כסף מכיסי,חיפשתי מקום לשבת
ומצאתי בסוף האוטובוס
מקום,נשמתי אוויר קצר והכנסתי את האוזניות לאוזני,שומע שירים שקטים ועיני נעצמו…

ירדתי מהאוטובוס והתקדמתי עד לבית,אם הייתי כאן לפני שנה ותמיד הייתי חושב שברגע שהצבא ישחררו אותי לבית לשבת שמחתי,אבל היום זה אחרת,המשפחה מפורקת מאז..מאז שאבישג איננה…
״אני בבית״,צעקתי כשנכנסתי לבית
״בני האוהב..״,אימא שלי ירדה,חלוק על גופה כמו כל יום,ושיערה הבלונדיני פרועה וקופץ לכל הצדדים,פניה חיוורות כמו מת,ומיום ליום היא נראת יותר ויותר רע,היא חיבקה אותי חזק,ריח חזק של אלכהול מפיה
״מה שלומך?״,שאלתי אותה
״רגיל..״,ענתה
הבית היה מבולגן,קרטוני פיצות בכל מקום,בקבוקי בירה על השולחנות וסיגריות זרוקות על הרצפה
״איפה אליאן?״,שאלתי אותה
היא הדליקה סגירה והניחה את הבקבוק ביאוש,היא נעשנה על השיש של המטבח והזיזה את ראשה לצד לצד
״שוב פעם מסתובבת ברחובות..״,אמרה מיואשת
״הבנתי…אני הולך להתקלח והולך לחפש אותה״,אמרתי בטון עצבני,עליתי והדלת של החדר של אבישג הייתה פתוחה
כאילו אוויר מחניק עבר בי,תמיד לא העזתי להכנס מאז שאבישג נעלמה
לא הייתי מוכן!,סגרתי את דלת חדרה והלכתי לחדרי,מוריד מימני את הריח של השבוע הנוראי הזה…

~פלאשבק~

״אוף אליאור מתחיל להיות משעמם!״,אוראל אמרה
״מה באלך לעשות?״,שאלתי אותה
״לא יודעת…אולי נלך לסרט?״,הציעה
״סתם בזבוז כסף..״,אמרתי
״אחמ..אליאור נהפך לקמצני?״,שאלה
״בחיים לא…,בואי ילדונות,אבל לאיזה סרט באלך?״,שאלתי
״אמ לא יודעת…מה דעתך על הבובה הרוצחת ההיא״,הציעה
״הולך!״,עניתי
השארתי את הטלפון בבית ויצאנו
״מישהו פוחד?״,שאלה אוראל בחיוך כשהיינו בקולנוע
״ממש לא,פשוט אני…משועמם,יש לי הרגשה רעה״,אמרתי,באמת שהייתה לי הרגשה רעה…כמה טיפש שלא לקחתי את הטלפון?!

~סוף פלאשבק~

יצאתי מהמקלחת,בדקתי את ההודעות שהשאירו לי
כמה הודעות מאוראל,כמה הודעות מהחברים מהצבא…
התלבשתי מהר וירדתי
יצאתי מהבית והסתובבתי בעיר,מחפש את אליאן בפעם המיליון,אליאן הדרדרה יותרמידי,מסתובבת עם עברינים,שותה בלי הפסקה,לפעמים נעצרת על גניבות.
מצאתי אותה באיזה מקום מאחורי מעודון,היא ישבה שם עם כמה בנים ועישנה
״או או מי זה שבא״,אליאן אמרה לי
חטפתי את הסיגריה מידה,וכיביתי אותה עם רגלי
״היי!,אתה יודע כמה כסף אני מבזבת על זה?״,התעצבנה
״יש לך עד שלוש לקום״,אמרתי
״אחת, שתיים, שלוש״,צחקה לי בפרצוף,התעצבנתי ומשכתי אותה מהיד
״אליאור עזוב אותי לפני שאני צורחת!״,אמרה לי
הרמתי אותה וסתמתי לה תפה
היא נשכה לי תיד וזה לא הזיז לי
כשהגענו לבית,הושבתי אותה על הספה
״את תתחילי להפסיק אם השטויות שלך ותתחיל לעזור לאמא!״,צעקתי עליה
״תחזור לצבא כבר!,כמה כיף שאתה לא כאן!״,אמרה לי וירקה לי בפנים
חטפתי עליה עצבים,תפסתי אותה והדקתי אותה לספה,כמעט נתתי לה סטירה
״אליאור לא..״,אמא שלי אמרה בקול שבור
שחררתי את אליאן והיא רצה לחדר שלה,טורקת את הדלת של חדרה
״כמה זמן את תתני לה לעשות מה שהיא רוצה אמא?״,שאלתי אותה
היא ישבה על הספה ושתקה
״אמא לעזאזל!,יש לך עוד ילדים!,אליאן צריכה אותך!,לכולנו קשה שאבישג עזבה אותנו אבל יש לך ילדה שאת צריכה לגדל!,היא צריכה אותך!!״,צעקתי עליה
דמעות זלגו מעיניה,זרקתי לה מבט עצבני ועליתי לחדרי
כמה נשבר לי כבר!

בשעות הערב דפקו בדלת
ירדתי לפתוח,כמה שוטרים עמדו בפתח,כמה זה הזכיר לי את היום הזה…
״משפחת וויצמן?״,שאל
״כן..״,עניתי בגרון חנוק
תמיד קיוותי שהמשטרה תדפוק לנו בדלת ויודיעו לנו שמצאו את אבישג
אבל הפעם הייתה לי תחושה רעה
״ההורים בבית?״,שאל
״כן…״,אימא שלי עמדה לידי
״אנחנו יכולים להכנס?״,שאל
פתחתי להם את הדלת ואמא שלי ליווה אותם עד לסלון
״אז?..מה קורה?״,שאלתי בחשש
״אחרי הרבה חיפושים,הודעות וכל דרך אפשרית למצוא את אבישג…
מצאנו את הגופה שלה…״,אמר
אמא שלי התפרקה והתחילה לבכות בהיסטריה
״אתם…בטוחים שזאת היא?״,שאלתי
״לפי כל מה שנתתם לנו אנחנו בטוחים״,אמר לנו
״אני רוצה לראות אותה״,אמרתי
״זה יהיה טראומה בישבילך,זה מאוד קשה״,אמר לי השוטר
״מה?…מה קרה לה?״,שאלה אימא שלי בקול חנוק
״עדיין אין לנו סיבה אמיתית למוות,בוחנים את הגופה עכשיו…״,אמר לה
חיבקתי את אמא שלי חזק
״אנו מצטערים ומשתתפים בצערכם״,אמר לנו השוטר ויצא
דמעות זלגו מעיני,אבישג!,למה עזבת אותנו ככה?!

ההלוויה הייתה הדבר האחרון שחשבתי שיהיה,תמיד חשבתי שבסוף אבישג תופיע,תספר לנו שהיא ברחה לפרק זמן,
את כולם ראיתי,אריאל…
מאז אותו יום שבו היא נעלמה הוא לעולם לא נח,חיפש אותה בכל מקום,כשהשטורים הודיעו לנו שאין טעם עוד לחיפושים ומצאו כמה דברים שסימלו שאבישג מתה,הוא הסתגר בחדר שלו ואף פעם לא יצא,ואני והוא בקושי מילה החלפנו,לירון,לירון עזבה תבית אחרי שהודיעו לנו שאין טעם לחיפושים,היא לא יכלה יותר לעבור ליד החדר של אבישג מבלי לראות אותה,ההורים שלי לא הפסיקו לריב,להאשים את עצמם,אמא שלי הפסיקה לעבוד ונכנסה לדיכאון עמוק,היא התחילה לשתות יותר מידי,הרופאים נתנו לה כדורי הרגעה,ואבא שלי החליט פעם ב להגיע לבית,לא אכפת לו שהכל קורס…
אלירן חזר לשטויות שלו,כשמחליט שמשעמם לו הוא חוזר לבית,הוא תמיד הבטיח לי להחליף אותי בבית,להיות האחראי,לדאוג לאליאן כמו שצריך…
אוראל ואני התרחקנו נורא,זה שבר אותה,הכל התפרק פתאום בבום…
כולם היו שונים,חיוורים,עייפים,מותאשים,הרבה הגיעו להלוויה,אבישג הייתה בחורה מדהימה,אם לב זהב,כל חייה היא אהבה לעזור לאנשים,כולם היו חולמים להיות אחד החברים שלה,היא הייתה עטופה באנשים שאהבו אותה…
בבית ספר הם שמו מקום קטן לזכרה.

״היי״,אוראל הופיע למולי,היא השתנתה,תמיד היה לבוש של רק ג׳ינסים ונעלי אולסטר,והיום היא לבשה חצאית ונעלה בובה,זה החמיאה לה מאוד…
״היי..״,ניסיתי לחייך
״אני…פשוט לא מאמינה שאבישג כבר לא איתנו…״,אמרה ודמעות מעיניה
חיבקתי אותה חזק,עדיין לא עכלתי עדיין שאחותי הלכה לי,שאבישג עזבה אותי ככה,זאת שכל חיי סמכתי ואהבתי מכל המשפחה הזאת,זאת ששינתה אותי תמיד לטובה
הקטנה שלי…
באותו ערב הייתי בחדרי,תמונות של אבישג הופיע בראשי,החיוך שלה,הצחוק שלה…
מי יכל לעשות לה רע?!
נתתי אגרופים בקיר לאט לאט זה הפך למהיר והקיר כמעט נשבר
״אליאור די!״,אמא שלי צעקה בדמעות
ידי הפצועות בדם שרפו בין רגע
אבל העצבים ירדו לי מעט…

•אליאן•

קפצתי מהחלון,הייתי חייבת לצאת,אליאור לא יגיע פתאום ויחליט לי…
הלכתי ברחוב,אני פשוט לא מאמינה שאבישג איננה,אבישג כבר לא תיהיה כאן איתי
היחידה שהבינה אותי,שלעולם לא התייאשה מימני,שתמיד עזרה לי
למה את הטובים לוקחים?
נעמדתי מול הקבר שלה והדמעות התפרצו
״למה עזבת אותי אבישג?!״,צעקתי בבכי
אין לי אף אחד בעולם מלבדה,היא נתנה לי יחס אמיתי ולא של אחד שמרחם,כמו אמא ואבא שלי
״אני מתחננת ממך אבישג תחזרי״,בכיתי והנחתי את ראשי על הקבר

~פלאשבק~

״אמא?,אמא איפה את?״,שאלתי כשנכנסתי לבית בהתרגשות
היא הייתה במטבח ודיברה עם חברה שלה
״אמא…״,התחלתי לומר בהתרגשות
״אוי אליאן כמה פעמים אמרתי לך לא להפריע לי בזמן שיחה!״,התעצבנה
״סליחה..אני רק רצי..״,התחלתי לומר אבל היא קטעה אותי
״לא מענין אותי תעלי לחדר שלך!״,התעצבנה
זרקתי לה פרצוף שונא ועליתי לחדר שלי
לא משנה מה אני יעשה היא בחיים לא תיהיה גאה בי!
זרקתי את המבחן לפח וזרקתי את עצמי על המיטה
״עצבן?,אני יכולה להכנס?״,אבישג שאלה
״כן..״,עניתי ויבשתי את הדמעות
״אני גאה בך!,עברת את המבחן הזה!״,חיבקה אותי חזק
״אם אמא הייתה יכולה להיות גאה בי כמוך…״,אמרתי בעצב
״היי אמא ואבא גאים בך!,לא משנה מה תעשי הם יאהבו אותך תמיד״,אמרה לי
״בטח..״,מלמלתי
״אליאן תבטיחי לי שלא משנה מה בחיים אל תתיאשי,את הרי יודעת שהטוב בסוף מגיע נכון?״,אמרה לי
הנהנתי וחיבקתי אותה שוב

~סוף פלאשבק~

״אך אני אמורה לא להתייאש עכשיו אבישג?,אך?,רק תעני לי!״,צעקתי בדמעות
קמתי ורצתי
זה סיוט!,למה האדם היחיד שיכלתי לסמוך ולאוהב באמת הולך..למה?!
עברתי ברחוב,דמעות יבשות על פני,והקול שלי ניהיה צרוד מהצעקות
הראתי לשומר תהודעה זאת מזויפת ונכנסתי
לקחתי איזה וודקה ושתיתי…

•אריאל•

עברה חצי שנה מאז…
אבישג שלי הלכה,אישתי,זאת שאת החיים שלי הייתי מביא לה,למה לקחת לי אותה?
אחרי שאמרו לי שאין טעם לחיפושים ומצאו כמה דברים השיכים לאבישג הודיעו לנו שהיא לא בחיים
הסתגרתי בחדר שלי,בקבוקי אלכהול חברים היו מביאים לי…שקעתי לתוך דיכאון עמוק
וכשמצאו את הגופה הלב שלי נפל,היא אכן מתה…אבישג מתה והיא לעולם לא תשוב
הקטנה שלי,למה?!
החלטתי אחרי ההלוויה לתבוע את עצמי…
הגעתי לאיזה מועדון
מלה בנות הזכירו לי את אבישג

~פלאשבק~

כשהגענו למסיבה הזאת,דווקא אהבתי את האווירה,היינו בסוג של לופט כזה
מלה נערים רוקדים,משתוללים,שותים…
״ואו!,זה גדול!״,אוראל אמרה בהתרגשות
״טוב אני הולך לביא שתיה,אריאל תשגיח עליהן!״,אמר אליאור והלך
״אחמ…אליה!,אני לא צריכה שום השגחה שכחו מי זה!״,אמרה והלכה לרקוד
״היא מטורפת״,צחקה אבישג,היא התנהגה שונה היום,כאילו קרה משהו שהיא לא מספרת לי
״שוג…הכל בסדר נכון?״,שאלתי אותה
היא הנהנה בחיוך מזויף
אני השאיר את זה למחר ובנתיים ניתן לה קצת להנות
אוראל משכה אל אבישג איתה והם רקדו
התיישבתי ליד אליאור וזרקנו מבטים לעבר אבישג ואוראל
״קרה משהו לאבישג היום?״,שאלתי את אליאור
״לא יודע…ניראלי רבה עם אלירן,יעבור להם תמיד רבים על שטויות״,אמר
הסתכלתי על אבישג שוב…

~סוף פלאשבק~

חשבתי לרגע שזאת היא,קמתי וניגשתי לאותה נערה כשתפסתי את ידה היא הסתובבה אלי
זאת לא אבישג שלי…
קמתי בעצבים התכוונתי ללכת לשירותים כשפתאום עברתי ליד איזה חדר שהיה פתוח
היו שם כמה בחורים,ובחורה אחת שכנראה לא שמה לב למה שהיא עושה
הייתי אומר למי אכפת?,זאת סתם בחורה אבל הרגשתי שאני מכיר אותה
היא הייתה בלי חולצה ונראת מסוממת לגמרי
אני לא מאמין שזאת היא…