״מתעורר לי בלילה מסיוט שחלמתי, אך מהר אני מבין זאת מציאות שמכה בי ״ פרק 4 + 5

•אליאן•

הייתי בחדרי ושמעתי שירים
שמעתי צעקות מלמטה ויצאתי מהחדר
״מה אתה חושב לעצמך?,הילדים צריכים אותך״,צעקה אמא שלי
״סליחה!,את זאת שנשארת בבית ולא עושה כלום!,אני עובד אז במקום לדבר עלי שאני לא חושב על הילדים שלי תדברי בשמך!״,צעק עליה אבא שלי
״אתה חתיכת זבל!,שקרן!,משחק אותו עובד!,ראיתי אותך עובד כעלק,כל היום שוכב עם אישה אחרת!״,צעקה עליו
״אל תבלבלי לי במוח ותאשימי אותי שהמשפחה מתפרקת בגללי״,אמר לה
״עוף מכאן!,לך מהבית הזה כבר!,לך לכל השרמוטות שלך!״,צעקה עליו וזרקה איזה משהו
לפי מה ששמעתי כי אז, זה נשבר לרסיסים
עמדתי ליד המדרגות ודמעות זלגו מעיני
פעם הם היו הזוג הכי יפה,תמיד היו מאושרים…
יד על כתפי הבהילה אותי,הסתובבתי וראיתי את אליאור
״את לא צריכה לשמוע את זה..״,אמר לי
״לשמוע או לא אני יודעת כבר מה המצב..״,אמרתי בעצב
״רוצה שנצא קצת?״,שאל אותי
הנהנתי לאט,הוא לקח את הג׳קט שלו וירדנו
בידיוק נפלנו על אבא שלי,הוא זרק לעברנו מבט ואז יצא כשהוא טורק את הדלת אחריו
אמא שלי התפרקה ונפלה על הרצפה כשהיא בוכה
״חכי לי באוטו אליאן..״,אמר לי אליאור
זרקתי מבט לאמא שלי ואז יצאתי
נתקלתי שוב באבא שלי שהיה בכניסה לבית
הוא נתן אגרוף לקיר
״אבא?…״,שאלתי בקול חלש
הוא הסתכל עלי ודמעות זלגו מעיניו
כאב לי כל כך לראות אותם ככה,הם שבורים…אבישג היא האובדן הכי גדול במשפחה
״למה?…במקום להתנהג כמו גבר אמיתי אתה בוחר לברוח,אמא צריכה אותך,ואתה יודע את זה!״,אמרתי לו
״אל תתערבי אליאן!״,אמר לי והתקדם לעבר האוטו
״למה אתה מחליט לא להקשיב אה?,כואב לך לשמוע את האמת?,מה אבישג הייתה אומרת אם היא הייתה כאן?״,שאלתי כשהלכתי אחריו
״אליאן תסתמי!״,עצר וצעק עלי
״אבישג בחיים היא לא הייתה סולחת לך אם ככה היית עוזב את אמא!״,לא רציתי לשתוק,הוא היה צריך לשמוע את האמת
גם אם היא כואבת!
״אמרתי לך לסתום!״,הוא איגרף את ידו
והרים עלי את ידו
״אבא לא!״,אליאור צעק עליו
עמדתי מולו,הוא זרק לי מבט עצבני ואז נכנס לאוטו ונסע במהירות
הסתובבתי ואליאור ואמא עמדו שם
״ילדה שלי..״,אמא שלי בכתה וחיבקה אותי חזק
״אני אוהבת אותך״,אמרה לי וחיבקה אותי חזק
״גם אני…״,אמרתי
בפעם הראשונה שמעתי את זה מהפה של אמא שלי…

•אליאור•

הבאתי את אליאן לאיזה מסעדה אבל היא לא נגעה באוכל
אחרי שאבא שלי הלך,העלינו את אמא שלי לחדר והיא נרדמה
אליאן ישבה בשקט ושיחקה עם האוכל שבצלחת שלה
״אך בלימודים?״,שאלתי לבסוף
״אתה יודע…לימודים״,ענתה מבלי להסתכל עלי
שוב שתיקה מביכה,לא הייתי מחובר לאליאן כמו שאני הייתי מחובר לאבישג
״אתם רוצים עוד משהו?״,המלצרית שאלה
״לא זהו..רק חשבון״,עניתי
היא הנהנה והלכה
אליאן קמה והתקרבה ליציאה,המלצרית נתנה לי תחשבון ושילמתי לה
יצאנו והתיישבנו קצת בים
״המקום האוהב על אבישג..״,אמרה אליאן והביטה בגלים
״כן..״,עניתי
״אליאור..למה אתה ואריאל לא מדברים?״,שאלה אותי לבסוף
״תאמת לא יודע…המוות של אבישג קצת הרחיקה אותנו,וגם הצבא וכל זה…״,אמרתי לה
היא הורידה את ראשה
״אריאל מאשיים את עצמו…אתה יודע״,אמרה לי והסתכלה עלי
״למה שיאשים את עצמו?״,שאלתי
״אתם צריכים לדבר…אבישג לא הייתה רוצה שככה תריבו״,אמרה לי
הנהנתי
״אני עייפה,חוזרים?״,שאלה וקמה
״כן..״,עניתי וקמתי אחריה
כשנסעתי היא נרדמה באוטו,לא רציתי להעיר אותה,היום הזה היה ארוך ומעייף…
הרמתי אותה ועליתי אותה לחדרה…

עברו 4 חודשים מאז
כל אחד התכוון ניסה לאט לחזור לעצמו,ההורים שלי התגרשו,אליאן החליטה להירגע,ואני בחרתי לעזוב את הצבא ולהישאר עם המשפחה,זה היה די תסביך…
הימים האלו היו די מהירים,למחרת באותו יום הלכתי לדבר עם אריאל
זה היה די מוזר…
הוא החליט לחפש איתי עד הסוף את הרוצח של אבישג..

•מאיר•

ישבתי במשרד שלי,חשבתי לעצמי אך אבישג יכל לההירג,בחיים לא היו לה אויבים..
״ציון פתח את התיק של אבישג וויצמן״,אמרתי לו
הוא מיד הסתכל עלי קצת מובהל,ואז קם
״אני חושב..שזה בעיתי,גנבו אותו בלילה״,אמר לי
״מה השטויות האלה?!,את היית כאן אתמול,אך גנבו אותו?״,התעצבנתי עליו
הוא שתק,הבנאדם הזה לא בא לי בטוב!,כולה באתי לפני יומים ואני רואה שהוא מסתיר משהו
״מי זה שמצא את הגופה?״,שאלתי לבסוף
״אני..זה היה די נוראי״,אמר בקול רגיל,הוא נראה לי חשוד
״ומי הודיע למשפחה?״,שאלתי
״אני…מהתחלה טיפלתי בחקירה הזאת״,אמר לי
״עוד מישהו ראה את הגופה?״,שאלתי בחשד
״רק אני..העדפתי״,אמר
״זה די מוזר אתה יודע…פתאום אתה מטפל בתיק הזה,מוצא את הגופה,ורק אתה הצלחת לבחון את הגופה״,אמרתי לו וקמתי
הוא מיד ניהיה עצבני ולחוץ
״מה אתה מתכוון?״,צחק מתוח
״שאתה קשור לרצח של אבישג…או שבכלל אבישג לא נרצחה״,אמרתי לו
הוא ניהיה רציני,היינו לבד במשרד הזה
הוא לפתע הוציא אקדח