״מכולן אותך ביקשתי״ – פרק 20
נקודת מבט שביט:
ערן היה המום, האמת שגם אני. מאז שאני וערן ביחד אפילו פעם אחת לא הרמתי עליו את הקול.
״טוב בסדר. אני מקשיב.״ ערן נאנח.
״זה לא יילך בינינו.״ אמרתי בפעם אחת במהירות.
סופסוף הוצאתי את זה החוצה, הרגשתי הקלה אבל יחד איתה גם איזה כאב חד בלב, בכל זאת אני אוהבת אותו, הוא היה האהבה הראשונה שלי.
ערן שתק והיה לו מבט של אכזבה בעיניים.
״את… את נפרדת ממני?״ הוא שאל.
״כן.״ עניתי בעצב.
״מה זה?״ ערן שאל בפליאה לאחר שיצא מההלם שתקף אותו.
״אנחנו לא מתאימים.״ אמרתי בקול שקט ומיהרתי להשפיל מבט.
״לא מתאימים?״ הוא שאל בפליאה והרים את מבטי והפנה אותו אליו.
״כן. אתה לא נותן לי את מה שאני באמת צריכה.״ אמרתי בכנות.
״איך את מעזה בכלל להגיד את זה. כל מה שרצית קניתי לך, כל מה שביקשת עשיתי.״ הוא אמר.
״אתה צודק. באמת נתת לי הכל, חוץ מדבר אחד שבישבילי הוא הכי חשוב.״ אמרתי.
״שהוא?״ הוא שאל בזלזול והרים במעט את קולו.
״אהבה.״ אמרתי בחצי צעקה.
״אולי אתה אוהב אותי, אבל לא כמו שהייתי רוצה שתאהב.״ אמרתי ברוגע.
״וואו…״ הוא מלמל ולחץ עם כפות ידיו על עיניו ואני הבטתי בו וניסיתי להחזיק את הדמעות שעמדו בעיניי.
״את פשוט כפוית טובה. לא מאמין שבזבזתי שנה מהחיים שלי עלייך. לכמה בנות אמרתי לא בגללך, אני כזה מטומטם.״ הוא אמר בעצבים והחל להעיף דברים בחדר מה שגרם לי לבהלה ולמעט פחד, אבל ניסיתי להישאר חזקה.
״מעולה. כי עכשיו אתה כבר לא צריך לדחות אותן, איזה יופי, אתה פנוי.״ אמרתי אבל לא באמת התכוונתי לזה, רציתי שהוא ילחם עליי ולא יוותר עליי כל כך מהר.
״עופי לי מהעיניים, את מגעילה אותי, את פשוט דוחה.״ הוא אמר וגירש אותי מחדרו. הוא פתח את הדלת ודחף אותי החוצה והביט בי בזלזול.
הרגשתי מושפלת, איך שערן זרק אותי מחדרו. כל המילים שהוא אמר ננעצו לי בלב כמו סכין חדה.
לא ציפיתי שככה זה ייגמר בנינו.
אחרי כל מה שהיה לא רציתי לחזור לחדר שלי, כל דבר מזכיר לי אותו, החלטתי לשוטט בחצר, להיות קצת לבד עם עצמי. הדמעות החלו לרדת לאט לאט, התיישבתי על אחד הספסלים בחצר כשרגליי מקופלות אל חזי וראשי מונח עליהן והתפרקתי לי בשקט.
נקודת מבט לירון:
וואו, איזה יום היה לי היום. אם הייתי מסכם את היום במילה אחת הייתי אומר שהוא היה יום דיי מוצלח, אני מרגיש שאני בדרך הנכונה. שהינה, עשיתי עוד צעד לכיוון החלום שלי.
הערב ירד, החלטתי לצאת לחצר להסתובב קצת, מאז שהתחלתי ללמוד אני כמעט ולא נמצא בחצר.
מוזר… אבל היום לא ראיתי את אליאן אפילו פעם אחת, אני מקווה שלא קרה לה כלום.
המשכתי להסתובב בחצר, וראיתי מרחוק מישהו יושב על אחד הספסלים.
פסעתי לכיוון אותו ספסל, מוזר… חשבתי שאין אף אחד בחוץ בשעה כזאת.
איך שהגעתי לספסל אותה אחת שישבה על הספסל הרימה את מבטה אליי.
״ש…שביט?״ מלמלתי כשראיתי אותה.
״היי.״ היא מלמלה.
״מה קרה, את בסדר?״ שאלתי בדאגה.
״אני בסדר.״ היא אמרה והשפילה מבט.
״בכית.״ אמרתי כשליטפתי את פנייה עם ידי על פנייה נותרו שאריות של דמעות.
״עזוב לירון, בוא לא ניכנס לזה.״ היא אמרה ומיהרה להשפיל מבט.
״תגידי לי מי המניאק שגרם לך לבכות, אני הורג אותו.״ אמרתי ואיגרפתי את ידיי.
״די לירון, עזוב את זה עכשיו.״ היא חייכה חיוך קטן, חייכתי גם אני. יש לה חיוך ממכר.
נקודת מבט שביט:
לירון הצליח לעודד אותי, להרים לי את המצב רוח. הוא מדהים, סיפרתי לו הכל על עצמי, סיפרתי לו דברים שאפילו האנשים הכי קרובים אליי לא יודעים. יש בו משהו שגורם לי להרגיש בטוחה, מוגנת.
״תודה על הכל.״ אמרתי ללירון בזמן שישבנו על הספסל בחצר.
״זה באמת בסדר, מה, אם זה היה הפוך לא היית עושה אותו דבר בשבילי?״ הוא שאל .
״ברור שכן.״ אמרתי בכנות וחייכתי והוא גם חייך.
החיוך שלו מדהים, הוא כל כך חמוד עם הגומה הקטנה בצד ימין.
״אמרתי לך. זה מה שחברים טובים עושים אחד בשביל השני, לא ככה?״ הוא שאל.
״ממש ככה.״ עניתי בחיוך.
זה מדהים כמה חיוכים הוא הצליח להוציא ממני בשעה וחצי, בחיים לא חייכתי כל כך הרבה.
יכול להיות שהסיבה שנפרדתי מערן בכלל קשורה למשהו אחר?
נקודת מבט זוהר:
אליאן ואני הגענו לפנימייה, השעה הייתה מאוחרת, כל האורות כבר היו כבויים בפנימייה, החצר הייתה ריקה.
אם אני מסכם את כל היום שהיה לי עם אליאן, אני יכול לומר בוודאות שנהניתי איתה.
״טוב…״ מלמלתי בזמן ששנינו עמדנו ליד החדר של אליאן.
״טוב… אז…״ היא מלמלה.
ושנינו צחקנו מהשתיקה שנוצרה.
״היה לי כיף איתך היום.״ אמרתי בכנות.
״גם לי היה כיף איתך. תודה על היום.״ היא אמרה בחיוך.
״בכיף, שמח שנהנית.״ אמרתי בחיוך.
״גם אני שמחה.״ היא אמרה ושנינו צחקנו.
״אל תשכח שאמרת שתיקח אותי לעוד מקומות.״ היא אמרה.
״אל תדאגי. יש לנו שבוע, תוך שבוע את תגלי הכל.״. אמרתי. והיא חייכה.
״אז… לילה טוב.״ אמרתי ונתתי לה נשיקה על הלחי.
״לילה טוב זוהר.״ היא אמרה בחיוך.
פסעתי אל עבר החדר שלי כשחיוך דבילי מרוח לי על הפנים.
כשאני עם אליאן אני ללא ספק אדם אחר, קורה לי משהו. אני לא ממש יודע מה אבל אני אוהב את זה.
תגובות (7)
תמשיכייייי
יאאא איזה חמוד זוהר !
ולירון כזה מאמי ! אוףף עם ערן הזה .. עאלק את יודעת כמה בנות דחיתי?"
אני דורשת המשך כמה שיותר מהר !
אוהבת המוןן <3
נווווו אז למה הם לא ביחדדדדדדד
איזה כייייףףף שסוף סוף שביט לא עם ערן האידיוט הזההההההה
תמשיכייייייי
מושלם תמשיכי כבר !!!
תמשיכימושלם!;)
יישש הם נפרדוווו !! שתהיה כבר עםם לירווןןן ;-)<3<3 ושזוהרררר ואליאןן יהיו כבררר ביחחחחחדדדדדד יווואווו XD ומה עם שביט באמת ? פררקק מהמםםם תמשייככיי :-*
פאאק מושלם מושלם מושלםםם!!!!
תמשיכייייי בדחיפוווותתתתתתתת