״מתעורר לי בלילה מסיוט שחלמתי, אך מהר אני מבין זאת מציאות שמכה בי״ פרק 9
•אליאור•
״אבישג!״,צעקתי
״זאת באמת הייתה היא?״,אריאל שאל בהלם
״כן…זאת היא״,עניתי לא מעכל
חיפשנו אותה,היא ישבה באיזה פינה מפוחדת
כולנו נעמדנו מסתכלים עליה,התקרבתי לאט
והתכופפתי אליה
״אב..אבישג״,אמרתי לה
היא בכתה ורעדה,לא הוציא מילה מפיה,היא רזתה נורא
״חייבים לקחת אותה לבית חולים״,אוראל אמרה
״תקשיבי לי…אני מצטער שהיית שם ולא באנו לעזור לך…אני מצטער ואת לא מבינה כמה קטנה שלי
אל תפחדי…אני כאן לשמור עליך״,אמרתי לה וליטפתי את פניה
היא לא התרחקה הפעם
״אנחנו לוקחים אותך עכשיו לבית חולים…הם יעזרו לך״,אמרתי
היה הנהנה לאט
עזרתי לה לקום,והלכנו כשאני מחבק אותה מהצד
זה היה פשוט הלם לכולם…אבישג כאן..
•אבישג•
עשו לי מלא בדיקות בבית חולים,שאלו אותי כמה שאלות כדי לדעת אם אבדתי את הזיכרון
זה היה פשוט סיוט!,לבשתי את הבגדים שאליאן הביאה לי ויצאתי מהחדר
דמעות זלגו כשראיתי את ההורים שלי
הם היו בהלם ולא האמינו למה שהם רואים
ברור..הבת חוזרת לתחייה
התקרבתי אליהם והם חיבקו אותי חזק
״נסיכה שלי,אני לא מאמינה..כמה שהיית חסרה לי״,לחשה אימי באוזני
מעבר לכתפה ראיתי אך כולם מסתכלים,כואבים,מודאגים
פתאום שמעתי צעקות מוכרות
הקול שהפחיד אותי בחודשים האחרונים
הסתובבתי רועדת
ראיתי אותו,הוא דיבר בעצבים לאחות
״אבישג?״,אבא שלי שאל
לא הצלחתי להסתובב הייתי שקועה עליו כשאני רועדת
כשהוא הסתובב מבטנו נפגשו
הוא הסתכל עלי בהלם,והיה עצבני..
ואז התקרב,לא יכלתי פשוט להגיד להם
הוא האדם שחטף אותי…
הוא זה שעשה לי סבל במשך כל החודשים האלה
״ואו…זה טירוף,אבישג את בחיים״,אמר והסתכל עלי
״אולי…כדי שתגיע אלי ואני החקור אותך…לדעת מה היה״,אמר לי
״ממש לא!,היא עברה טראומה והיא צריכה לנוח!,שום חקירות ושום כלום ״,התעצבן עליו אבי
״אם אתם רוצים שנמצא תחוטף שלה אז כדי שהיא תדבר״,אמר לו
״זאת ההחלטה שלך אבישג..״,אמר לי אבי
״אני…״,התחלתי לדבר ומבטו כל כך הפחיד אותי,מה יהיה עם הוא ינסה לפגוע במשפחה שלי
הנהנתי לבסוף בחוסר ברירה…
חזרנו לבית,העדפתי פשוט להתעלם מהמבטים המודאגים של כולם
״את..רוצה לאכול משהו?״,אימי שאלה
״אני..רק רוצה לישון״,אמרתי בקול חלש
עליתי לחדרי,התגעגעתי למקום הזה
התגעגעתי כל כך לכולם…
הייתי צריכה למות,זה יותר גרוע מוות כאן,אני כל כך מפחדת
ניגשתי לארון לקחתי בגדים,נכנסתי להתקלח,הורדתי מימני את הגועל
כשיצאתי לבשתי מכנס שניהיה קצת גדול עלי ואת הג׳קט שתמיד אהבתי לקחת מאליאור
התיישבתי על מיטתי וראיתי כמה תמונות שלי,אבישג הזאת כבר לא תחזור…היא מתה
דמעות זלגו מעיני,כמה אני יכולה לבכות?,אך אפשר שלא?,זה סיוט שלא נגמר אף פעם
~פלאשבק~
התעוררתי במקום חשוך וקר,שכבתי על איזה מזרון קשה
הייתי קשורה לחבלים
ניסיתי להשתחרר אבל היה בלתי אפשרי
״הצילו!״,צעקתי כמה פעמים עד שהדלת נפתחה
״לא…בבקשה״,בכיתי כשהשוטר הזה ירד בעצבים
״תסתמי!״,צעק עלי ונתן לי סטירה
״מה אתה רוצה מימני?״,שאלתי בקול מפוחד
״את הטוב בישבילך…את כזאת יפה״,אמר לי וליטף לי את הלחי
״אל תיגע בי!״,התרחקתי מימנו וצעקתי
״חתיכת…״,הוא התחיל לומר בעצבים ואז נתן לי כמה בעיטות בבטן
התקפלתי מכאבים ותפסתי את הבטן שלי
הוא עלה על גבי והתחיל לעלות לי תחולצה
״בבקשה…״,התחננתי
״ששש…״,מלמל כשהוא מנשק אותי בצווארי
וזה המשיך לילות…
~סוף פלאשבק~
הכוס זכוכית שהייתה בידי נשברה מרוב שהחזקתי אותה חזק
״אבישג..היד שלך״,אלירן אמר לי בבהלה
דם זלג מידי
הוא מיד קם אלי ושם לי ניר על היד
״תתפסי את זה״,אמר לי ולקח מטאטא
הוא הרים את הזכוכית שהייתה על הרצפה
הייתי שקועה על הרצפה
״אבישג?..את בסדר?״,שאל אותי
הנהנתי והסתכלתי עליו
״אני…עייפה״,אמרתי
זרקתי לו מבט קצר ואז יצאתי מהמטבח
עליתי לחדרי הורדתי את הניר עם הדם וזרקתי אותו,שמתי את ידי מתחת לברז
נבהלתי כשראיתי את אליאור בפתח הדלת
״שוג?,הכל בסדר?״,שאל אותי
הנהנתי לאט והסתרתי את ידי בתוך מגבת
״תמיד היית ככה,מסתירה את הפצעים שלך״,חייך והוריד מימני את המגבת
הוא לקח תחבושות שם לי משחה ועטף לי את היד
הסתכלתי עליו,לא הוצאתי יותר מידי מילים בזמן האחרון
העדפתי לשתוק
״היי..כשתרגישי מוכנה את יודעת שאת יכולה לדבר איתי״,אמר לי
״כן…״,עניתי
•אליאן•
כשהגעתי לבית ספר באותו בוקר כל שניה שאלו שאלות
התעלמתי מכולם,רציתי ללכת הביתה
״אליאן…מה שמעתי?״,דפנה
הילדה שאני הכי שונאת בשנה הזאת,תמיד מחפשת אותי ומציקה לי…
״מה את רוצה?״,שאלתי בעצבנות והסתובבתי אליה
״אחותך חייה אה?,אך זה להישאר השקופה כל החיים?״,צחקה
״תסתמי יותר עדיף״,התעצבנתי
לא היה לי כוח אליה
״עכשיו שאבישג חזרה את פחות תרוצי אחרי אריאל נכון?,איכס מגעילה מתחילה עם החבר של אחותך״,אמרה לי בגועל
כל העצבים עלו לי,עמדתי מולה ובכל הכוח שהיה בי וכל העצבים נתתי לה אגרוף
זה כאב אבל היא שווה את זה
היא נפלה על הרצפה ותפסה את פניה
״את מטורפת!״,היא צעקה עלי דם יצא מאפה
״אליאן?״,לירון התקרבה אלי
חברות שלה עזרו לה לקום
״חכי אליאן את מתה!״,חברה שלה אמרה לי כשהיא הלכה איתה
״מה קרה כאן אליאן?״,שאלה אותי לירון
״ואוי כלום לירון!,שתחררי מימני!״,התעצבנתי והלכתי
נכנסתי לשירותי בנות ושמתי את ידי מתחת לברז
הסתכלתי על עצמי במראה
אבישג חזרה,זה אומר שאני חוזרת להיות השקופה…
אני נוראית שאני חושבת את זה,אבל קל היה יותר כשהיא לא הייתה כאן…
אני כזאת נוראית!
כשיצאתי מהבית ספר דפנה הייתה עם קבוצת בנים ובנות
כשהם ראו אותי הם התקרבו אלי
הצרות מתחילות..
לא יכלתי לשקר שפחדתי,קבוצה של עשרה נערים עלי ורובם בנים שנראים די חזקים
הלכתי במהירות רק שהם לא יתפסו אותי
ברגע שהסתובבתי כדי לראות עם הם עוקבים אחרי,הסתובבתי חזרה כשדפנה ושני בנים מאחוריה
״מתעסקת איתי?…חכי תיראי מה זה להתעסק איתי!״,היא התקרבה אלי ואני מתרחקת עד שהגענו לאיזה מקום שבו לא היה איש
״דפנה…את קצת מגזימה״,אמרתי לה
״מפחדת פתאום?״,שאלה בחיוך
״זה לא קשור לפחד!,לפחות נגמור את זה בנינו״,אמרתי
״היא מצחיקה..״,צחקה ואז פניה נהפכו לרציניות
שני הבנים תפסו אותי דוחפים אותי לעבר הקיר
הם התחילו להכות אותי ללא הפסקה…
•אבישג•
הייתי לי הרגשה רעה פתאום…
לא יכלתי לצאת לבד אז ביקשתי מאריאל,כל לילה חלמתי על הרגע שהוא יבוא לעזור לי,יציל אותי מהסיוט הזה
אך הוא לעולם לא בא…
״לאיפה את רוצה ללכת?״,שאל
״אני בסך הכל רוצה לעשות סיבוב..״,עניתי והתחלתי ללכת
״אבישג…אני רוצה לעשות הכל כדי שיהיה לך טוב..״,אמר לי
הסתכלתי עליו במבט כואב
״אני התגעגעתי אליך…נורא״,אמר לי והסתכל עלי,מצד אחד רציתי לחבק אותו חזק ולהרגיש מוגנת ואוהבת כמו פעם אבל…כל מגע היום מפחיד אותי
באתי להגיד משהו אבל שתקתי כשראיתי
אנשים רצים
הלכתי אחרי האנשים כשאריאל רץ אחרי
לפתע ראינו חבורת נערים במעגל ואנשים מנסים לדחוף אותם וצועקים די עזבו אותה
הצלחתי לראות שזאת אליאן…
״אריאל…זאת אליאן!״,צעקתי בקול רועד
הוא דחף את כולם ותקף את זה שחסם את דרכו
״תפסיקו!״,רצתי לעברה ודחפתי אותם ממנה
היא שכבה על הרצפה מתקפלת מכאבים,ומנסה להגן על עצמה
״אליאן..״,אמרתי בדמעות
היא הורידה את ידה והסתכלה עלי,ואז קמה
״עזבי אותי..״,אמרה לי
היא לא עמדה על הרגלים וראיתי פתאום את אליאור עם אוראל,לירון ואלירן
אוראל רצה לאליאן ועזרה לה…
כמה טעיתי לחזור..חבל שלא מתתי!
האנשים הביטו בי במבט מודאג,זאת שכונה שכולם מכירים את כולם אז הם יודעים…
•אליאור•
״איה תזהרי קצת!״,אליאן התעצבנה על אוראל כשטיפלה בה
״עוד טיפה..״,אמרה לה
ישבתי עצבני היא לא רצתה לדבר ולהגיד לי מי היו אלה
עליתי בעצבים ועברתי ליד החדר של אבישג
״שוג?״,שאלתי כשנכנסתי
היא לא הרימה את ראשה,רק הורידה את השרוול של החולצה שלה
היא שתקה,התיישבתי לידה
היא מחביאה אמון דברים,אני פשוט חייב לדעת לפחות מה עשו לה שם…
תפסתי את ידה והעלתי לה את השרוול,היא לא התנגדה
צלקת גדולה הייתה על ידה וכמה סימנים כחולים
״מי עשה לך את זה אבישג..?״,שאלתי אותה
היא הורידה את ראשה כששיערה מסתיר את פניה
הזזתי חתיכת שיער למאחורי אוזנה ודמעות זלגו מעיניה
~פלאשבק~
הוא הניח צלחת עם מזלג
אחרי כמה חודשים שכבר התרגלתי להיות כאן ולמצוא כל דרך אפשרית לצאת
הוא שיחרר לי תידים
היה רעש למעלה אז הוא השאיר אותי לבד
עד מתי אני השאר פה?,אף אחד לא יבוא להציל אותי גם ככה…אז מה האם להישאר בחיים ולסבול?
לקחתי את המזלג שהיה ממש חד
ודקרתי את עצמי עם המזלג
חתכתי את עצמי ודמעות זלגו
השוטר הזה ירד וכשראה את היד שלי מיהר לסיים לי משהו על היד
״מטומטמת!״,צעק עלי…
~סוף פלאשבק~
״אבישג…אני בסך הכל רוצה לעזור לך,את כל החיים שלך תיהיה סגורה..״,אמרתי לה
״אני לא יכולה!,אתה לא מבין?!,כל רגע..כל שניה אני פשוט רואה את עצמי שם ו…״,היא צעקה בבכי ואז שתקה
זה שבר אותי,כמה שרציתי לעזור לה…אבל היא פשוט לא נתנה לי…
״את יכולה…מי זה שחטף אותך אבישג?״,שאלתי אותה
היא קברה את ראשה בין ידה,התחרפנה לגמרי ואז הסתכלה עלי
״השוטר…השוטר שמתכוון לחקור אותי הוא זה שחטף אותי…״,אמרה
תגובות (2)
מתה על הסיפור הזה!!! תמשיכי מושלם!!!
תמשיכי