״מתעורר לי בלילה מסיוט שחלמתי, אך מהר אני מבין זאת מציאות שמכה בי״ פרק 3

מאיר גולן-בן 30,שוטר,גרוש עם ילדה
בת 15,הוא גר לפני זה באמריקה עם בתו
ואז עלה לישראל
הוא דאג למצוא את הרוצח של אבישג

•אליאור•

״אדוני הצעיר,זה עיניין רציני,תן למשטרה לטפל בזה..״,אמר לי השוטר שהגיע לבית
״אתם רצינים!?,כבר כמעט חמישה חודשים שהרוצח הזה מסתובב,לא עשית מזה כלום!״,התעצבנתי
״אנחנו צריכים למצוא עוד…זה לא מספיק לנו כדי להגיע לרוצח!״,אמר לי
״אליאור…״,אוראל תפסה את ידי
אביה של אוראל הוא שוטר ורק בזכותו הצלחתי להכנס לכאן
״מה אוראל?,משטרה חרא יש כאן!,אתם אשמים במוות של אחותי!״,צעקתי עליהם
״ילד תירגע..או שאנחנו נרגיע אותך!״,אמר לי בטון מאיים
״לך כוסעמק שוטר מנייאק!״,התעצבנתי
״אליאור די…הוא לא מתכוון בבקשה״,אוראל אמרה כשהשוטרים תפסו אותי
״עזבו אותו…אליאור בוא אחרי״,אמר לי איזה אחד
הם עזבו אותי והלכתי אחריו בעצבים
נכנסנו לחדר חקירה
״שב,רוצה משהו?״,שאל
״לא..״,עניתי ברוגע אך הרגל שלי התנדנדה
״אני ג׳ייק,אני כאן בידיוק כדי למצוא את מה שאתה מחפש…אני בעדך אליאור״,אמר לי
״אך בידיוק?,עוד לפני שהיא נהרגה לא מצאתם אותה…״,אמרתי
״אף אחד לא יודע מתי היא נהרגה,יכול להיות שבאותו ערב שהיא נעלמה היא נהרגה..״,אמר לי
הורדתי את ראשי
הוא לקח שקית פלסטיק והוציא כמה דברים שנראו לי מוכרים
״זה הדברים שמצאנו..מה שהביא אותנו אליה..״,אמר לי
הוא הניח את כל הציוד
הטלפון שלה היה שבור,השרשרת עם השם שלה..היו עליו כתם דם
״הם בחנו את הגופה,אין סימן של אלימות מלבד סימן כחול על ידה…המוות שלה לא הגיע מרצח אלה מתאונה..״,אמר לי
״תאונה?״,שאלתי מבולבל
״לפי מה שראו על הראש של אבישג היה דם,וזה כנראה נפילה חזקה על העורף״,אמר
״אבל עדיין לא יודעים אם דחפו אותה או שהיא נפלה..״,עניתי
״נכון,אבל לבנתיים זה נחשב לתאונה,אליאור אני מבטיח לך שמכאן אני לא זז עד שנמצא אותו״,אמר לי
הנהנתי
״קח…״,אמר לי
הוא נתן לי את הצמיד שננתי לה,עייני נצצו,והחזקתי את הדמעות ויצאתי

~פלאשבק~

לפני 11 שנה

נכנסתי לבית מחיוך,היום נצחנו במשחק כדורגל,וכל זה בזכות אבישג
בזכותה הקבוצה זכתה
״אמא!,אבא!,נצחנו!״,צעקתי
אבא שלי יצא ואחריו אמא שלי כם מגבת ביד
״כל הכבוד אלוף!״,אבא שלי אמר ונתן לי כיף
״אני גאה בך ילד שליי״,חייכה אלי אימי ונישקה את ראשי
סבבתי את ראשי,אבישג ישבה על הספה וציירה
״שוגי!,בזכותך זה עבד!״,אמרתי לה בהתרגשות
היא מחאה כפיים
״ידעתי שתנצחו״,חייכה אלי
היא נתנה לי את הציור שהרגע ציירה
זה היה אני במגרש כדורגל ואני מחזיק מדליה
צחקתי לעצמי
״הבאתי לך מתנה..״,חייכתי
נתתי לה צמיד שקניתי מכל החסכונות שלי
״ואוי אליאור זה מושלם!״,חייכה וחיבקה אותי
״אני אוהב אותך אחות קטנה״,נישקתי לראשה והיא חייכה
״גם אני…״

~סוף פלאשבק~

•אריאל•

הגעתי לחנות,אלונה היום בהריונה השמיני
ויש לה בת…
אני מנסה להיות שמח בישבילה אבל כל רגע שובר אותי
״היי ארי״,חייכה,חיוך מרחם וכואב
״היי…כדי שתחזרי לבית,אני החליף אותך״,אמרתי לה
״אני בסדר..״,ענתה
הנהנתי והלכתי למחסן,אור הייתה שם,היא סידרה את הקרטונים,ואוזניות באוזניה.
שמתי את ידי על כתפה,והיא קפצה
״שיואו אמלה אריאל!״,היא שמה את ידה על החזה שלה והורידה תאוזניות
״מצטער..״,עניתי
סדרתי על המדפים את הקרטונים
״אמ..אריאל אך אתה?״,שאלה
״אני..מסתדר״,עניתי
״אתה יודע שאם אתה צריך לדבר אני כאן..״,אמרה
״תודה אור..״,חייכתי לה,חיוך קטן
היא הנהנה כתודה ואז חזרה לעבוד

•לירון•

״לירון!,תתעורי!״,צעק עלי הבוס
יצאתי מהמחשבות שלי,לקחתי את המגש וניגשתי לאחד השולחנות
רשמתי את מה שהם ביקשו,והבאתי לטבח
כל רגע נזכרתי באבישג,אין רגע אחד שאני לא חושבת עליה….
הייתי שקועה על שתי חברות שצחקו

~פלאשבק~

לפני שנה

״אני מותאשת…״,אבישג אמרה והניחה את השקיות על הכיסא שלידה
״יואו כואבות לי הרגלים…״,אמרתי והתיישבתי מולה
״אפשר לדעת מה הבנות היפות רוצות להזמין?״,שאל מלצר די חתיך
אבישג חייכה אליו ואז אלי
״אמ..לי מיילשיק תות בננה״,אמרתי בחיוך
״ולי מיילשיק קרם עוגיות״,חייכה אבישג
״בחירה טובה!״,חייך אליה
הוא הלך להביא וצחקתי בשקט לאבישג
״מי זה שמתחיל איתך״,חייכתי
״שש…״,צחקה
הוא ניגש והביא לנו את המילשייק
״בבקשה..״,חייך אלינו
״תודה״,חייכתי אליו,הוא הלך וחייכתי לאבישג
״אוף אבישג די להיות יפה!״,אמרתי לה
״אויש שתקי,רק מפגרים לא יסתכלו עליך״,אמרה
״אבל כל הבנים מפגרים״,אמרתי והתפוצצנו מצחוק
״רוצה לראות אך יתחילו איתך?״,שאלה אותי
היא עקצה אותי ברגל וקמתי בקפיצה
מאחורי היה מלצר והפלתי את הכוס מים שהיה על המגש
כמעט החלקתי עד שמישהו תפס אותי
כשהסתובבתי ראיתי את המלצר
״ואוי…תודה״,אמרתי קצת בהלם ממה שקרה
״אין בעד מה יפיופה״,חייך אלי
התיישבתי וחיוך מטופש על פני
״את לא עשית את זה עכשיו!״,צחקתי
היא הנהנה ושתתה
היום הכי מדהים שעברנו,לבסוף המלצר ביקש תמספר שלי
ויצאנו כמה חודשים,קוראים לו נתנאל..

~סוף פלאשבק~

״די נשבר לי כבר לירון!״,שעה היית צריכה להגיש לשולחן שש את האוכל!״,התעצבן אלי הבוס
״אני…מצטערת״,אמרתי
״כן…יש לך עד הערב,ואחרי זה אל תחזרי!״,אמר לי בעצבים והלך
התעצבנתי,ניקיתי את הדלפק
״אפשר קפה?״,קול מוכר נשמע
הרמתי את ראשי,אלירן עמד מולי,הוא היה שונה מפעם,זיפים על פניו והוא הרזה נורא…
״אלירן..?״,שאלתי מופתעת
״שלום גם לך..״,ענה ביבוש
״אך..,אתה?״,שאלתי בגמגום
״עד עכשיו היה בסדר…״,ענה
גלגלתי עיינים,ידעתי לאיפה השיחה הזאת תגיע
ניגשתי לנקות שולחן והוא תפס את ידי
״אני פאקינג שלוש חודשים שולח לך הודעות ומנסה להשייג אותך!״,התעצבן אלי ותפס את ידי
״באלך להפסיק עם כל הדרמות?,הייתי צריכה אוויר כמו כולם אלירן״,אמרתי ברוגע
״היית אומרת לי במקום לברוח!,התחרפנתי לגמרי חשבתי שקרה לך משהו!״,התעצבן
הורדתי את ראשי,אלירן הבנאדם האחרון שאני צריכה להיות איתו עצבנית
״סליחה…״,אמרתי והסתכלתי עליו
הוא נרגע מעט
״די לירון נשבר לי!,קחי תדברים שלך ועופי מכאן!״,צעק עלי הבוס שעכשיו הוא כלום
גלגלתי עיינים והורדתי את הסינר,זרקתי עליו והתקדמתי ליציאה
יצאתי עם אלירן והתיישבנו בחוץ
״אך את?״,שאל לבסוף
״אני…לא מעכלת שהיא לא כאן עדיין,זה…כאילו אבישג בישבילי לא מתה,היא בסך הכל נעלמה״,אמרתי ודימע זלגה מעיני
״אותו דבר גם אני…״,אמר לי
הסתכלנו אחד על השני,שמתי את ראשי עליו והוא חיבק אותי

•אליאן•

עמדתי על הגשר והבטתי בנהר,מים הולכים וחוזרים…
כל כך רציתי לקפוץ,אבל זה יהיה נוראי מידי…
עליתי בכל זאת והתיישבתי על הגדר
״לא אמרו לך שזאת התאבדות?״,הקול המוכר הזה הבהיל אותי שכמעט נפלתי
הוא הספיק למהר ולתפוס לי תיד
״אוי אריאל!,אתה חולה נפש״,התעצבנתי
״ומה עם תודה אריאל הצלת לי תחיים?״,שאל
עמדתי מולו ודחפתי אותו
״אתה מטומטם!״,גלגלתי עיינים והתחלתי ללכת
״מה עשית כאן?״,שאל כשבא אחרי
״אם עכשיו אסור לי להיות לבד
אז מה מותר?״,שאלתי
״אף אחד לא אמר שאסור,אבל כדי לך לא להישאר לבד…״,אמר לי
״טוב אריאל באת להידבק אלי,אני לא צריכה ביביסיטר,יש לי מספיק את אליאור״,אמרתי
הוא הלך איתי ושתק,פתאום פחדתי שאמרתי משהו לא במקום
״מה..עם אליאור?״,שאל אותי
״הוא…רגיל,הוא הודיע לצבא שהוא לא חוזר עד שהוא ימצא את הרוצח של אבישג״,אמרתי
״למה..אתה לא רוצה לראות אותו?״,שאלתי
הוא הוריד את ראשו ואז התיישב,ישבתי לידו וחיכתי שהוא ידבר
״אך אני יכול להסתכל בפרצוף של אליאור…״,אמר בעצב
״מה זאת אומרת?״,שאלתי מבולבלת
״אליאן הבטחתי לו שאני השמור כל חיי על אבישג,ותיראי,נכשלתי היא מתה בגללי!״,אמר לי
״אריאל אל תאשים את עצמך,אחרת כולם יאשימו את עצמם…
היית מדהים לאבישג,עשית מה שיכלת,לא אשמתך שאבישג ראש בקיר והיא תמיד העדיפה לטפל בדברים בעצמה…״,אמרתי לו
הוא הסתכל עלי בעצב
״אם רק הייתי יודע שבאותו ערב זה יהיה האחרון…״,אמר
שתקתי כולנו יכלנו להציל את אבישג..אולי בכל זאת אחד מאיתנו אשם…

מנקודת המבט של השוטר (זה שמצא תגופה) לאט תכירו את הדמות

״ביי מאיר״,אמרתי ויצאתי מתחנת המשטרה
סיימתי עכשיו משמרת,נכנסתי לאוטו ונסעתי
כשהגעתי לבית שלי,הוצאתי בירה מהמקרר והדלקתי את הטלוויזיה
אחרי כמה דקות שהשתעממתי והבירה קצת השפיעה
ירדתי ופתחתי את הדלת של המחסן
הוא היה נעול כמו תמיד
״קחי…״,אמרתי לה
היא שכבה על המזרון ושיערה מסתירים את פניה
היא סירבה לקום ורעדה
״קומי!״,צעקתי עליה ומשכתי אותה מהשיערות
כשתפסתי אותה דמעות זלגו מעיניה ונפלו על ידי
״אך שאת רוצה!״,התעצבנתי
לקחתי ברזל שהיה על האש
והנחתי אותו על בטנה
היא צרחה בבכי….